על רקע המחדל שאירע ב-7 באוקטובר, תפקידן של התצפיתניות עלה לכותרות הן בשל הימצאותן בקו ההגנה הראשון מול מחבלי חמאס שחדרו לבסיסים, והן בצל הביקורת על כך שהאזהרות שלהן לא נשמעו. לאור זאת, קבוצה של תצפיתניות לשעבר הקימה עמותה שתהווה חמ"ל - שמטרתו ללוות ולתמוך בתצפיתניות בעבר, ובאלה המיועדות לתפקיד.
ויקי סקר, מפקדת תצפיתניות לשעבר בחמ"ל כיסופים, סיפרה בריאיון ל-ynet Live: "התפקיד הזה נשאר איתך קדימה גם אחרי שמשתחררים. יום אחרי המלחמה פתחנו קבוצת וואטסאפ עם תצפיתניות בהווה ובעבר כדי לתת מענה, בין אם נפשי ובין אם מבחינה חומרית. אין עמותה לתצפיתניות, אז החלטנו להקים. כולם הבינו כמה התפקיד הוא חלק בלתי נפרד ממערך הלחימה".
מפקדת תצפיתניות לשעבר בחמ"ל סער שבצפון, ויקטוריה פהר, הוסיפה: "אנחנו רוצות לעשות שינוי. שאנשים יבינו כמה חשוב התפקיד, וכמה הלוחמים צריכים את התצפיתניות". לדבריה, "מה שהכי מרגש הוא שכולנו בקבוצה היינו תצפיתניות, ואנחנו רוצות לשנות את התדמית".
הכותרת
הציפייה והאכזבות: סערת השחקנים הזרים
17:05
סקר התייחסה לביקורת שהושמעה כלפי התצפיתניות ותפקודן בשבת הקשה: "הייתה הרבה ביקורת, שאלו איפה היינו. אני בקשר עם בנות ששרדו את השבת, עוזרת להן עם העדויות, מקשיבה להן ומשמיעה את הקול שלהן. מעבר לטראומה המאוד קשה, הן איבדו חברות וחברים שישבו איתן רק כמה שעות לפני כן. רבות מהן התריעו ואמרו שהיו סימנים מקדימים, אבל גם כשהאירוע קרה - כל אחת עשתה מה שהיא יכולה. חלקן טיפלו בחיילים ואילתרו חוסם עורקים, וחלקן החזיקו את הדלת של החמ"ל וניסו להכריז בקשר למרות ההבנה שבעוד כמה דקות המחבלים יהיו במוצב".
כשאת שומעת את הסיפורים של התצפיתניות על כך שהן התריעו ו'נפנפו' אותן - הופתעת? "כשהייתי בגזרה אני יכולה להגיד שרוב הזיהויים והדיווחים היינו מעבירות ואם לא היינו מקשיבים היינו דורשות שיקשיבו. אבל בסוף זה חמ"ל של איסוף. לפעמים דיווחים וזיהויים עולים מאיתנו הלאה ואנחנו לא יודעות מה קורה עם זה בהמשך.
נתקלת באירוע שזלזלו במידע שניסית להעביר הלאה? "יש ויש. התצפיתניות והסמלות, אנחנו סטטיות, נשארות בגזרה שלנו, מכירות אותה הכי טוב, והגדודים שפועלים שם מתחלפים. עם חלק מהגדודים הייתי צריכה לדפוק על השולחן שיקשיבו לנו, ויש גדודים שמבינים שאנחנו המוח ושאנחנו מכירות את הגזרה לפרטי פרטים, כל אבן וכל דיונה. אז לפעמים יותר קל להסתדר עם הדרגים הגבוהים, ולפעמים צריך להגיד ש'אנחנו כאן ואנחנו אלה שמכירות ויודעות'".
כולנו שמענו את הקצינה מ-8200 שהתריעה. המחשבה שעוברת בראש היא שאם בצה"ל היו לוקחים את הדיווחים ברצינות - אולי היינו נמנעים מהזוועות של 7 באוקטובר. פהר: "אני לא פוסלת בכלל מה שהם אמרו, זה אפשרי לגמרי. מה שחשוב זה שצריכה להיות הערכה יותר גדולה לתפקיד. הצבא זה מערך מאוד גדול, וכל אחד הוא חלק מהפאזל הגדול הזה. אם ההערכה לתפקיד הייתה יותר כוללת, אולי זה מה שהיה עוזר ב-7 באוקטובר".
בנות שמתגייסות היום רוצות להיות תצפיתניות? זה מקצוע מבוקש? "זה תלוי. כשאני הייתי מ"כית טירונים בבא"ח, היו בנות שמאוד התרגשו להיות תצפיתניות. אני באופן אישי עליתי לארץ להתגייס, אז מאוד התרגשתי והיו לי בנות שגם פחות.
סקר: "חשוב לי להוסיף ולהגיד שאחת מהתצפיתניות ששרדו מנחל עוז, סיפרה: 'אנחנו אלה שראינו, אנחנו אלה שהתרענו, ואנחנו אלה שנרצחנו'. חשוב להגיד שהן ראו והיו על הדברים, ושהיו שם הרבה זיהויים שהן העבירו - אך כמובן שהן לא קיבלו כנראה את רמת היחס המספקת".