קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מעולם לא התכוונה להפוך לאייקון פמיניסטי, אבל בשבוע הבא, כשהגרמנים ילכו לקלפי כדי לבחור מנהיג חדש שיחליף אותה אחרי 16 שנה בתפקיד, היא תיפרד מהבמה הפוליטית כשזהו בדיוק מעמדה: אישה חזקה ונערצת שלא רק נבחרה ארבע פעמים ברציפות למנהיגת ארצה, אלא גם הובילה ביד רמה – לא פעם מול מתנגדים רבי-עוצמה – את האיחוד האירופי דרך משברים אדירים, מקריסתה הכלכלית של יוון ועד גל המהגרים של 2015.
תמונות וזיכרונות מ-16 שנות אנגלה מרקל
(צילום: רויטרס)
14 צפייה בגלריה
שלט חוצות של חברת השמה בברלין, עם ברכה לאנגלה מרקל: "תודה על 16 שנות עבודה קשה"
(צילום: gettyimages)
מרקל בת ה-67 חוללה היסטוריה כבר בכך שפרצה דרך לנשים אל הצמרת הגבוהה של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) מהמחנה השמרני, מפלגה שנשלטה באופן מסורתי על-ידי גברים, אבל אפילו שנים אחרי שהגיעה לתפקיד הרם ביותר – קנצלרית גרמניה – היא נמנעה מלהגדיר עצמה כפמיניסטית. יתרה מכך, גם כשכבר תמכה בהצעות מסוימות שקידמו נשים פמיניסטיות, כגון הקצאת מכסות לנשים בוועדי-מנהלים, ניכר כי היא עושה זאת באי-רצון. ב-2017, בכנס נשים חזקות שבו השתתפו בין השאר מנהלת קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד ובתו של נשיא ארה"ב איוונקה טראמפ, נשאלה מרקל אם היא מחשיבה עצמה לפמיניסטית והתחמקה: "אני לא רוצה לקשור לעצמי כתרים שאינם באמת לי".
ובכל זאת, מעצם היותה אישה המנהיגה את הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי ומנהלת את תגובותיו להזדמנויות ולמשברים, הפכה מרקל סמל לעוצמה נשית. היא תוארה לעתים קרובות כמנהיגה-בפועל של האיחוד, הוכתרה שוב ושוב לאישה החזקה בעולם, והמגזין "פורבס" דירג אותה פעמיים במקום השני בדירוג האנשים החזקים בתבל – שנייה רק לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. זהו הדירוג הגבוה ביותר שאליו הגיעה אישה כלשהי.
14 צפייה בגלריה
מרקל ב-1991 עם הקנצלר דאז הלמוט קוהל. יכולה לעקוף אותו באורך הכהונה ולקבוע שיא
(צילום: EPA)
"זה לא שב-16 השנים האחרונות היא עשתה פעולות פמיניסטיות גדולות, ואם להיות הוגנים היו דברים אחרים שהעסיקו אותה", אומרת אליס שוורצר, פעילה פמיניסטית גרמנית, "אבל מרקל זוכה להערצה מנשים בכל רחבי העולם, וזו המורשת המרכזית שלה. אישה הראתה מה היא מסוגלת לעשות, והיא עשתה זאת בהגינות ובנחישות".
שוורצר עוד זוכרת היטב כיצד ב-2005, כשמרקל ניצחה לראשונה – בפער קטן – בבחירות והפכה לקנצלרית, גרמניה עדיין לא הייתה ערוכה ומוכנה לאישה הראשונה בתפקיד. הקנצלר הקודם, גרהרד שרודר, אף הצהיר בפומבי שמרקל אינה מתאימה למשימה. הוא התבדה: מרקל הרשימה מאז את הגרמנים מספיק כדי להיבחר לקנצלרית עוד שלוש פעמים, ואם אחרי הבחירות של השבוע הבא יידרש זמן רב להרכיב ממשלה חדשה, מרקל תעקוף בינתיים את הקנצלר לשעבר הלמוט קוהל ותהפוך לאדם שכיהן הכי הרבה זמן כקנצלר גרמניה.
המלכה שינתה את דעתי: אני פמיניסטית
למרות ההתנערות ארוכת השנים שלה מהתואר "פמיניסטית", בחודשים האחרונים, ככל שהתקרב מועד עזיבתה את תפקיד הקנצלרית, ניכר כי מרקל מהרהרת מחדש בעמדתה. בריאיון שהעניקה החודש לסופרת הניגרית צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה בדיסלדורף הסבירה מרקל את סירובה להצהיר ב-2017 שהיא פמיניסטית, וחזרה בה למעשה. היא סיפרה ששיחה עם מלכת הולנד, שנתנה לה נקודת מבט אחרת על המונח "פמיניזם", סייעה לה להגיע לתובנות.
"עבורי המילה פמיניזם הייתה קשורה לתנועה ספציפית שלחמה קשה מאוד כדי להציב את העניינים האלה (זכויות הנשים) על סדר היום, ולכן אמרתי שאני לא רוצה לקשור לעצמי כתרים שאינם לי", אמרה מרקל. "מלכת הולנד, המלכה מקסימה, נתנה לי פרספקטיבה אחרת בכך שאמרה לי שבעיקרון פמיניזם הוא השגת שוויון בין גברים לנשים במובן של השתתפות בחיים הציבוריים ובחיים בכלל. אז במובן הזה, היום אני יכולה להשיב בחיוב: אני פמיניסטית. כולנו צריכות להיות פמיניסטיות".
