אוקראינה מציינת היום (א') 40 שנה לאסון צ'רנוביל, האסון הגרעיני האזרחי הגדול בהיסטוריה, אבל היא עושה זאת בצל הפצצות מתמשכות מצד רוסיה, ואחרי סוף שבוע קשה במיוחד, שבמהלכו ספגה העיר דניפרו מתקפות כטב"מים כמעט רצופות במשך לא פחות מ-20 שעות. לפחות שמונה בני אדם נהרגו בהן, ו-49 נפצעו. לפי ראש העיר בוריס פילאטוב זו הייתה המתקפה הגדולה ביותר על דניפרו מאז תחילת המלחמה עם רוסיה ב-2022.
הפצצת תחנת דלק בדניפרו בסוף השבוע
20 צפייה בגלריה
המתקפה הגדולה ביותר שספגה העיר. מפונים, אתמול באוקראינה
(צילום: AP Photo/Mykola Synelnykov)
הבוקר תקפה רוסיה בטילים ובכטב"מים גם את מחוזות צ'רניהיב שבצפון אוקראינה ואודסה שבדרומה, ובמחוז סומי שבצפון-מזרח המדינה נהרגו מכטב"ם רוסי שני גברים, בני 48 ו-72. אדם נוסף נהרג וארבעה נפצעו במחוז דניפרופטרובסק שבמרכז המדינה, אותו מחוז שבירתו היא דניפרו, שספגה אתמול את המתקפה הממושכת.
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, נזכיר, נראתה לזמן קצר באמצע השנה שעברה ככזו שאולי מתקרבת לסופה, בעקבות התערבות ארה"ב בראשות הנשיא דונלד טראמפ, שאחת מהבטחות הבחירות שלו הייתה לשים לה סוף. אלא שגם האיומים שלו על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין והאיומים מנגד לחדול לסייע לאוקראינה לא הביאו לפריצת דרך ממשית, ומאז תחילת השנה, בעקבות פרוץ המלחמה נגד איראן, מאמצי התיווך האמריקני באוקראינה הושעו בעיקרם.
כעת המלחמה לא רק נמשכת במלוא עוזה, אלא היא גם זולגת שוב ושוב למדינות שכנות. אתמול הודיעה רומניה כי כטב"ם רוסי התרסק בשטחה, ליד הגבול עם אוקראינה, וגרם נזק לרכוש. יותר מ-200 תושבים פונו מהמקום בעקבות הפגיעה. חדירות של כלי טיס רוסיים למרחב האווירי של רומניה, מדינה החברה בנאט"ו, נרשמו כמה פעמים במהלך המלחמה, אבל זו הפעם הראשונה שבה שברי כטב"ם רוסי גורמים בה נזק לרכוש.
ביום חמישי, בפסגה של מנהיגי האיחוד האירופי בקפריסין, אושרה חבילת סנקציות אירופית חדשה נגד רוסיה, ה-20 במספר, ומטרתה לפגוע במגזר הבנקאות הרוסי ולהטיל הגבלות נוספות על ייצוא נפט מרוסיה. מנהיגי האיחוד מתכוונים גם לאשר בקרוב הלוואה קריטית של 90 מיליארד אירו לקייב לצורך חיזוק יכולותיה הצבאיות – צעד שעד כה נחסם על-ידי ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, המשמר יחסים טובים עם פוטין, וכעת על רקע החלפתו הקרבה בפטר מדיאר, שניצח אותו בבחירות, יהיה אפשר לממשו.
בתוך כך, ברגע קטן של אופטימיות שנרשם בסוף השבוע הוחזרו ביום שישי לאוקראינה 193 חיילים שהוחזקו ברוסיה כשבויי מלחמה, חלקם במשך שנים. בנקודת החילופים בצפון אוקראינה הם נראו יורדים מאוטובוסים, מתעטפים בדגלים הכחולים-צהובים של מולדתם – ומתחבקים או בוכים בטלפון עם יקיריהם. רובם הוחזקו ברפובליקה המוסלמית של צ'צ'ניה, שבדרום רוסיה. הצעיר שבהם היה בן 24, והמבוגר בן 60.
