הרמטכ"ל וחבר הכנסת לשעבר גדי איזנקוט אמר הבוקר (שלישי) בוועידת כלכליסט כי "לא יעלה על הדעת שנתניהו, האיש שאחראי ל-7 באוקטובר, יתמודד עוד פעם וייבחר עוד פעם". לדבריו, "הוא היה צריך להתפטר".
"צריך להחליט שראש המפלגה הגדולה ביותר הוא ראש הממשלה, לא לנסות לגנוב תפקיד עם 6 מנדטים", הוסיף - במה שייתכן והוא רמז עבה נגד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט שכזכור הושבע לתפקיד למרות שזכה ב-7 מנדטים בלבד בבחירות 2021 - וסיעתו מנתה רק 6 מנדטים לאחר השבעת הממשלה.
ב-30 ביוני הודיע איזנקוט לבני גנץ על כוונתו לעזוב את המחנה הממלכתי בראשותו - שמאז חזרה לשמה הקודם כחול לבן. בהודעת המפלגה נמסר: "השניים מדגישים כי יש ביניהם חברות ארוכת שנים והערכה רבה, וכי ימשיכו לשתף פעולה למען המטרות המשותפות ולמען עם ישראל גם בעתיד". עד סיום הקדנציה הנוכחית צפוי למלא את מקומו של איזנקוט השר לשעבר איתן גינזבורג.
גורמים פוליטיים אמרו כי ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שוקל להציע כעת לאיזנקוט את הבכורה במפלגתו. באשר לשאלת בנט, מסביבתו נמסר כי לא התקיימו מגעים עם איזנקוט, אולם יש לו הערכה גדולה לחבר הכנסת הפורש.
ב-13 ביוני 2021 הושבע בנט לראשות הממשלה, כשכאמור מפלגת ימינה שבראשה עמד זכתה בבחירות ב-7 מנדטים. בעקבות אותן בחירות הודיע בנט במאי אשתקד, בצעד שנוי במחלוקת, על הקמת ממשלת אחדות בראשותו יחד עם לפיד.
ההחלטה עוררה זעם בימין: כבר בתחילת כהונתה התנגד לה אחד מחברי סיעת ימינה, עמיחי שיקלי שהופרש בסופו של דבר, ונתניהו והליכוד פתחו בקמפיין דה-לגיטמציה חסר תקדים לבנט תוך שהם מציגים אותו כ"נוכל" ו"רמאי". הקמפיין הזה תרם לקריסת הממשלה של בנט: גם עידית סילמן פרשה, ובכך איבדה הקואליציה את הרוב שלה בכנסת, באופן שהחל שורת משברים ומרידות נוספות מצד ח"כים, שהביאו להחלטת בנט להקדים את הבחירות.
