בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, המוסד המשפטי העליון של האו"ם, צפוי להכריע ביום חמישי הקרוב בעתירה שבה נטען כי מיאנמר ביצעה רצח עם נגד בני הרוהינגה המוסלמים. בית הדין מעולם לא קבע שמדינה כלשהי ביצעה רצח עם, האשמה שבתיקים קודמים נקבע רף משפטי גבוה במיוחד להוכחה שלה, אבל פרשנים משפטיים ומדיניים מזהירים שכעת עשוי בית הדין להפחית את הרף הזה בפסיקה שלו, צעד שיהיו לו השלכות דרמטיות על העתירה המקבילה של דרום אפריקה נגד ישראל, שבה נטען שגם היא ביצעה רצח עם במלחמה בעזה.
גלריה


מטה בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. מעולם לא קבע שמדינה כלשהי ביצעה רצח עם, ומחרתיים זה עשוי להשתנות
(צילום: STR/NurPhoto / Getty Images)
בני הרוהינגה, נזכיר, הם מיעוט אתני מוסלמי שיותר ממיליון ממנו חיו במיאנמר הבודהיסטית עד שנת 2017, בעיקר במחוז ראקין שבצפון-מערב המדינה. באותה שנה פתח צבא מיאנמר במבצע אכזרי נגדם, בעקבות פיגועים שביצעו מורדים מקרב בני הרוהינגה נגד כוחות הביטחון המקומיים, ובמהלך המבצע ברחו לבנגלדש השכנה יותר מ-700,000 פליטים, שחיים שם עד היום במחנה הפליטים הגדול בעולם. כוחותיה של מיאנמר הואשמו בשריפת מאות כפרים, במעשי אונס נרחבים וברצח ילדים – לעתים גם לנגד עיני הוריהם. עוד לפני בריחתם סירבה מיאנמר להכיר ברוב בני הרוהינגה שגרו בשטחה כאזרחיה, ומעמדם היה למעשה "חסרי מדינה". הרשויות במיאנמר ראו בהם מהגרים בלתי-חוקיים שהגיעו למדינה מבנגלדש.
מומחים מטעם האו"ם האשימו כבר ב-2018 את מיאנמר בביצוע רצח עם, האשמה שבאותם ימים עוד הייתה חריגה במיוחד, ושנה לאחר מכן הגישה גמביה – מדינה מוסלמית מאפריקה – את העתירה נגד מיאנמר לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בית דין שפועל בנפרד מבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), ושבה האשימה שהדיכוי והרדיפה נגד בני הרוהינגה מהווים הפרה של האמנה למניעת רצח עם שגובשה ב-1948, כחלק מלקחי השואה. התיק התנהל במשך שבע שנים, וביום חמישי בבוקר יתכנסו 17 השופטים בו ויקבעו אם מיאנמר אכן ביצעה רצח עם, או שידחו את העתירה. כאמור, קביעה שכזו מעולם לא נעשתה מאז הקמתו של בית הדין, שבעבר כבר דחה שתי עתירות בטענה לאחריותה של סרביה למעשי רצח עם במלחמות הבלקן בשנות ה-90, אם כי היא נמצאה באחד מפסקי הדין כאחראית מבחינה משפטית לאי-מניעת רצח העם בטבח סרברניצה.
אחת השאלות המרכזיות שצפויה לעמוד מאחורי הכרעת השופטים בתיק הנוכחי היא האם יש די ראיות ליסוד ה"כוונה" בעבירת רצח העם, כפי שהיא מוגדרת באמנה מ-1948 – מעשים שנעשים "בכוונה להשמיד, השמדה גמורה או חלקית, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית". בתיקים הקודמים נגד סרביה הציב בית הדין בהאג רף גבוה להוכחה של כוונה כזו על בסיס דפוס פעולה מסוים, והבהיר כי הכוונה להשמיד קבוצה כלשהי "חייבת להיות המסקנה הסבירה היחידה שניתן להסיק מדפוס ההתנהגות".