20 צפייה בגלריה
הבכי בטלפון, עם החזרה הביתה. אחד מפדויי השבי האוקראינים, שלשום
(צילום: REUTERS/Anatolii Stepanov)
20 צפייה בגלריה
אישה אוקראינית כורעת על ברכיה לכבוד החיילים השבים, בסוף השבוע
(צילום: Roman PILIPEY / AFP)
אחד השבים, חייל בשם ואדים, סיפר שהוחזק בשבי שלוש שנים וחצי, וכששוחרר הייתה לו בקשה מיידית אחת: "אני רוצה לראות את הבן שלי, שנולד כשהייתי שבוי". חייל אחר שהוחזר, רוסלאן אוסאוליאק, סיפר שהוא מקווה שהוריו עדיין בחיים, אחרי יותר משלוש שנים שבהן הוחזק בשבי: "מה אני רוצה? אני רוצה שמיים שקטים מעלינו, לסלק אותם (הרוסים) מכאן בהקדם האפשרי, את כולם. כל גבר חייב להגן על מולדתו ועל משפחתו".
זלנסקי: "רוסיה מובילה שוב לקטסטרופה מעשה ידי אדם"
היום כאמור מציינת אוקראינה 40 שנה לאסון הגרעיני בצ'רנוביל, שאירע ב-26 באפריל 1986, כשעוד הייתה חלק מברית המועצות. בדברים שנשא לרגל היום הזה האשים נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי את רוסיה בהפעלת "טרור גרעיני" בשל התקיפות שהיא מוסיפה לבצע באזור המתקן הפגוע, תקיפות שלטענתו מסכנות את האנושות באסון נוסף במקום. הוא ציין כי כטב"מים רוסיים טסים דרך קבע מעל צ'רנוביל וכי בשנה שעברה פגע אחד מהם במעטפת המגן של האתר הגרעיני: "לעולם אסור לאפשר לטרור הגרעיני הזה להימשך, והדרך הטובה ביותר לסיים אותו היא לאלץ את רוסיה לחדול מההתקפות חסרות האחריות שלה", אמר. "רוסיה שוב מובילה את העולם אל סיפה של קטסטרופה מעשה ידי אדם".
20 צפייה בגלריה
מזכ"ל סבא"א רפאל גרוסי מכבד את הנספים בטקס במלאות 40 שנה לאסון, היום
(צילום: Sergei SUPINSKY / AFP)
20 צפייה בגלריה
עובד המתקן הגרעיני בצ'רנוביל מניח נר לכבוד האנשים שהקריבו את חייהם לפני 40 שנה בדיוק
(צילום: REUTERS/Valentyn Ogirenko)
אסון צ'רנוביל, שנחשב לתאונה הגרעינית החמורה בהיסטוריה, אירע בשעת לילה לפני 40 שנה בכור מספר 4 של תחנת הכוח הגרעינית צ'רנוביל הסמוכה לעיר פריפיאט שבאוקראינה, שאז עוד הייתה כאמור חלק מברית המועצות. האסון נגרם במהלך ניסוי בטיחות שהשתבש בשל שילוב קטלני של כשלים בתכנון הכור וטעויות אנוש חמורות של המפעילים. אלה הובילו לפיצוץ קיטור אדיר שקרע את גג הכור ופיזר לאטמוספירה כמויות עצומות של חלקיקים רדיואקטיביים – פי כמה מאות מהקרינה ששוחררה בהירושימה אחרי הטלת פצצת האטום שם.
20 צפייה בגלריה
העיירה הסמוכה פריפיאט, שהפכה לעיירת רפאים שקפאה בזמן, ושמרה על חזותה הסובייטית
(צילום: AP)
האסון בצ'רנוביל גרם לפגיעה כבדה בנפש: עשרות בני אדם מתו באופן מיידי או בתוך כמה שבועות – בעיקר כבאים ועובדים בכור שנחשפו לקרינה ישירה; אך לפי הערכות המונים מתו בטווח הארוך יותר כתוצאה ממחלות כמו סרטן שגרמה הקרינה שהתפזרה. ההערכות נעות בין אלפי הרוגים למאות אלפים. אסון צ'רנוביל והניסיון שעשה תחילה המשטר במוסקבה להסתירו נתפסים עד היום כגורם מפתח שהאיץ את קריסת ברית המועצות, משום שהוא חשף את הריקבון במערכת השלטונית. הוא שינה לצמיתות גם את תפיסת הבטיחות הגרעינית בעולם, עצר פרויקטים של הקמת כורים במדינות רבות, והוביל להקמת מנגנוני פיקוח בינלאומיים מחמירים. עד היום מוגדר רדיוס של כ-30 ק"מ סביר הכור בצ'רנוביל כ"אזור אסור" שאין להתקרב אליו ללא הגנה מיוחדת.
