חיילים מכמה מדינות אירופיות החלו היום (ד') להגיע לגרינלנד כחלק ממפגן התמיכה הצבאי של בעלות בריתה של דנמרק בתושבי האי – על רקע האיומים המרומזים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפלוש אליו. הגעת החיילים, שאמורים להיות חלק מכוח סיור ובקרה אירופי שיפקח על גבולות גרינלנד, נתפסת אמנם כצעד הצהרתי בלבד, שאינו יכול להוות בשום אופן משקל נגד לעוצמה הצבאית האמריקנית, אך היא מעידה על עומקו של משבר האמון בין אירופה לוושינגטון.
13 צפייה בגלריה
טראמפ והאי גרינלנד. הוא אומר: "אנחנו צריכים אותו בשביל הביטחון"
(צילום: רויטרס, AP/Alex Brandon)
13 צפייה בגלריה
מטוס חיל האוויר המלכותי היום בשדה תעופה ליד הבירה הגרינלנדית נואוק. לא ידוע מה יהיה גודלו הסופי של הכוח המתוגבר
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
שליחת הכוחות האירופיים באה אחרי שאתמול הצהיר שר ההגנה של דנמרק טרואלס לונד פולסן כי ארצו תגביר את הנוכחות הצבאית שלה בגרינלנד, אי השייך לממלכה הדנית, באמצעות כלי טיס וכלי שיט, בטענה ש"אין לדעת מה יהיה מחר". השר אמר כי הכוונה היא לבסס נוכחות צבאית קבועה וגדולה יותר של דנמרק באי, תוך הסתייעות בחיילים מבעלות בריתה בנאט"ו.
הגעת החיילים באה גם אחרי שאמש התברר כי הפגישה הקריטית בבית הלבן בין שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד למזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו וסגן הנשיא ג'יי די ואנס הסתיימה למעשה בכישלון: שר החוץ הדני לארס לוקה רסמוסן הודה כי הוא ועמיתתו לא הצליחו לשכנע את ממשל טראמפ לזנוח את הרעיון להשתלט על גרינלנד, וכי הצדדים הסתפקו בסיכום על הקמת "קבוצת עבודה" שתנסה לקדם דיאלוג ביניהם.
13 צפייה בגלריה
הפגנת נוכחות, לא כלי הרתעה. כלי שיט של חיל הים המלכותי הדני
(צילום: AP Photo/Evgeniy Maloletka)
בשעות שלאחר הודעת שר ההגנה הדני על הגברת הנוכחות הצבאית בגרינלנד הודיעו שורה של מדינות אירופיות כי ישלחו תרומה סמלית לכוח: צרפת הודיעה כי 15 חיילים מיחידת אלפיניסטים של צבאה כבר נמצאים בדרך, והערב הם הגיעו לשם, וגרמניה הכריזה על שליחת 13 חיילים. שבדיה תשלח שלושה חיילים ונורבגיה שניים, וגם פינלנד התחייבה לשלוח שני קציני קישור צבאיים. אליהם יצטרפו לעת עתה חייל אחד מהולנד ואחד מבריטניה.
בגרינלנד מתנחמים בחיילים - מקווים שזה לא "הנורמלי החדש"
דנמרק לא חשפה מה אמור להיות גודלו הסופי של כוח הסיור והתצפיות האירופי, אך לכוח הזה יש מטרה כפולה: האחת – להפגין אחדות בקרב מדינות אירופה ולהבהיר כי היא דוחה בתוקף את רעיון ההשתלטות האמריקנית; והשנייה – להעביר לטראמפ מסר שלפיו השתלטות כזו למען הביטחון הלאומי של ארה"ב אינה נחוצה, משום שמדינות נאט"ו יחדיו יכולות לשמור על ביטחון גרינלנד והאזור הארקטי.
הדיפלומט הצרפתי הבכיר אוליבייה פואבר ד'ארבור, המכהן כשגריר צרפת לענייני הקטבים והים, אמר היום בעצמו כי בעיניו המשימה היא בראש ובראשונה מסר מדיני חזק: "זה תרגיל צבאי ראשון שנקיים שם, ונראה לארה"ב שנאט"ו נוכחת". הבית הלבן מצדו הדגיש הערב כי הגעתם של הכוחות האירופיים לגרינלנד "לא תשפיע כלל" על עמדתו של טראמפ בנוגע לעתיד האי ועל מטרתו לרכוש אותו.
