נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכנה עצמו "מלך המכסים" ומאז חזרתו לבית הלבן, לפני כמעט שנה בדיוק, נוהג לעשות בהם שימוש נרחב ככלי לחץ מדיני. אולם כעת נראה שהכרזתו על הטלת מכסים על שורה של מדינות אירופיות, שמתנגדות לדרישתו להשתלט על גרינלנד, האי הענק בחוג הארקטי ששייך לדנמרק, מצליחה לאחד את כל קצוות הקשת הפוליטית באירופה – וביממה האחרונה גם בכירים בימין הקיצוני ביבשת מתחו ביקורת על המהלך הזה. ז'ורדן ברדלה, סגנה של מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת מרין לה פן, אף תיאר זאת כסחיטה של ממש.
אלפים צעדו בגרינלנד: "האי שייך לגרינלנדים!"
( צילום: רויטרס)
20 צפייה בגלריה
טראמפ והמפגינים אתמול בנואוק, בירת גרינלנד. "אני מפחדת, לא ישנה בלילה"
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka/Alex Brandon)
טראמפ, נזכיר, הודיע אמש (יום שבת), בהחלטה שעוררה הלם באירופה, כי יטיל מכסים גורפים בגובה של 10% על דנמרק ועל עוד שבע מדינות – שכדי לתמוך בדנמרק ובגרינלנד אל מול איומיו להשתלט על האי, שלחו לשם בשבוע שעבר כמות חיילים קטנה וסמלית. מדובר בנורבגיה, שבדיה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הולנד ופינלנד. לדברי טראמפ המכסים ייכנסו לתוקף ב-1 בפברואר, ואם עד 1 ביוני לא יושג הסכם על "רכישה מלאה ומוחלטת של גרינלנד" על ידי ארה"ב השיעור שלהם יקפוץ ל-25%. על המדינות הללו כבר הטיל טראמפ בעבר מכסים בגובה של 15-10%, ולפי הדיווחים לא ברור כיצד המכסים החדשים יוטלו על מדינות אירופיות בודדות החברות בשוק האירופי המאוחד – כך שהטלתם עלולה לפגוע גם במדינות נוספות באיחוד האירופי (נורבגיה ובריטניה שטראמפ כלל ברשימה לא חברות באיחוד).
בפוסט אמש ברשת החברתית Truth Social תיאר טראמפ את החלטתן של אותן מדינות לשלוח כוחות לגרינלנד כסכנה לביטחון הלאומי של ארה"ב – אף שמדובר בבעלות ברית שלה ואף שמדובר כאמור במספרים קטנים וסמליים, כשצרפת למשל שלחה 15 חיילים מיחידת אלפיניסטים וגרמניה שלחה 13 חיילים (החיילים הגרמנים עזבו היום את האי בצל האיום של הנשיא). בפוסט שלו חזר טראמפ על טענתו – שהוטלה בספק – ולפיה סין ורוסיה לוטשות עיניים לאי הקפוא שבו משאבים גדולים ולא-מנוצלים, וכי דנמרק, שהאי גרינלנד כאמור שייך לה, לא תוכל להגן עליו מפניהן. "יש להם כרגע שתי מזחלות כלבים כהגנה, ואחת מהן הוספה לאחרונה. רק ארצות הברית של אמריקה יכולה, תחת הנשיא דונלד ג'יי טראמפ, לשחק את המשחק הזה, ובצורה מוצלחת מאוד! אף אחד לא ייגע בחלקת האדמה המקודשת הזו, בפרט מכיוון שהביטחון הלאומי של ארה"ב, ושל העולם כולו, מוטל על הכף".
בהתייחסות לשליחת הכוחות האירופיים הסמליים לאי – במפגן תמיכה בדנמרק מצד בעלות בריתה האירופיות – כתב טראמפ: "דנמרק, נורבגיה, שבדיה, צרפת, גרמניה, בריטניה , הולנד ופינלנד פתחו במסע לגרינלנד, ממטרות לא ידועות. זה מצב מסוכן מאוד עבור הבטיחות, הביטחון והשרידות של כוכב הלכת שלנו. המדינות הללו, שמשחקות משחק מסוכן מאוד, יצרו רמת סיכון בלתי ניתנת לשימור. לפיכך, וכדי לשמור על השלום והביטחון הגלובליים, חיוני לנקוט בצעדים חזקים על מנת שהסיטואציה הזו, שיש לה פוטנציאל מסוכן, תסתיים במהירות וללא שאלות".
