למרות האופטימיות שהביעו בארה"ב על רקע המאמץ המחודש של ממשל טראמפ להגיע להסכם על סיום המלחמה באוקראינה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ניפק הערב (יום ה') הצהרות שמהן ניתן להבין כי הוא לא ממהר לנצור את האש. פוטין, שדיבר במסיבת עיתונאים במהלך ביקור בקירגיזסטן, אמר שיסכים להפסקת אש רק אם קייב תיסוג מהשטחים שעומדים במוקד הלחימה, בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה, והוא שב והצהיר כי אין טעם כעת לחתום על הסכמים עם ההנהגה האוקראינית, הנהגה שלטענתו כלל אינה לגיטימית.
9 צפייה בגלריה
פוטין בביקורו בקירגיזסטן. לא ממהר לעסקה
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
"הכוחות האוקראיניים צריכים לסגת מהשטחים שבהם הם מחזיקים, ואז הלחימה תיפסק. אם הם לא יעזבו, אז אנחנו נשיג את זה באמצעים צבאיים. זהו זה", אמר הנשיא הרוסי, כשהוא מכוון לקרבות הניטשים כעת בשטח שעוד נותר בשליטת קייב במחוז דונייצק, שיחד עם מחוז לוהנסק (שכבר נכבש כולו) מרכיב את חבל דונבאס, היעד המרכזי במסע הכיבושים שבו פתח פוטין כשפלש לעומק אוקראינה בפברואר 2022. בדונייצק שולטת כיום קייב על כ-30% מהשטח, באזור שזכה לכינוי "חגורת המבצר" וכוחותיו של פוטין מתקדמים באיטיות גדולה בניסיון לכבוש אותו, תוך שהם סופגים אבידות כבדות.
פוטין הוסיף כי ישנם גורמים במערב שדורשים שאוקראינה תמשיך להילחם עד "האוקראיני האחרון", ואמר: "רוסיה מוכנה לכך". הוא טען כי כוחותיו שכעת מנסים לכבוש את העיר האסטרטגית פוקרובסק במחוז דונייצק, וצרים עליה, "מתקדמים מהר יותר בכל הכיוונים".
בהתייחסות לתוכנית השלום שמקדם ממשל טראמפ – תוכנית שגובשה בשיחות שערך השליח האמריקני סטיב וויטקוף עם גורמים רוסיים ואימצה בנוסח המקורי שלה רבות מהדרישות הרוסיות ובהן אותה נסיגה אוקראינית מכל חבל דונבאס – אמר פוטין כי "באופן כללי" הוא מסכים שהתוכנית יכולה להיות בסיס ל"הסכמים עתידיים", וציין כי ארה"ב לקחה בחשבון את עמדותיה של רוסיה. לצד זאת הוא הדגיש שנדרשות שיחות נוספות סביב התוכנית, שמאז כבר שונתה בשיחות עם קייב והסעיפים השנויים במחלוקת בה הוסרו לעת עתה. בשבוע הבא יגיע למוסקבה השליח וויטקוף, שטראמפ הודיע כי הוא שולח אותו להיפגש עם פוטין, ובמקביל שולח בכיר אמריקני אחר, מזכיר הצבא דן דריסקול, להיפגש עם בכירים אוקראיניים.
9 צפייה בגלריה
פוטין, במפגש עם תושבים אמש בקירגיזסטן
(צילום: Alexander Kazakov, Sputnik, Kremlin Pool Photo via AP)
פוטין הגן הערב על וויטקוף בצל הביקורת שספג אחרי הדלפת השיחה שניהל עם יועצו הבכיר של הנשיא הרוסי, יורי אושקוב – הדלפה שחשפה כי וויטקוף העניק לרוסים עצות כיצד "למכור" לטראמפ את העסקה בנוסח המקורי שלה. "זה קשקוש", אמר פוטין על ההאשמות שוויטקוף הוא "פרו-רוסי", ותיאר אותו כאזרח אמריקני שמגן על האינטרסים של ארצו.
הנשיא הרוסי, שטוען כבר זמן רב שהנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי אינו נשיא לגיטימי בשל העובדה שהבחירות באוקראינה נדחו – דחייה שנבעה בשל המלחמה שכפה פוטין על אוקראינה – חזר כעת על הטענה הזו, והטיל ספק בלגיטימיות של עצם חתימה על הסכם מולו. "אין טעם בחתימה על מסמכים עם ההנהגה האוקראינית", הוא אמר, וציין כי למרות שבסופו של דבר רוסיה כן מעוניינת להגיע להסכם מול קייב, כעת הדבר בלתי אפשרי. הוא ציין כי יש צורך שכל הסדר מול קייב יקבל הכרה מהקהילה הבינלאומית, ושזו תכיר גם בשטחים שכבשה רוסיה – הכרה שקייב ובעלות בריתה באירופה יתקשו מאוד לקבל.