13 צפייה בגלריה
הקונסוליה של ארה"ב בגרינלנד. דגל ארה"ב תלוי בחוץ, כרגע על תקן אורח באי
(צילום: Alessandro Rampazzo / AFP)
טראמפ, נזכיר, מצדיק לאחרונה את רצונו לרכוש את גרינלנד או להשתלט על האי בכוח בטענה שזהו אזור אסטרטגי שרוסיה וסין לוטשות אליו עיניים, ושאם ארה"ב לא תשתלט עליו – הן יעשו זאת, ולכן כל דבר פרט לשליטה אמריקנית בגרינלנד אינו מתקבל על הדעת. עם זאת האי שייך כאמור לדנמרק, שכמו ארה"ב היא חברה בנאט"ו, ופלישה אליו על-ידי חברה אחרת, במקרה הזה וושינגטון, היא צעד שעקרונית יחייב את שאר חברות הברית להתגייס למען דנמרק ולסייע לה להדוף את הפלישה. ראש ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן הזהירה בשבוע שעבר כי אירוע כזה יכול להביא להתמוטטות נאט"ו כולה.
בבירת גרינלנד נואוק אמרו היום תושבים שהם שמחים על קיום הפגישה הראשונה בין נציגי גרינלנד ודנמרק לבכירי הממשל האמריקני אתמול, אך הודו כי הפגישה הותירה אותם עם יותר שאלות מתשובות. כמה מהם סיפרו שהם רואים בהחלטת דנמרק לשלוח חיילים נוספים לאי – כמו גם הבטחתן של מדינות אחרות בנאט"ו לתרום את שלהן לכוח – צעד של הגנה מפני פעולה צבאית אמריקנית אפשרית. עם זאת גורמים צבאיים רשמיים באירופה לא טענו עד כה שהמטרה היא להרתיע את ארה"ב מלפעול באי.
13 צפייה בגלריה
צועדים ברחוב החנויות הראשי של הבירה הגרינלנדית. יש מי שבטוחים: "זה לא עניין של ביטחון, הוא רוצה את המינרלים"
(צילום: Alessandro Rampazzo / AFP)
מאיה מרטינסן, תושבת גרינלנד בת 21, סיפרה: "זה מנחם לדעת שהמדינות הנורדיות שולחות תגבורת כי גרינלנד היא חלק מדנמרק ומנאט"ו". לדבריה המחלוקת אינה נוגעת ל"ביטחון הלאומי", כפי שטוען טראמפ, אלא לנפט ולמינרלים שיש באדמת גרינלנד ושיכולים להניב כסף רב. מדס פטרסון, בעל עסק בבירה נואוק, אמר שיהיה מוזר לראות חיילים רבים יותר באי: "אני לא מקווה שזה הנורמלי החדש".
לא הזמן "להמר" ביציאה לעצמאות: "בוחרים בדנמרק"
גרינלנד, נזכיר, הוא אי בחוג הארקטי ששטחו גדול יותר משטח מקסיקו ואוכלוסייתו מונה 57 אלף תושבים. האי שייך זה מאות שנים לדנמרק, אך הוא נהנה מאוטונומיה נרחבת, והחוקה הדנית אף מעניקה לו את הזכות להכריז על עצמאות ולהתנתק מדנמרק אם תושביו יחפצו בכך. טראמפ, שעוד בכהונתו הראשונה כנשיא העלה את האפשרות שארה"ב תרכוש את גרינלנד, רואה באי – שבו גם משאבים גדולים – נכס ביטחוני חיוני לארה"ב בחוג הארקטי, אזור שבו רוסיה וסין מנסות להגביר את נוכחותן. ראש הממשלה הדנית מטה פרדריקסן הדגישה שוב ושוב שהאי אינו למכירה ושרק תושבי גרינלנד יקבעו את עתידו, וטראמפ איים בתגובה להטיל על דנמרק מיסים שיפגעו בכלכלתה, ולא שלל את האפשרות שישתמש בכוח צבאי כדי להשתלט על האי.
