בצעד שעלול לאותת על הסלמה הולכת וקרבה קראה הערב (יום ג') ממשלת אתיופיה לאזרחיה להצטרף למלחמה נגד הכוחות המורדים ממחוז תיגראי, שבשבועות האחרונים שבו והשתלטו על מוקדי הכוח במחוז וכעת דוחקים את גבולות הלחימה אל מעבר לו – אל המחוזות השכנים.
המלחמה באתיופיה – עוד כותרות:
• חשד לפשעי מלחמה: עדויות קשות מחבל תיגראי
• אלפי חיילים הוצעדו בשבי, 400,000 סובלים מרעב
• המורדים כבשו את מקלה, הממשלה: הפסקת אש
• הפצצה בשוק הומה-אדם: עשרות הרוגים באתיופיה
בהודעה שפרסמה לשכתו של ראש הממשלה אביי אחמד, חתן פרס נובל לשלום, נכתב: "עכשיו זה הזמן שכל האתיופים שיש להם היכולת ושהגיעו לגיל המתאים יצטרפו לכוחות הביטחון ולמליציות, הפגינו את הפטריוטיות שלכם". בהודעה קראה הממשלה לאזרחים להתגייס כדי לשים סוף למרידה "אחת ולתמיד" ו"להרוס את ארגון הטרור TPLF, שמטרתו לפרק את אתיופיה". נראה כי הממשלה זונחת בכך את הפסקת האש החד-צדדית שעליה הכריזה בסוף יוני – ונערכת להסלמה בקרבות. הודעת הממשלה באה אחרי שבועות של הכנות לקרב מצד הצבא, הכנות שכללו גיוס חיילים ותרומות דם.
המלחמה בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו – מיליציות של בני קבוצות אתניות שונות – לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF), פרצה בנובמבר האחרון, אחרי שהמורדים התיגרינים התנערו מסמכותה של הממשלה הפדרלית, מרדו בהחלטותיה והחליטו לקיים בחירות במחוז בניגוד להוראתה. התיגרינים, שהיו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים עד עלייתו לשלטון של ראש הממשלה אביי אחמד ב-2018, חשים מאז כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם. אביי עצמו הוא בן אורומו, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר באתיופיה.
12 צפייה בגלריה
אתיופים מפגינים בבירה אדיס אבבה נגד פלישת המורדים התיגרינים לאמהרה ואפאר
(צילום: רויטרס)
בתשעת החודשים שעברו מאז החלה המלחמה נהרגו בה אלפי בני אדם ויותר משני מיליון נעקרו מבתיהם. למעלה מ-50 אלף פליטים נאלצו לברוח אל סודן השכנה, ושני הצדדים הואשמו בפשעי מלחמה איומים, בהם מעשי טבח והתעללויות. בתחילת המלחמה כבש צבא אתיופיה את עריה המרכזיות של תיגראי, בכלל זה את בירת המחוז מקלה, אבל לפני שישה שבועות, בתפנית דרמטית, שבו המורדים וכבשו את העיר. ביום שבו נפלה מקלה בידיהם הודיעה ממשלת אתיופיה על הפסקת אש חד-צדדית, אבל הכוחות של המורדים התיגרינים סירבו להסכים להפסקת אש כזו, ואמרו כי שביתת נשק תוכרז רק בתנאים שלהם.
אחרי שהשתלטו על רוב מחוז תיגראי בסוף יוני ובתחילת יולי התקדמו המורדים התיגרינים אל תוך מחוזות אפאר ואמהרה הסמוכים, ובשבוע שעבר הם כבשו באמהרה את העיר לליבלה, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. לפי דיווחים המגיעים מאפאר, יותר מ-200 אזרחים – פליטי מלחמה לכאורה – נהרגו שם בהתקפות לאחרונה, ומדווחים שכ-300 אלף מתושבי אפאר ואמהרה נעקרו מבתיהם. הממשלה האשימה את המורדים בהתקפות הקטלניות באפאר, אך אלה מכחישים.
המורדים טוענים כי החלטתם לחרוג מגבולות תיגראי ולהיכנס לשטח אפאר התקבלה במטרה להשתלט על נתיב אספקה קריטי שדרכו מועבר ציוד מג'יבוטי השכנה לרחבי אתיופיה. הם הסבירו כי בכך הם מבקשים למנוע מתושבי תיגראי הנצורה לגווע ברעב. לפי דיווחים המגיעים מתיגראי בשבועות האחרונים, מאות אלפי בני אדם חיים שם בתנאי רעב, ומומחים מגדירים את המצב בתיגראי כמשבר הרעב הקשה ביותר שידע העולם זה עשרות שנים. האו"ם שלח בימים האחרונים נציגים לאתיופיה כדי לשכנע את הממשלה לתת לגורמים הומניטריים גישה נרחבת יותר לאזור.
עם עלייתו של אביי אחמד לשלטון באתיופיה ב-2018 הוא סומן כהבטחה גדולה, כשהחל מיד בצעדי דמוקרטיזציה במדינה, שחרר אסירים פוליטיים, קידם פתיחה של הכלכלה – וחתם על הסכם שלום עם אריתראה. בגין מעשיו אלה זכה בסוף אותה השנה בפרס נובל לשלום, אבל בחודשים האחרונים, בשל המלחמה, הטיח בו העולם ביקורת קשה. האו"ם והאיחוד האפריקני קראו לו לחדול מהמבצע הצבאי, אבל אביי הדף את הקריאות וטען כי על העולם להבין את מצוקתו, וכי המבצע נועד לשמור על שלמותה הטריטוריאלית והשלטונית של אתיופיה.
אתיופיה היא המדינה השנייה בגודלה באפריקה מבחינת גודל אוכלוסייה, ולהימשכות המלחמה בה עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על אזור קרן אפריקה ועל היבשת כולה. בהיבט הכלכלי החשש הוא שהמלחמה תפגע בהשקעות זרות באתיופיה, שנהנתה בשנים האחרונות מצמיחה אדירה.