בחודש שעבר, בהקרנת הבכורה של סרט העוסק בפוליטיקאיות בולטות במערב גרמניה של אחרי מלחמת העולם השנייה, אמרה מרקל כי היא מאוכזבת מכך שגם כיום רק 31% מהמושבים בפרלמנט הגרמני מאוישים על-ידי נשים. "עדיין לא הגענו לשוויון בין נשים לגברים בגרמניה", הצהירה. "יש עוד הרבה מה לעשות".
14 צפייה בגלריה
המועמדים לתפקיד הקנצלר בעימות הטלוויזיוני האחרון, ביום ראשון. מימין לשמאל: מועמד מפלגתה של מרקל ארמין לאשט, מועמדת הירוקים אנלינה ברבוק ומועמד הסוציאל-דמוקרטים שמוביל בסקרים אולף שולץ
(צילום: gettyimages)
עבור רבים, ההכרזה של מרקל כי היא פמיניסטית הייתה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. אינס קפרט, ראש "מכון גונדה ורנר לפמיניזם", אמרה כי ההתפכחות המאוחרת של מרקל היא "סטירה בפרצופן של נשים". "היו לה 16 שנים להקשיב לפמיניסטיות ולשפר את מצבן של הנשים בגרמניה, והיא החליטה שלא לעשות זאת", אמרה לסוכנות הידיעות AFP. לדברי קפרט, אף שהקריירה של מרקל ראויה לכבוד, הקנצלרית נכשלה בתפקידה לחולל שינויים מבניים שיקדמו את הנשים בחברה הגרמנית.
כשאנגלה חיפשה מקום בשולחן
פערי השכר בין גברים לנשים בגרמניה הם עדיין מהגבוהים באיחוד האירופי, ובשנת 2019 הם עמדו על כ-19%. המחנה השמרני שבראשו עומדת מרקל התנגד לקריאתן ארוכת השנים של הפמיניסטיות לחולל רפורמה בשיטת המיסוי הגרמנית לזוגות נשואים, ההופכת את העבודה במשרה מלאה לפחות אטרקטיבית לנשים נשואות בעלות הכנסה נמוכה. רק בשנה שעברה הסכים הקבינט של מרקל לחייב הקצאת מקום לנשים בוועדי-מנהלים, אבל גם את הרפורמה הזו קידמה שותפתה-משמאל של מרקל לקואליציה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD). חוק הנוגע לשקיפות בשכר לצורך קידום שוויון מגדרי עבר רק אחרי גרירת רגליים ארוכה של השמרנים של מרקל, ואם לא די בכך, הקנצלרית עוזבת את תפקידה כששיעור המושבים המאוישים על-ידי נשים בפרלמנט הגרמני צנח משיא של 36% ב-2013 ל-31% כיום.
"מרקל גילתה את הפמיניזם בשלב מאוחר בכהונתה", אומרת סודהה דייוויד-ווילפ, סגנית מנהלת מכון המחקר מרשל בברלין. "אולי לאורך כל השנים האלה היא לא שמה לב שהיא אחת מאותן נשים מעטות שניצבות על הבמה העולמית כי היא הייתה עסוקה עד מעל לראש בטיפול במשבר אחר משבר".
המלעיזים טענו נגד מרקל לאורך השנים גם כי החליפות המהודקות שהיא לובשת מצניעות את נשיותה, ושהצנעת הנשיות היא שעוזרת לה להיטמע בסביבה הגברית; אבל הפעילה הפמיניסטית שוורצר סבורה כי הקנצלרית עדיין יודעת להשתמש היטב בקסם נשי מסוים שיש לה כשהיא מנהלת שיחות עם מנהיגים מהעולם. "יש בה משהו נַעֲרָתִי, וזה יותר מאשר היכולת לפלרטט", היא אומרת. "רואים את זה היטב כשהיא נפגשת עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שיש לו טעם שאי אפשר לטעות בו".
מרקל עצמה טענה לאחרונה שלימודי הפיזיקה שלה במזרח גרמניה הקומוניסטית, שם נולדה, הם שלימדו אותה לעמוד על שלה בסביבה הנשלטת על-ידי גברים, וסיפרה כיצד התקשתה למצוא לה שולחן במהלך הניסויים באוניברסיטה ונאלצה להיאבק על מקום.
הדור שלא יודע מה זה קנצלר
דומה כי על דבר אחד שני הצדדים בוויכוח מסכימים: מרקל היא אישה פורצת דרך, והדמות הנשית החזקה שהיא מייצגת מותירה מורשת כשלעצמה. אף שלמרקל אין ילדים משלה, רבים מכנים אותה "מוּטִי", כלומר "אמא", וגם בצל הביקורת נשים וילדות מעידות כי בשנות כהונתה הייתה לה השפעה עמוקה על חייהן של נשות גרמניה.
"היא עשתה רבות כדי לסלול דרך לאחרות, ועכשיו נורמלי לחלוטין לראות נשים מועמדות לתפקיד הקנצלרית. זה לא תמיד היה ככה", אומרת מריה לואיזה שיל, תושבת פרייבורג. ליה בת התשע, ילדה תושבת ברלין, אומרת שיום אחד תרצה להיות קנצלרית בעצמה. כשהיא נשאלת מה תעשה אם זה יקרה, היא מנפקת תשובה של אשת קריירה אמיתית: "אעבוד וארוויח כסף".
על השינוי התפיסתי שחוללה מרקל בגרמניה מלמדים אולי יותר מכול הדברים שמספרת שוורצר: "יש בגרמניה בדיחה, שילד קטן שואל 'אמא, גם גברים יכולים להיות קנצלרים?'". לבדיחה הזו יש יסוד: דור גרמני שלם פשוט לא זוכר מציאות שבה אישה לא מנהיגה את ארצו. זה כשלעצמו, יאמרו רבים, הישג פמיניסטי.
פורסם לראשונה: 22:37, 20.09.21
