עשרות מתגייסות סירבו להתפנות מהבקו"ם ולשרת כתצפיתניות, וחלקן הועברו למעצר או למחבוש. כך נודע ל-ynet. כ-50 חיילות שהתגייסו בתחילת השבוע ושובצו לתפקיד תצפיתנית סירבו בתוקף להתפנות לבסיס הטירונות וההכשרה של חיל הגנת הגבולות בסיירים שבערבה. בתגובה לכך, אמר הערב (שלישי) דובר צה"ל בהצהרתו היומית ובתשובה לשאלת ynet כי "אנחנו צריכים לשכנע לשרת ולהסביר כמה התפקיד חשוב".
סירובן לתפקיד זה מתרחש על רקע המשבר שפקד את המערך בעקבות טבח 7 באוקטובר, וכלל חטיפה ורצח של תצפיתניות ממוצב נחל עוז על ידי מחבלי כוח נוחבה של חמאס, עדויות רבות לזלזול של מפקדים בכירים באזהרותיהן בתקופה שקדמה לפלישת חמאס לישראל – ועוד קודם לכן, למוניטין הרע שנוצר לתנאי השירות של התצפיתניות בכל גזרות הבט"ש.
"החובה שלנו היא גם לתצפיתניות": התשובה של תא"ל הגרי לשאלת ynet
(צילום: דובר צה"ל)
אחת החיילות, שנשלחה למעצר לאחר שסירבה לשרת כתצפיתנית משיקולים רפואיים, אמרה לבני משפחתה: "זו פשוט בושה וחרפה. פניתי ללשכת הגיוס חצי שנה לפני הגיוס ושלחתי לצבא את כל המסמכים שמראים שאני מאובחנת רפואית מאז גיל 8 בהפרעת קשב קשה ומטופלת תרופתית. בנוסף, אני מטופלת על ידי פסיכולוג זה שנים וסובלת מחרדה. מאז 7 באוקטובר אני בכלל לא מתפקדת. לצערי הצבא לא טרח להתייחס למסמכים שלי כל החודש האחרון וכרגע בכלל לא מקשיבים לי ולא מוכנים לתת לי לפגוש קב"ן ופשוט זורקים אותי לכלא. בושה".
בבקו"ם טוענים כי מדובר באחוז סירוב שגרתי מקרב המתגייסות לתפקיד, כ-20%, שהיה קיים גם במחזורי גיוס קודמים, כולל זה של סוף חודש אוקטובר. מדי שנה מגויסות למערך כ-1,600 חיילות, אך מנתוני אכ"א שהגיעו לידי ynet עולה כי רק משאלוני הרצון המוקדמים שנשלחים למלש"ביות עולה כי רק 300 מהן חפצות בתפקיד.
עוד טוענים בבקו"ם כי ציפו לנתוני סירוב עוד יותר גבוהים לאור התקופה האחרונה, אך אלו שסירבו לא נשלחו למאסר אלא ליומיים בבית, לשוחח עם משפחתם, ויתייצבו היום מחדש בבסיס שבתל השומר. למחנה הגיעו מפקדות מהמערך בניסיונות לשכנע את המתגייסות להשתבץ בו מרצונן, אך בכל מקרה במקרים רפואיים ישנה התחשבות ושיבוץ לתפקידים אחרים.
במסגרת ניסיונות השכנוע המוקדמים, נציגי צה"ל גם הגיעו לבתי המלש"ביות, תיארו להן בפרוטרוט את תנאי המגורים שלהם בבסיסי ההכשרה והפעילות, ושיתפו אותן בתכלית התפקיד ובחשיבותו המבצעית. בעקבות המלחמה גילו בצה"ל את הצורך הקריטי בחירום בתצפיתניות, ולראשונה החליטו שהתפקיד יאויש גם במילואים, ולא רק על ידי קצינות ומפקדות מהמערך, כפי שהיה בשנים עברו.
מצה"ל נמסר בתגובה: "במהלך הגיוס למערך התצפיתניות, מועמדות שהביעו מוטיבציה נמוכה לתפקיד החלו הליך מול קצין מיון וחלקן שוחררו הביתה. המתגייסות קיבלו את התנאים הדרושים בהיבטי לינה ומזון ולא נמנע מאף אחת בדיקה רפואית. נדגיש כי אף מתגייסת לא נכנסה לכלא כתוצאה מחוסר רצון לשרת בתפקיד".
גורמים צבאיים הוסיפו כי "מלש"בית שהביאה מסמכים תומכים לפגישת קב"ן פגשה בו ביום הגיוס. כלל המתגייסות זכאיות להיפגש עם קב״ן בזמן הטירונות במידת הצורך. אין ברשותנו נתוני גיוס ביחס למחזורי גיוס קודמים לאור העובדה כי מחזור הגיוס עוד נמשך".
בהצהרתו היומית אמר הערב דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, כי "בנחל עוז היו תצפיתניות ולנו יש חובה ערכית מוסרית לתקן את מה שקרה באותו יום שבו אנחנו נכשלנו בהגנה על המוצב הזה. והחובה שלנו היא גם לתצפיתניות. זה אחד מהתפקידים המשמעותיים ביותר - בצפון, בדרום, ביו"ש, בהגנת על מדינת ישראל - והוא ימשיך להיות כזה. לכן אנחנו צריכים לשכנע לשרת ולייצר את התנאים הטובים ביותר לשירות. זו החובה של צה"ל ונמשיך לרתום לשכנע ולהסביר כי התפקיד הזה הוא כל כך חשוב, ואנחנו צריכים נשים, אנשים, בתפקיד הזה".
עו"ד עידן פסח המייצג את אחת החיילות: "בשונה מהתנהלות צה"ל במועד הגיוס הקודם של מערך התצפיתניות, במסגרתו לא חייבו גיוס לתפקיד זה בכוח וללא סייגים, השבוע בחר צה"ל לנקוט ביד קשה ובאופן קולקטיבי לשם חיוב גיוס לתפקיד, כולל השלכתן לכלא של המגויסות שסירבו לתפקיד על רקע המלחמה, ללא כל התייחסות פרטנית וללא רגישות מספקת לצרכים האישיים של כל אחת מהחיילות המיועדות לתפקיד זה. אני מקווה כי בימים הקרובים נצליח למצוא אוזן קשבת בצה״ל ולשכנע את הגורמים המוסמכים לבחון באופן פרטני כל אחד מן המקרים שבהם קיים סירוב למלא את התפקיד מטעמים אישיים ורגשיים".
