ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן הכריז הבוקר (יום שני) על ניצחון בבחירות שנערכו אתמול במדינה הקטנה בקווקז שהייתה בעבר חלק מברית המועצות – בחירות שנתפסו כמעין משאל עם על מאמציו של פשיניאן להתרחק ממוסקבה ולהתקרב למערב ולאיחוד האירופי. לפי ספירה חלקית של הקולות, מפלגת השלטון של פשיניאן, "החוזה האזרחי", גרפה 49.81% מהקולות והיא צפויה לפיכך לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט בן 105 המושבים.
8 צפייה בגלריה
ראש הממשלה פשניאן. הכריז על "ניצחון היסטורי", אבל התמיכה נחלשה למרות הרוב
(צילום: Hayk Baghdasaryan/Photolure via REUTERS)
8 צפייה בגלריה
תומכי מפלגת "ארמניה החזקה" הפרו-רוסית בעצרת בירבאן לקראת ההליכה לקלפי
(צילום: Karen MINASYAN / AFP)
עבור המפלגה עדיין מדובר בירידה בשיעור התמיכה בה ביחס לבחירות הקודמות ב-2021, אז גרפה 54% מהקולות, ומנגד שיעור התמיכה בשלוש מפלגות האופוזיציה הפרו-רוסיות המרכזיות שהתמודדו מולו גדל ל-37% יחדיו. ועדיין, פשיניאן תיאר את הניצחון המסתמן כ"היסטורי" והוסיף כי "העם הארמני בחר בשגשוג ובשיתוף פעולה אזורי". הוא הביע תקווה כי הניצחון ישלח גם "מסר חיובי" לטורקיה ולאזרבייג'ן, שתי יריבותיה ההיסטוריות של ארמניה, שכעת, אחרי ההפסד הצורב לאזרבייג'ן במלחמה על חבל המחלוקת נגורנו קרבאך, הוא חותר להסכם שלום מולה.
ארמניה היא מדינה בת 3 מיליון תושבים, רובם נוצרים, שגם אחרי קריסת האיחוד הסובייטי הייתה באופן מסורתי חלק ממעגל ההשפעה הרוסי. יש לה יחסי מסחר ענפים עם רוסיה, שמייבאת ממנה סחורות רבות, ומוסקבה שולטת בחלק משמעותי ממגזר התשתיות והאנרגיה הארמני, ומספקת לה גז זול ונשק. רוסיה גם מפעילה בסיס צבאי בארמניה, שלפי ההסכם בין המדינות ימשיך לפעול עד שנת 2044. אלא שמאז עלייתו לשלטון ב-2018 החל פשיניאן לקרב את ארמניה עוד ועוד למערב ולהרחיק אותה מהפטרון הרוסי, ולאחרונה, לקראת הבחירות, הוא אותת כי בכוונתו להאיץ את התהליך הזה. הוא אף הצהיר כי ייתכן שארמניה תצטרף לאיחוד האירופי.
מפלגת האופוזיציה הפרו-רוסית הבולטת שהתמודדה בבחירות, "ארמניה החזקה" של איש העסקים הארמני-רוסי סמבל קראפטיאן, שהאשימה את פשיניאן בניסיון לפתוח במלחמה עם מוסקבה, הגיעה למקום השני לפי התוצאות הלא-סופיות, אבל נמצאת הרחק מאחורי מפלגתו של פשיניאן וגרפה רק 23.29% מהקולות.
8 צפייה בגלריה
נשיא רוסיה פוטין. "אם העם הארמני יראה יתרונות באיחוד האירופי, לא יהיה לנו מה להגיד נגד זה. אבל ראינו מה קרה באוקראינה"
(צילום: Mikhail Metzel/Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
8 צפייה בגלריה
מנהיג "ארמניה החזקה" קראפטיאן. מאשים את פשיניאן בניסיון לפתוח במלחמה עם מוסקבה
(צילום: Karen MINASYAN / AFP)
הבחירות נערכות בשעה גאופוליטית רגישה. פשיניאן דיבר לאחרונה שוב ושוב על הצורך במדיניות חוץ מאוזנת המבטיחה שארמניה תשמור על יחסים טובים עם ארה"ב, אירופה ורוסיה, כמו גם עם מעצמות אזוריות כמו טורקיה ואיראן, אך דבריו עוררו התלהבות גדולה בהרבה במערב מאשר במוסקבה. בעוד המנהיג הארמני זכה לתמיכתם המוצהרת של כמה מנהיגים אירופים ושל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שכינה אותו "חבר ומנהיג נהדר" וקרא לארמנים "להפוך את ארמניה לגדולה שוב" (Make Armenia Great Again), ברוסיה עוררו דבריו אי-נחת, בלשון המעטה.