פוטין טען בנוסף כי לארצו אין שום כוונה לתקוף את אירופה: "זה מגוחך", אמר, והוסיף שהוא מוכן למשא ומתן סביב ביטחון היבשת. דבריו אלו מגיעים על רקע דיווח הלילה ב"ניו יורק טיימס", ולפיו המזכיר הצבאי האמריקני דריסקול, שאותו כאמור שלח טראמפ לשיחות נוספות עם קייב על תוכניתו, הזהיר בשבוע שעבר דיפלומטים מערביים שמוסקבה אוגרת יותר ויותר טילים לטווח ארוך, ובניגוד לעבר היא לא משגרת אותם באותו הקצב שבו היא מייצרת אותם.
לפי הדיווח, האזהרה הזו, שעוררה חשש בבירות אירופה, הועברה על ידי וושינגטון דווקא בניסיון ללחוץ על האירופים לקבל את התנאים השנויים במחלוקת שנכללו בתוכנית המקורית – האזהרה נועדה להעביר את המסר שהסכם להפסקת אש נחוץ באופן דחוף, כדי למנוע מכה עוצמתית במיוחד על אוקראינה, כזו שעלולה לזלוג גם לשכנותיה. למרות זאת, בהמשך הסעיפים השנויים במחלוקת הוסרו כאמור בשיחות שנערכו בין נציגי קייב וארה"ב בז'נבה בתחילת השבוע, ולפי שעה טרם הושגה הסכמה עליהם גם בין ארה"ב לאוקראינה, לא כל שכן בין רוסיה לאוקראינה.
באירופה חוששים מאז הפלישה הרוסית לפני ארבע שנים שכניעה אוקראינית תעודד את פוטין לשלוח את כוחותיו ליעדים נוספים במזרח היבשת ולאתגר יותר ויותר את ברית נאט"ו, ובשנים האחרונות עוד ועוד מדינות ביבשת פועלות לחמש את צבאותיהן ולגייס חיילים רבים יותר, אחרי שנים ארוכות שבהן הוזנחו הצבאות האירופיים, בעקבות התפרקות ברית המועצות. למגמה הזו הצטרפה כעת צרפת, שאת גיוס החובה ביטלה לפני כ-25 שנה. נשיאה עמנואל מקרון הודיע הערב על תוכנית חדשה לגיוס מתנדבים לצבא, שבמסגרתה בני 18 ו-19 יקבלו שכר של 800 אירו בחודש ויתגייסו ל-10 חודשים בלבד, על מנת שיקבלו הכשרה וניתן יהיה להשתמש בהם כמשרתי מילואים במקרה הצורך. כיום צבא צרפת מחזיק כוח מילואים שמונה 47,000 איש, והיעד הוא להגיע עד 2030 לכוח מילואים של 100,000. הצבא הצרפתי הרגיל מונה כיום 200,000 חיילים.
9 צפייה בגלריה
מקרון, בכינוס היום עם חיילים צרפתים בבסיס באלפים
(צילום: Thomas Padilla/Pool via REUTERS)
מקרון הודיע כי היעד הראשוני של התוכנית הוא לגייס בשנה הראשונה שלה, 2026, כ-3,000 מתנדבים, ועם השנים להגדיל את המספר עד 50,000 ב-2035. "הדרך היחידה להימנע מסכנה היא להיערך אליה", אמר מקרון לצד חייליו בבסיס באלפים הצרפתיים. "אנחנו צריכים לגייס את המדינה על מנת כדי שתוכל להגן על עצמה, כדי שתהיה מוכנה וכדי שימשיכו לכבד אותה". המהלך הוכרז על רקע סערה שחולל לאחרונה בצרפת הרמטכ"ל שלה, הגנרל פביאן מנדון, שאמר בכינוס של ראשי ערים בשבוע שעבר כי לצרפת חסרה רוח קרב, והוא קרא להם ולעם הצרפתי ולקבל את העובדה שלצורך על הגנה על המולדת יש להיערך לעימות צבאי שבה צרפת "תאבד ילדים".
מנדון, שהצהיר בנוסף כי התכנון של צבאו מתבסס על ההנחה שעימות עם רוסיה אפשרי בשלוש או ארבע השנים הקרובות, אמר באותו כינוס עם ראשי ערים: "יש לנו את הידע, יש לנו את הכוח הכלכלי והדמוגרפי להרתיע את המשטר במוסקבה. מה שחסר לנו – ופה יש לכם תפקיד למלא – הוא רוח. רוח שמקבלת את זה שאנחנו צריכים לסבול אם אנחנו רוצים להגן על מה שאנחנו. אם ארצנו תהסס מפני שהיא מפחדת לאבד את ילדיה, או מפחדת לסבול כלכלית בגלל שהעדיפות היא ייצור צבאי, אז אנחנו אכן בסכנה. אתם חייבים לדבר על זה עם בערים ובכפרים שלכם".
הסקרים בצרפת מעידים על תמיכה ציבורית בשירות צבאי בהתנדבות: השבוע פורסם סקר של מכון Elabe ולפיו 73% תומכים במהלך שעליו הכריז כעת מקרון. צעירים בני 25 עד 34 תמכו בו הכי פחות ביחס לשאר קבוצות הגיל, אבל גם אצלם נרשם רוב מוצק של 60%.