13 צפייה בגלריה
מפקדת "הפיקוד הארקטי המשותף" בבירה נואוק, שאחראית על משימות הגנה בגרינלנד, באיי פארו ובסביבתם
(צילום: Alessandro Rampazzo / AFP)
מאז שובו לבית הלבן בינואר אשתקד חוזר טראמפ ומעלה את סוגיית הסיפוח של גרינלנד, ובחודשים האחרונים נקט כמה צעדים שנועדו לאותת על רצינות כוונותיו, בהם מינוי שליח מיוחד של הממשל לענייני גרינלנד וביקור של בנו רב-ההשפעה דונלד ג'וניור בשטח האי. בימים האחרונים, בצל הצלחת המבצע הצבאי בוונצואלה שבו הדיחה ארה"ב את הנשיא ניקולס מדורו, שב טראמפ לעסוק בנושא וניפק עוד שורה של הצהרות שעוררו דאגה גדולה בדנמרק ובגרינלנד. הדאגה הזו רק גברה כשהבית הלבן פרסם הודעה רשמית שבה מסר כי בכירי הממשל דנים בדרכים להשתלט על האי, ובה הודגש כי גם האופציה הצבאית נמצאת על השולחן. לפי דיווחים, בממשל גם שוקלים לנסות לשכנע עם מענקים כספיים חד-פעמיים את תושבי גרינלנד להיפרד מדנמרק ולהפוך לבני חסות של ארה"ב.
ראש ממשלת דנמרק פרדריקסן הזהירה בשבוע שעבר שתקיפה אמריקנית נגד גרינלנד תביא לפירוקה של נאט"ו, ושלשום היא השתתפה במסיבת עיתונאים משותפת עם ראש הממשלה המקומי של גרינלנד, ינס-פרדריק נילסן, שבה הציגו השניים חזית אחידה אל מול איומיו של טראמפ. אף שבגרינלנד יש תנועה חזקה הדורשת עצמאות מדנמרק, נילסן אמר לצד ראש הממשלה הדנית כי אם יידרש כעת לבחור בין קופנהגן לוושינגטון – הוא יבחר בקופנהגן. "אם אנחנו חייבים לבחור בין ארה"ב לדנמרק כאן ועכשיו, אנחנו בוחרים בדנמרק. אנחנו בוחרים בנאט"ו. אנחנו בוחרים בממלכת דנמרק. אנחנו בוחרים באיחוד האירופי".
מיקום אסטרטגי, שלל משאבים
לגרינלנד יש חשיבות אסטרטגית עבור צבא ארה"ב, המחזיק בטריטוריה הזו מערכת התרעה מפני טילים בליסטיים: הדרך הקצרה ביותר מאירופה לצפון אמריקה עוברת באי הארקטי, ולחיל האוויר האמריקני יש בסיס בשטחו הצפון-מערבי, בסיס תוּלה, שפועל מתוקף הסכם שעליו חתמה וושינגטון עם דנמרק ב-1951. בימי המלחמה הקרה היו לצבא ארה"ב חיילים בכ-50 בסיסים ברחבי גרינלנד, אבל במשא ומתן עם דנמרק ב-2004 נקבע כי הנוכחות תצומצם מאוד, וכעת היא קיימת רק בבסיס תולה. כמה מאות חיילים אמריקנים נמצאים שם, לעומת כמעט 10,000 בימי המלחמה הקרה.
13 צפייה בגלריה
הנוף של גרינלנד. כשהקרח יימס והנתיבים ייפתחו, גם המשאבים יהפכו נגישים יותר
(צילום: רויטרס)
בשנים האחרונות, על רקע הגברת פעילותן של רוסיה וסין בחוג הארקטי, הביעה וושינגטון רצון להגדיל את נוכחותה בגרינלנד, ובין השאר להציב שם מכ"מים כדי לעקוב אחר המתרחש בים בין האי לבין איסלנד ובריטניה – אזור שדרכו עוברות ספינות וצוללות גרעיניות רוסיות. בעשור הקודם פתחה רוסיה מחדש בחוג הארקטי שישה בסיסים צבאיים שנסגרו בתום המלחמה הקרה, והיא גם חידשה את הצי הצפוני שלה ושלחה לאזור כלי שיט חדשים. לעתים קרובות קיימה בחוג הארקטי תמרונים צבאיים. מוסקבה מקווה שכשהקרח יימס באזור ייווצר נתיב שיט מצפון לחופיה, והוא יוכל לשמש נתיב חלופי לסחורות מאסיה לאירופה.