בכירים רוסים, בהם הנשיא פוטין, השמיעו בשבועות האחרונים שורה של איומים מרומזים המשווים את הדרך שבה צועדת ארמניה לזו שבה הלכה בעבר אוקראינה, מי שבחירתה לצאת ממרחב ההשפעה הרוסי ולפנות אל המערב הובילה בסופו של דבר את רוסיה לפלוש לשטחה ולכבוש חמישית ממנו. בשיחה עם עיתונאים לאחר מצעד יום הניצחון של רוסיה ב-9 במאי אמר פוטין שאם העם הארמני יראה יתרונות בהצטרפות לאיחוד האירופי "בוודאי שלא יהיה לנו מה לומר נגד זה", אך באותה נשימה הוסיף: "אנחנו מתמודדים כעת עם כל מה שקורה בנוגע לאוקראינה, ואיך זה התחיל? זה התחיל בהצטרפותה של אוקראינה או בניסיונה להצטרף לאיחוד האירופי".
במה שנראה כסנקציות רוסיות על רקע ההתפתחויות הפוליטיות אסרה מוסקבה לקראת הבחירות היום את הייבוא של שלל מוצרים מארמניה, בהם פרחים, סוגים מסוימים של קוניאק ויין, חצילים, תפוחי אדמה, פירות יבשים, דגים ועוד. רוסיה טוענת כי האיסורים קשורים להפרות של כללי ייבוא חקלאי, אך ההערכה היא שבפועל היא מבקשת לאותת בכך לממשלה בירבאן כי תפגע בכלכלתה אם תמשיך לצעוד בכיוון המערבי. הנציבות האירופית, הגוף העליון של האיחוד האירופי, כינתה בשבוע שעבר את המהלך הרוסי כ"לא פחות מסחיטה כלכלית" ומסרה: "על-ידי הרחבת ההגבלות על הייצוא הארמני מוסקבה הופכת יחסים כלכליים לנשק לצורך לחץ פוליטי. אנחנו מכירים את המנהג הזה טוב מדי".
8 צפייה בגלריה
בקלפי בארמניה, אתמול. רוסיה איימה - וכעת טוענת ל"אי-סדרים"
(צילום: AP Photo/Anthony Pizzoferrato)
הבוקר, בעקבות הניצחון המסתמן של פשיניאן ומפלגתו, בירכו אותו בכירי האיחוד האירופי ושרת החוץ של הארגון קאיה קאלאס הצהירה כי ארמניה "בחרה בעתיד אירופי" למרות לחץ רוסי כבד, בעוד נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי האיחוד ניצב לצד ארמניה. "אנחנו מוקירים עמוקות את השותפות עם ארמניה הדמוקרטית, שמתקרבת עוד ועוד לאירופה. רוחה של מהפכת הקטיפה שהובלת ב-2018 חיה ובועטת", היא הוסיפה, בהתייחסות לגל המחאות ב-2018 שבו עלה לשלטון פשיניאן, תחת ההבטחה לפרק את המערכת האוליגרכית הפוסט-סובייטית. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון בירך את פשיניאן ומסר הבוקר: "אני שמח להמשיך לעבוד לצדך כדי לחזק עוד יותר את שיתוף הפעולה בינינו בשירות עמינו, ולתמוך בשלום, בריבונות של ארמניה ובתנופה לעבר התקרבות לאירופה".
משרד החוץ במוסקבה גינה מנגד בצהריים את מה שתיאר כ"לחץ על האופוזיציה והתערבות של המערב", בהיקפים חסרי תקדים לכאורה, במהלך הבחירות. דוברת המשרד מריה זכרובה הדגישה גם את ההיחלשות היחסית בתמיכה במפלגתו של פשיניאן ביחס לבחירות 2021, וטענה שהתוצאות כעת מעידות על כך שהחברה הארמנית "מפולגת בצורה קיצונית". היא הוסיפה כי רוסיה "תמיד הייתה ותמיד תהיה מעוניינת שארמניה תהיה חזקה וריבונית באמת", ולדבריה המדיניות של מוסקבה ביחס לירבאן תיקבע בהתאם ל"צעדים המעשיים" שתנקוט ההנהגה הארמנית. דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר מעט אחר כך כי רוסיה "רושמת" לעצמה דיווחים על "הפרות מרובות" בהליך ההצבעה.