בצוות השופטים בתיק נגד מיאנמר יושבים כאמור 17 שופטים בסך הכול, 15 מהם שופטים קבועים בבית הדין ושני שופטי "אד-הוק" שמונו על ידי שתי המדינות המעורבות בתיק, התובעת גמביה והנתבעת מיאנמר. גמביה בחרה כשופטת מטעמה את המשפטנית נאווי פילאי, נציבת זכויות האדם לשעבר של האו"ם שעמדה מאחורי הדו"ח שהאשים את ישראל ברצח עם בעזה, ורק בחודש שעבר זכתה בפרס נובל לשלום. העובדה שהיא בצוות השופטים העלתה חשש בקרב תומכיה של ישראל שהיא תנסה להשפיע על עמיתיה ולחתור לפסק דין תקדימי שבו יופחת הרף הנדרש להוכחה של רצח עם – באופן שיקל גם על קביעה כזו ביחס לעתירה נגד ישראל, שהכרעה בה צפויה להתקבל רק בעוד כמה שנים.
שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ האשים בחודש שעבר באופן מפורש שפילאי מנסה "להטות את הכף" בעתירה נגד מיאנמר, "מתוך כוונה להנמיך את הרף המשפטי הנדרש להוכחת רצח עם. זאת כדי שניתן יהיה בעתיד לנצל לרעה את הרף המוחלש והשגוי הזה נגד חיילים אמריקנים ובעלי בריתם, בכל פעם שיפעלו נגד טרוריסטים המסתתרים מאחורי אזרחים". במסר מאיים, על רקע הסנקציות שממשל טראמפ הטיל לאחרונה על בית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג, הוא הוסיף בפוסט ברשת X: "פילאי, אנחנו רואים את האג'נדה שלך ונעקוב מקרוב מאוד אחר האופן שבו בית הדין הבינלאומי לצדק מנהל את ההליכים האלה. כפי שמוכיחות פעולותינו נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי, לא נאפשר לשופטים לכאורה, המונעים מאידאולוגיה גלובליסטית, לנצל את החוק נגד חיילינו, לפגוע בריבונותנו או לסכן חיי אמריקנים".
אורדה קיטרי, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת אריזונה וחוקר מהמכון האמריקני השמרני "הקרן להגנה על דמוקרטיות", פרסם לאחרונה מאמר שבו הזהיר גם הוא מלחץ שמופעל על בית הדין בהאג להפחית את הרף להוכחת עבירה של רצח עם. הוא כתב כי במסמכים שהגישו מדינות התומכות בהליכים נגד מיאנמר ונגד ישראל נקרא בית הדין "להחליף את הרף הברור והגבוה הנהוג כיום ברף נמוך יותר, עמום ונתון יותר למניפולציות פוליטיות: בחינה של מגוון 'עובדות ונסיבות' באופן 'מקיף והוליסטי'", הוא כתב תוך ציטוט טענות שהושמעו לדבריו.
"המסמכים שהוגשו לבית הדין ותומכים באימוץ הגישה החדשה מסתמכים על דו"חות רבים ועל הצהרות של כמה סוכנויות וגורמים רשמיים באו"ם, המשמשים כ'עובדות ונסיבות' לצורך בחינת ההקשר הרחב. רבים מהדו"חות וההצהרות הללו הם פוליטיים מאוד באופיים, ומסתמכים במידה רבה על מקורות משניים, ובפרט על דו"חות של ארגונים לא-ממשלתיים", הוא הוסיף. "אימוץ הרף החדש יאפשר בפועל להסיק כוונה לבצע רצח עם מצד כל צבא מערבי, כמעט בכל עימות שבו יש נפגעים רבים, הרס נרחב ועקירת אוכלוסייה. תוצאות כאלה הן, למרבה הצער, בלתי נמנעות בעימות אורבני ממושך נגד ארגון טרור המשתמש באזרחים כמגן אנושי. רף הוכחה המבוסס על תוצאות כאלה פירושו שככל שארגון טרור מסתתר יותר בקרב אוכלוסייה אזרחית, כך מתחזק תיק רצח העם נגד היריב שלו".