20 צפייה בגלריה
החיילים הגרמנים עולים על המטוס שהמריא מנואוק: "עזבו את גרינלנד בתוך 44 שעות"
(צילום: Alessandro RAMPAZZO / AFP)
הודעתו עוררה כאמור הלם באירופה, והיא נתפסת כהסלמה דרמטית שמרחיבה עוד יותר את הפילוג בברית נאט"ו בין ארה"ב של טראמפ לארצות אירופה – ברית שעצם קיומה נתון כעת לסכנה של ממש אם הנשיא יממש את איומיו המרומזים לפלוש צבאית לגרינלנד ולהשתלט על האי. בצהריים פרסמו שמונה המדינות שעליהן הודיע טראמפ כי יטיל מכסים – דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הולנד, נורבגיה, שבדיה ובריטניה – הודעה משותפת ראשונה בתגובה לצעד הזה, ובה הן מסרו כי איום המכסים חותר תחת היחסים הטרנס-אטלנטיים ומסכן אותם.
"אנו עומדות בסולידריות מלאה עם ממלכת דנמרק ועם העם בגרינלנד", מסרו המדינות בהודעתן המשותפת. "נמשיך לעמוד בצורה מאוחדת ומתואמת בתגובה שלנו. אנחנו מחויבות לשמור על הריבונות שלנו". הן הוסיפו כי כחברות בנאט"ו, הן מחויבות לחיזוק ההגנה באזור הארקטי "כאינטרס טרנס-אטלנטי משותף" עם ארה"ב, וכי שליחת החיילים לגרינלנד נעשתה כחלק מתרגיל שנועד לחזק את ההגנה באזור. "זה לא מהווה איום על אף אחד", הן הדגישו בעקבות טענות טראמפ, שראה בשליחת החיילים מפגן מתריס נגדו.
באירופה דנים כעת בצעדי התגובה הכלכליים להכרזה של טראמפ, ודיון חירום של שגרירים אירופיים ייערך הערב בבריסל. גורם המקורב לנשיא צרפת עמנואל מקרון אמר היום לרויטרס כי הוא פועל להפעיל כלי כלכלי חריג באיחוד האירופי שיאפשר צעדי תגובה מיוחדים כמו הגבלת הסחר בשירותים שבהם לארה"ב יש עודף מסחרי מול אירופה. לצד זאת, ברויטרס מציינים כי ישנם דיפלומטים אירופים הסבורים שזו לא העת להסלמה נוספת מול ארה"ב.
20 צפייה בגלריה
ז'ורדן ברדלה, סגנה של מרין לה פן. "זו סחיטה"
(צילום: Photo/Jean-Francois Badias, File)
מי שכנראה מנסה כעת למצוא פשרה בין הצדדים היא ראש ממשלת איטליה ואשת הימין ג'ורג'ה מלוני – שארצה לא שלחה חיילים לגרינלנד ולא נכללה בסנקציות של טראמפ – אבל בעצמה מתחה ביקורת על המהלך שלו ואמרה שמדובר ב"טעות". בשיחה עם כתבים במהלך ביקור בדרום קוריאה היא אמרה ששליחת החיילים האירופים לגרינלנד הובנה בצורה לא נכונה על ידי וושינגטון, וכי מדובר היה בניסיון לספק ביטחון לאי אל מול "שחקנים אחרים", כשכוונתה מן הסתם לרוסיה ולסין. היא ציינה כי כבר שוחחה אמש עם טראמפ, וכי בכוונתה לשוחח היום עם עמיתיה באירופה.
ביקורת על טראמפ נשמעה כאמור גם מצד בכירים בימין הקיצוני ביבשת, אלו שבהם ממשל טראמפ תומך מפורשות – ושנמנעים לרוב ממתיחת ביקורת עליו. ז'ורדן ברדלה, סגנה של מרין לה פן במפלגת "האיחוד הלאומי" בצרפת, קרא למשל לבטל את הסכם הסחר שנחתם אשתקד בין ארה"ב לאיחוד האירופי – ואת איום המכסים של טראמפ הוא תיאר כ"סחיטה מסחרית". גם מנהיג הימין הניצי בבריטניה נייג'ל פראג', חבר אישי של טראמפ, מתח עליו ביקורת: "אנחנו לא תמיד מסכימים עם הממשל האמריקני ובמקרה הזה אנחנו בהחלט לא מסכימים. המכסים הללו יפגעו בנו", הוא צייץ ברשת X, אולם נמנע מביקורת ישירה על דרישתו של טראמפ להשתלט על גרינלנד. ביקורת השמיעה אתמול גם מנהיגת מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) אליס ויידל, שלפי "בלומברג" אמרה השבוע, עוד לפני ההכרזה אמש של טראמפ, כי בניסיונו להשתלט על גרינלנד ובחטיפת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הוא פועל בצורה שאינה שונה מאוד מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. "טראמפ מפר את הבטחת הבחירות היסודית שלו – שהיא לא להתערב במדינות אחרות", אמרה.