סוגיה נוספת שעמדה במרכז הבחירות היא כאמור רצונו של ראש הממשלה פשיניאן לנרמל את היחסים עם שכנתה של ארמניה אזרבייג'ן, גם היא רפובליקה סובייטית לשעבר. שתי המדינות ניהלו במשך 30 שנה סכסוך על גורלו של חבל נגורנו קרבאך, מובלעת בשטח אזרבייג'ן שנשלטה על-ידי בדלנים ארמנים שנתמכו על-ידי ארמניה, ואחרי מלחמת דמים בשנת 2020 שגבתה אלפי הרוגים השתלטה אזרבייג'ן על החבל במתקפת בזק שאליה יצאה בשנת 2023. כתוצאה מהמתקפה הזו נמלטה מהחבל כל האוכלוסייה הארמנית שלו, שמנתה עשרות אלפי בני אדם.
8 צפייה בגלריה
פשיניאן לוחץ ידיים עם נשיא אזרבייג'ן אלייב אצל טראמפ. ספג ביקורת אחרי התבוסה
(צילום: REUTERS/Kevin Lamarque)
המלחמה ב-2020 וההשתלטות הסופית על נגורנו קרבאך ב-2023 נתפסו כתבוסה מוחצת לארמניה, והובילו לביקורת קשה על פשיניאן מצד חלקים בציבור הארמני. הוא מצדו פנה לעבר פיוס עם אזרבייג'ן, ובאוגוסט האחרון חתם בבית הלבן לצד טראמפ על הסכם עם הנשיא האזרי אילהאם אלייב שלפיו שתי המדינות יתקדמו לעבר הסכם שלום היסטורי ביניהן. גם על כך ספג פשיניאן ביקורת, והוא בתגובה העמיד את מאמצי השלום במרכז קמפיין הבחירות שלו. כחלק מההסכם שנחתם אשתקד פשיניאן נדרש לערוך שינויים בחוקה, אבל בבחירות כעת הוא לא השיג רוב של שני שלישים בפרלמנט, שדרוש לו כדי לעשות שינויים כאלו בלי משאל עם.
האופוזיציה הפרו-רוסית מדגישה את הבושה שהמיט לכאורה פשיניאן על ארמניה, ומביעה התנגדות לתהליך ההתקרבות למערב שהוא מקדם כעת. מנהיג "ארמניה החזקה" קראפטיאן הזהיר מפני "נהירה פזיזה" לעבר המערב, והצהיר כי "רוסיה היא השותפה האסטרטגית והכלכלית העיקרית שלנו, ותישאר כזו". ממשלתו של פשיניאן מנגד אינה מסתירה את זעמה על חלקה של מוסקבה בתבוסה הארמנית בנגורנו קרבאך: ירבאן מאשימה את רוסיה שכמפקחת על הסכם הפסקת האש הקודם בין המדינות היא הייתה אמורה להתערב ולעשות יותר כדי למנוע מאזרבייג'ן להפר אותו, הפרה שאפשרה לצבאו של אלייב להשתלט על החבל.
מאז עלייתו של פשיניאן לשלטון לפני 8 שנים הוכפל התל"ג לנפש של ארמניה, אך מנגד הוא מואשם על-ידי מבקרים וארגוני זכויות אדם בביסוס שלטון סמכותני ולא-דמוקרטי לגמרי, המדכא את מתנגדיו בדרכים לא לגיטימיות. הרקע להאשמות הוא גם העובדה שרבים מיריביו של פשיניאן נכלאו בשנים האחרונות – עונש ש גם לפני הבחירות היום נרשם גל מעצרים, ובמסגרתו נעצרו שישה מועמדים של מפלגת האופוזיציה "ארמניה החזקה". הרשויות הסבירו כי צווי המעצר הוצאו נגדם משום שהם חשודים בקניית קולות. מנהיג המפלגה קראפטיאן נמצא בעצמו במעצר בית בגין ניסיון לכאורה לקדם הפיכה.