כך או כך, לפי שעה לא ברור אם צוות השופטים אכן יבחר להפחית את רף ההוכחה: ייתכן גם שיקבע שיש די ראיות כדי לקבוע שמיאנמר ביצעה רצח עם על בסיס הרף הקיים – ולחלופין ייתכן שהעתירה תידחה. בית הדין לצדק אינו בית דין פלילי, וקביעה שמיאנמר ביצעה רצח עם אינה "הרשעה" במובן המקובל, והיא לא תביא בהכרח לסנקציות מיידיות עליה, אבל היא עשויה להגביר את הלחץ הבינלאומי על החונטה הצבאית השולטת במיאנמר מאז ההפיכה הצבאית שביצעה שם ב-2021, הפיכה שהובילה למלחמת אזרחים עקובה מדם ושבעקבותיה גם מוטלות עליה כיום סנקציות מצד מדינות המערב. שליט מיאנמר שהוביל את אותה הפיכה הוא הגנרל לשעבר מין אונג הלינג, שפיקד על הצבא גם בתקופת המבצע האכזרי נגד בני הרוהינגה ורק בחודש אפריל האחרון מונה באופן רשמי לתפקיד הנשיא, אחרי בחירות שאינן מוכרות בעולם כדמוקרטיות. בימים אלו מתנהל נגדו הליך פלילי נפרד בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), בחשד לפשעים נגד האנושות.
אנטוניה מולוויי, מייסדת ארגון בשם Legal Action Worldwide (LAW), שמייצג מאות ניצולים מקרב בני הרוהינגה, אמרה ל"גרדיאן" הבריטי כי יש לה "אופטימיות זהירה" שבית הדין בהאג יקבל מחרתיים את העתירה נגד מיאנמר. לדבריה פעולותיה מצביעות על "דפוס פעולה" שמוכיח ניסיון להשמיד את המיעוט הזה: "ההתקפות על הכפרים התנהלו באותה דרך. הם נהגו לתקוף את האזרחים, לשרוף את הכפרים, להפריד בין גברים לנשים ולבצע אלימות מינית. ואז, כשהתושבים נמלטו, הם המשיכו להרוג אותם".
היא העריכה כי סוגיה מרכזית שתקבע אם העתירה תתקבל או תידחה תהיה האופן שבו יתייחסו השופטים לאונס ולמעשי אלימות מינית, ולטענתה מעשים אלו מעידים על כוונה לבצע רצח עם. היא אמרה לעיתון כי הארגון שלה אסף עדויות שלפיהן חיילים השחיתו את איברי המין של נשים ונשכו את פניהן. "המטרה היא לסמן אנשים, להטביע בהם חותם... וזה גם נועד למנוע רבייה", היא טענה. "אתם לא צריכים לאנוס אנשים באונס קבוצתי. אתם לא צריכים להרוג את ילדיהם לנגד עיניהם. אתם לא צריכים להשחית את גופם. אתם לא צריכים לעשות זאת בפומבי. מה המטרה של כל זה? המטרה היא להשמיד את הקבוצה".
מיאנמר מכחישה שביצעה רצח עם, וטוענת שפעולותיה היו תגובה להתקוממות צבאית של מורדים. ב"גרדיאן" מדווחים כי בינואר השנה קיים בית הדין בהאג כמה דיונים בדלתיים סגורות שבהם שמעו השופטים עדויות מכמה ניצולים, שהגיעו ממחנות הרוהינגה בבנגלדש. בארגון LAW של מולוויי טוענים כי אחת מאלו שהעידו סיפרה כי הילד שלה נחטף מזרועותיה, נדקר ואז הושלך לאש. עדה אחרת סיפרה שראתה "ערימות של גופות" בקברי אחים. פליט אחד מבני הרוהינגה, שנעקר מביתו אך כיום מתגורר בתוך מיאנמר, אמר ל"גרדיאן" כי הוא מקווה שפסק הדין "יסייע לשים קץ לעשרות שנים של רדיפה ואפליה" נגדם: "אנחנו לא מבקשים רק אמפתיה. אנחנו מבקשים צדק, הכרה, שוויון זכויות ועתיד שבו ילדינו יוכלו לחיות בבטחה ובכבוד במולדתם".