אלפים הפגינו בנואוק: "טראמפ רוצה נקמה"
ההכרזה של טראמפ הגיעה אמש ממש בשלבי הסיום של הפגנה בבירת גרינלנד נואוק שבה השתתפו אלפים – הפגנת ענק במונחים של אי שבו מתגוררים רק כמה עשרות אלפי תושבים – ושבה דרשו מטראמפ להסיר את ידיו מהאי וקראו בין היתר: "גרינלנד שייכת לגרינלנדים!". אלפים הפגינו במקביל גם בבירת דנמרק קופנהגן. "אני חיה בסכנה, אני לא מצליחה להירדם בגלל כל החדשות שאני רואה על כך שדונלד טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד, וגרינלנד היא לא למכירה, ואנחנו לעולם לא נהיה למכירה", אמרה בנואוק מפגינה בשם פרנואה אולסן. מפגינה אחרת בשם ג'יין אמרה כי גם היא חשה חרדה גדולה לנוכח איומיו של טראמפ: "אני יודעת שהוא רוצה נקמה. אין לי שום מילים טובות לומר עליו". מפגין שלישי, מליק שהבל, אמר: "אין לי מילים ממה שהוא עושה עכשיו. זה פשוט טירוף מוחלט".
20 צפייה בגלריה
ההמונים אתמול בנואוק, בירת גרינלנד. "טראמפ רוצה נקמה"
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
שר האוצר הגרמני אמר בצהריים כי גרמניה ובעלות בריתה "לא ייסחטו" באמצעות המכסים של טראמפ, והוא הבטיח שתהיה לכך "תגובה אירופית". ב"בילד" דווח בחלוף זמן קצר על מה שעשוי להתפרש ככניעה מצד ברלין אל מול איומי טראמפ: לפי העיתון הקבוצה הקטנה של חיילים גרמנים שנשלחה לאי נצפתה היום עולה על מטוס בנמל התעופה בנואוק, אחרי ששהתה שם 44 שעות בלבד.
גרינלנד, נזכיר, הוא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי – שבו גם משאבים גדולים – נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן. ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו.
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ונקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. בשבועות האחרונים, בצל הצלחת המבצע הצבאי בוונצואלה שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, שב טראמפ לעסוק בנושא וניפק עוד שורה של הצהרות שעוררו דאגה גדולה בדנמרק ובגרינלנד. הדאגה הזו רק גברה כשהבית הלבן פרסם הודעה רשמית שבה מסר כי בכירי הממשל דנים בדרכים להשתלט על האי, ובה הודגש כי גם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן. לפי דיווחים, בממשל גם שוקלים לנסות לשכנע עם מענקים כספיים חד-פעמיים את תושבי גרינלנד להיפרד מדנמרק ולהפוך לבני חסות של ארה"ב.
ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה החודש שתקיפה אמריקנית נגד גרינלנד תביא לפירוקה של נאט"ו, ובשבוע שעבר היא השתתפה במסיבת עיתונאים עם ראש הממשלה המקומי של גרינלנד, ינס-פרדריק נילסן, שבה הציגו השניים חזית אחידה אל מול איומיו של טראמפ. אף שבגרינלנד יש תנועה חזקה הדורשת עצמאות מדנמרק, נילסן אמר לצד ראש הממשלה הדנית כי אם יידרש כעת לבחור בין קופנהגן לוושינגטון – הוא יבחר בקופנהגן. "אם אנחנו חייבים לבחור בין ארה"ב לדנמרק כאן ועכשיו, אנחנו בוחרים בדנמרק. אנחנו בוחרים בנאט"ו. אנחנו בוחרים בממלכת דנמרק. אנחנו בוחרים באיחוד האירופי".
טראמפ מצדיק לאחרונה את רצונו לרכוש את גרינלנד או להשתלט על האי בכוח בטענה שזהו אזור אסטרטגי שרוסיה וסין לוטשות אליו עיניים, ושאם ארה"ב לא תשתלט עליו – הן יעשו זאת, ולכן כל דבר פרט לשליטה אמריקנית בגרינלנד אינו מתקבל על הדעת. עם זאת האי שייך כאמור לדנמרק, שכמו ארה"ב היא חברה בנאט"ו, ופלישה אליו על-ידי חברה אחרת, במקרה הזה וושינגטון, היא צעד שעקרונית יחייב את שאר חברות הברית להתגייס למען דנמרק ולסייע לה להדוף את הפלישה. ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה כאמור כי אירוע כזה יכול להביא להתמוטטות נאט"ו כולה.
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
20 צפייה בגלריה
הנוף של גרינלנד. כשהקרח יימס והנתיבים ייפתחו, גם המשאבים יהפכו נגישים יותר
(צילום: AP Photo/Felipe Dana)
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
