הרכב השופטים במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו חזר היום (שני) על עמדתו מלפני 3 שנים בדיוק - שלפיה יש לשקול את הסרת אישום השוחד בתיק 4000. אחרי הודעתם הראשונה של השופטים על הקשיים בהוכחת השוחד והמלצה לחזור מאישום השוחד, סרבה היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, והפרקליטות - ואמרו כי יוכיחו את השוחד בפרשת ההגנה, קרי בחקירה הנגדית של נתניהו. כעת, משהודיעו השופטים שעמדתם נשארת בעינה, המשמעות היא שהניסיון להחיות את השוחד בחקירה הנגדית כשל ואין עוד הזדמנות להוכיחו. ynet עושה סדר במצב ההליך המשפטי.
מה בעצם הודיעו היום השופטים?
במהלך דיון בנוגע להרחבת ימי הדיונים בתיק לחמישה ימים בשבוע, אמר סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד כי לו יהיה ברור שסעיף השוחד ירד מסדר היום, ניתן יהיה צמצם במספר עדי ההגנה. לאחר הפסקה חזרו השופטים והודיע כי החלטתם מלפני שלוש שנים בעינה עומדת.
ההחלטה אז הייתה כי ישנם קשיים בהוכחת עבירת השוחד, ולכן ממליצים לפרקליטות לסגת מן העבירה. ואולם, היועמ"שית והפרקליטות סרבו ואמרו כי יוכיחו את השוחד בפרשת ההגנה, קרי בחקירה הנגדית של נתניהו. כעת, לאחר שתמה חקירתו הנגדית של נתניהו, משהודיעו השופטים שעמדתם בעינה עומדת, המשמעות היא שהניסיון להחיות את חשד השוחד בחקירה הנגדית כשל והשופטים עודם סבורים כי אין ראיות להוכחת העבירה.
השופטים לא נימקו את הקשיים שנפלו. נתניהו בבית המשפט
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
האם הפרקליטות עוד יכולה לנסות ולהוכיח את עבירת השוחד?
אם לא תחזור בה מאישום השוחד בתיק 4000, באופן תיאורטי, יכולה הפרקליטות לנסות ולשכנע את השופטים בסיכומים. השלב האחרון שבו הצדדים מסכמים את הראיות שעלו במשפט לביסוס עמדתם. ואולם, אין עוד עדויות או ראיות נוספות שהפרקליטות יכולה להציג, כך שאם לאחר החקירה הנגדית של נתניהו השופטים סבורים שאין שוחד, לפרקליטות אין עוד הזדמנות לנסות ולהוכיח את העבירה ונסגר הגולל. לאחר מתן פסק דין שבו יזכו השופטים את נתניהו משוחד, רשאית הפרקליטות לערער לעליון.
מהם הקשיים שנפלו בהוכחת סעיף השוחד?
חשוב להדגיש כי השופטים לא נימקו מה הם אותם קשיים שנפלו בהוכחת השוחד. אך אפשר להעלות כמה סיבות: הראשונה, הסנגורים הוכיחו כי האירוע המרכזי להוכחת השוחד, "פגישת ההנחייה", לא התקיימה במועד שבו טענה הפרקליטות בכתב האישום ולפיכך ככל הנראה גם לא התקיימה כלל. גם המועדים החדשים להם טענה הפרקליטות שהתקיימה הפגישה לא קיבלו ביסוס ראייתי מספק.
השניה, נוגעת לתוכן הפגישה - במהלך החקירה הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר הוא חזר בו מהעדות שנתן במשטרה והעיד כי תנועת היעד של נתניהו והנחייתו לא היו להיטיב לאלוביץ' אלא להיפך לפעול באופן עצמאי ולהתנער מאלוביץ'.
שלמה פילבר
(צילום: אלכס קולומויסקי)
שלישית, גם ב"ראיית הבלוק הצהוב" הצליחו הסנגורים לפגוע באופן קשה והראו כי לא מדובר על רשימת משימות שפילבר כתב בעקבות הנחיית נתניהו לאחר פגישתם, אלא משימות שנכתבו לפני הפגישה, או אחריה ללא קשר אליה. ישנה סיבה אפשרית נוספת: כתב האישום טוען כי נתניהו קיבל משאול אלוביץ' שוחד בדמות "היענות חריגה בסיקור", כלומר היענות של אתר "וואלה" לבקשות סיקור של נתניהו. בהוראת השופטים, נאלצה הפרקליטות לצרף לכתב האישום את "מסמך 315", נספח עם בקשות שנוגעות לסיקור באתר. קשה לדעת מה חשבו על כך השופטים, אך במהלך המשפט צפו לא מעט קשיים בהוכחת ההיענות לבקשות אלו, החריגות שלה, ובכמה ענייני סיקור מדובר.
האם על הפרקליטות להשיב לבית המשפט?
היא יכולה אך אינה חייבת. בלשון תמציתית אמרו השופטים שהחלטתם מלפני שלוש שנים בעינה עומדת, כלומר עדיין חושבים שישנם קשיים בהוכחת השוחד וכדי עדיין מוצע לפרקליטות לסגת מן מאישום השוחד. אך הודעת השופטים היא בגדר הצעה, והם לא ביקשו מהפרקליטות לשוב ולעדכן.
ומה בדבר עבירות הפרת האמונים?
השופטים התייחסו אך ורק לעבירת השוחד משום שהפרקליטות, ככל הנראה, לא התקרבה להוכחת העבירה - מה שהביא את השופטים כבר בשלב ההוכחות במשפט להודיע על מה שכינו בעדינות "קשיים". השופטים לא התייחסו כלל לעבירת הפרת האמונים, ואין בכך משמעות כי בכוונתם להרשיע בעבירה זו. למעשה, בתיק 4000 יש קשר בין השוחד להפרת האמונים, שכן, לטענת הפרקליטות מה שיצר את ניגוד העניינים בין נתניהו לאלוביץ' היא "זיקת הסיקור".
שאול אלוביץ' בבית המשפט
(צילום: מוטי קמחי)
כלומר, ההיענות החריגה בסיקור הייתה כה בוטה שהיא יצרה קשר מיוחד ומובהק בין השניים, כזה שאוסר על נתניהו לעסוק בענייניו של אלוביץ' - כמו קשרי משפחה או קשרים עסקיים וקשרי חברות שיוצרים זיקה כזו בהפרת אמונים - בעוד זיקת סיקור היא חידוש. ככל שראו השופטים שישנם קשיים בהוכחת עבירת השוחד, הם התכוונו גם לקשיים בהוכחת ההיענות החריגה, הרי שישנם גם קשיים בהוכחת עבירת הפרת האמונים שכן הן נשענות על בסיס משותף.
ומה בנוגע לסעיף השוחד של אלוביץ'?
השופטים לא ציינו זאת, לא היום ולא בהחלטתם המקורית לפני שלוש שנים, ואף אחד מהצדדים - סנגורים או פרקליטות - לא שאל. שאילתא עיתונאית שנשלחה בעניין לפני שלוש שנים נתקלה בסירוב מצד השופטים לפירוט. ישנה אפשרות כי בכוונתם לזכות לא רק את נתניהו אלא גם את שאול אלוביץ'. ישנה אפשרות נוספת: באופן תיאורתי, הסרת סעיף קבלת השוחד מנתניהו, אין בה בהכרח הסרת מתן השוחד כלפי אלוביץ'. כלומר יתכן מצב תיאורתי שבו נתניהו מזוכה מקבלת שוחד מאלוביץ', אך אלוביץ' עצמו מורשע במתן שוחד לנתניהו. כאמור - השופטים בחרו שלא לפרט.