גרינלנד – שמבחינה גאוגרפית שוכנת ביבשת צפון אמריקה, ובירתה נואוק קרובה יותר לניו יורק מאשר לבירת דנמרק קופנהגן – היא אי עשיר במינרלים, נפט וגז טבעי, אבל תהליך ההפקה שלהם איטי, ולכן הכלכלה המקומית ממשיכה להתבסס על דיג ועל סובסידיות שנתיות מדנמרק. לאוכלוסייה הקטנה של גרינלנד חסרות תשתיות בסיסיות ביותר: אין כבישים שמחברים בין 17 העיירות הפרוסות ברחבי האי, ויש בו רק נמל תעופה בינלאומי מסחרי אחד, כך שרבים נאלצים לעשות את נסיעותיהם דרך הים.
13 צפייה בגלריה
שרי החוץ של דנמרק וגרינלנד אחרי הפגישה הקריטית בבית הלבן. הציגו קווים אדומים, אבל חזרו בלי התוצאה הרצויה
(צילום: Oliver Contreras / AFP)
משקיעים מארה"ב ומקנדה מחכים זה זמן רב לסימנים לכך שגרינלנד – טריטוריה הגדולה פי שלושה מטקסס – תקדם תוכנית לכריית המחצבים האדירים שחבויים בה, בהם אורניום. לעת עתה, בין השאר בגלל בירוקרטיה סבוכה ודאגה לאיכות הסביבה, יש בה רק מכרה פעיל אחד, קטן. לפי הערכות, היקף העתודות מול חופי גרינלנד הוא של 50 מיליארד חביות נפט וגז. מדובר בכמות שאמורה להציב אותה בין 10 היצואניות הגדולות בעולם.
80% מתחת לקרח בעובי 3 ק"מ
נכון להיום 80% מגרינלנד מכוסים קרח בעובי של עד שלושה קילומטרים. פירוש הדבר שחיפושים אחר משאבי הטבע היקרים אפשר לבצע רק באזורי החוף, אבל גם שם התנאים רחוקים מלהיות אידיאליים בשל החורף הארוך שבו קופאים הנמלים, חשכה של 24 שעות שיורדת על האי, והטמפרטורות שצונחות כדבר שבשגרה אל מתחת למינוס 30 מעלות בחלקים הצפוניים.
גרינלנד הייתה בעבר קולוניה של דנמרק, אבל ב-1953 היא הפכה לטריטוריה רשמית של הממלכה הנורדית וקיבלה מידה רבה של אוטונומיה. לפי חוק שאישרה דנמרק לפני עשור וחצי, ממשלת דנמרק אחראית רק לענייני החוץ והביטחון של גרינלנד, וכדי לאפשר מכירה של האי יהיה צורך לשנות את מעמדה המשפטי של הטריטוריה באמצעות תיקון לחוקת דנמרק.
החל משנת 2009 יש לגרינלנד זכות להכריז על עצמאות מדנמרק, ואם היא תעשה זאת – היא תוכל עקרונית לבחור להצטרף לארה"ב. אף שרוב תושבי גרינלנד מעוניינים בעצמאות, רק מעטים מהם רואים בעצמאות מלאה אפשרות בת קיימא בשל התלות הכלכלית שלהם בדנמרק, שהיא חלק מהאיחוד האירופי העשיר. לפי סקרים, תושבי האי חלוקים בשאלה מהו המועד המיטבי ליציאה לעצמאות ואיזו השפעה תהיה לכך על איכות חייהם.
הצהרותיו של טראמפ אינן הפעם הראשונה שארה"ב מביעה עניין ברכישת גרינלנד. כשהאי היה עדיין קולוניה והמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות הסלימה, וושינגטון בהובלת הנשיא דאז הארי טרומן עשתה ניסיון לרכוש את גרינלנד משום שראתה בו נכס אסטרטגי – אבל דנמרק סירבה למכור אותו.
