מאז שהחלה המלחמה ובג"ץ כפה על שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, שהוא משמש כיו"ר שלה, הודיע לוין שניתן יהיה לבחור שופטים רק במסגרת "הסכמה רחבה". אבל אותה החלטה שלו הפכה כעת לבומרנג עבורו.
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מסרבת לכנס את הוועדה, ובעקבות זאת מתקשה לוין - שלא רוצה לחרוג מהכלל שקבע מחשש להשלכות עתידיות נגדו - לכנס את הוועדה כדי לבחור ולקדם יותר מ-20 שופטים לשלום ולמחוזי ברחבי הארץ.
בהודעתו שניתן לבחור שופטים רק ב"הסכמה רחבה", ביטל לוין את העיקרון ששופטים לשלום ולמחוזי יבחרו ברוב רגיל. מאז, הושגו "דילים" בין חברי הוועדה - השופטים, הפוליטיקאים ונציגי לשכת עורכי הדין, ומולאו 196 תקני שיפוט שהיו חסרים. גם באחרונה הושגו הסכמות על בחירת יותר מ-20 שופטים, מתוך העשרות שחסרים במערכת בגלל אי-כינוס הוועדה במשך חודשים רבים.
אולם, נציגת האופוזיציה בוועדה ח"כ אלהרר הודיעה שלא ייתכן כי שר המשפטים לוין יכנס את הועדה רק כאשר "נוח לו", בעודו מחרים ואינו מכיר בנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, אינו מכנס את הוועדה לשם בחירת חמישה שופטים לעליון, ופועל להצרת סמכותו של העליון. לדברי מקורבי אלהרר, ראוי ששר המשפטים "יעבוד על פי הכללים, ולא ימציא כללים כשנוח לו ויצפה שהכול יתיישרו על פי רצונותיו".
גורמים בסביבת לוין אמרו כי "השר רוצה להיטיב את השירות לציבור ולמלא את שורות השופטים. הוא הודיע שהוא מעוניין גם למלא את שורות בית המשפט העליון אך שופטי העליון הם שמטילים וטו על בחירת מועמדיו".
בתחילת החודש, הוציא בג"ץ צו על תנאי בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מהחוקים המרכזיים במהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, וקבע דיון חדש שיתקיים בהרכב מלא של 11 שופטי בית המשפט העליון. הפעם האחרונה שבה בג"ץ קיים דיון בהרכב מלא הייתה כשדן בביטול עילת הסבירות. אז ההרכב כלל 15 שופטים - ובדומה לדיון הקרוב מדובר היה בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.
מועד לדיון לא נקבע בינתיים, אך לפי החלטת בג"ץ, על הצדדים למסור תצהירי תשובה עד ל-1 בפברואר 2026. נכתב כי "עיקרי טיעון מטעם הצדדים יוגשו עד לשבעה ימים לפני מועד הדיון שייקבע. בנוסף, נכתב על המועד כי הוא ייקבע "לא יאוחר מסוף המחצית הראשונה של שנת 2026, בכפוף לאילוצי היומן".
שר המשפטים יריב לוין ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף שוב את שופטי העליון, ומסר אז כי "קומץ שופטים, שהתרגלו לבחור את בני משפחותיהם וחבריהם בחדרי חדרים, ולפסול את מי שלא נושא חן בעיניהם, מעיזים להתערב בחוק יסוד ששם סוף למנהגם הפסול. ההתערבות השיפוטית בחוק יסוד היא בלתי-חוקית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. הצו שהוצא דינו בטלות. אני קורא לכנסת להתייצב באופן נחרץ כנגד המהלך הפסול הזה".
התיקון לחוק אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בבוקר 27 במרץ השנה, אחרי דיון ארוך שנמשך 18 שעות, כשהאופוזיציה כולה החרימה את ההצבעה בקריאה השלישית. החוק שאושר מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר.
החקיקה מיישמת למעשה את המתווה של השרים יריב לוין וגדעון סער, שלפיו בוועדה יהיו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
עוד נקבע בחוק כי לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל של 5 מ-9 מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה, וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
