איש לא חולק על כנות הכוונות של ארה"ב ועל הירתמותו של נשיאה דונלד טראמפ לפתרון סוגיית עזה למרות שגם לשיקולים העסקיים האמריקניים הגלובליים יש חלק בהן. ואולם, הטיוטה שהוגשה על ידי ארה"ב למועצת הביטחון, דומה להונאת פירמידה שבה כל אחד מהשחקנים מוכר לבא בתור אחריו אשליות בלבד.
על פי פרטי ההצעה המתגבשת, ארה"ב ובנות בריתה יחזיקו במנדט רחב לניהול הרצועה לתקופה של כשנתיים לפחות, ויקימו כוח אכיפה שיפעל תחת מועצת השלום. תפקידיו יהיו אבטחת הגבול בין ישראל למצרים, הכשרת כוח שיטור פלסטיני חדש ופירוק נשקו של חמאס - כמו גם הרס תשתיותיו ומניעת בניית חדשות תחתיהן. הכוח יתמוך כמובן בוועדת הטכנוקרטים הא-פוליטית שתוקם ברצועה, ובהמשך סמכויותיו תעבורנה לידי הרש"פ ככל והיא תשלים את הרפורמות אותן היא נדרשת לבצע.
אכן, תוכנית ארוזה היטב כמיטב המסורת האמריקנית, אך חסרת כל היתכנות שהיא לביצוע. כזכור, תוכנית טראמפ הראשונית שהחליפה את התוכנית המצרית סעודית דיברה על הכנסת כוחות בינ"ל וערביים ממדינות שונות לניהול הרצועה כולה תוך פירוזה. ואולם, הטיוטה החדשה משקפת את אימוצה של העמדה הערבית-פלסטינית כפי שהתגבשה בשבועות האחרונים במספר פגישות תיאום בקהיר ובאנקרה, ובהן הוסכם על עמדה אחידה כי אף כוח זר ולו גם ערבי , לא ייכנס לרצועה עצמה אלא יישאר ככוח שיטור ואבטחת גבולות חיצוני בלבד.
יתרה מזו, כל משתתפי הכוח הערבי הצפוי להגיע ממדינות כגון מצרים, אינדונזיה, קטר וטורקיה הצהירו פומבית כי איש מחייליהם לא יתעמת בכוח עם אנשי חמאס , ולפיכך גם ודאי לא ינטרל את המנהרות העצומות או יפרק את הארגון מיכולותיו. ייתכן כי יימצא הסדר "תרמית" בו חמאס כביכול ימסור את נשקו הכבד למשמורת זמנית לידי "אחים" התורכים או המצרים.
2 צפייה בגלריה
מזכיר המדינה רוביו במפקדה בקריית גת - ממנה צפוי הכוח להיות מנוהל
(צילום: Fadel SENNA / POOL / AFP)
פגישת שרי החוץ של חלק ממדינות ערב ומשפ"ע האסלאמי אתמול באיסטנבול, הסגירה את המובן מאליו. כלל המשתתפים לא מעלים בדעתם להתעמת עם חמאס אלא ההיפך הוא הנכון. לרובן המכריע אינטרס בהישרדותו ככוח צבאי, תוך שימוש ברשות הפלסטינית המקרטעת ככוח שלטוני זמני, בזמן שחמאס ימשיך לנהל את העניינים מאחורי הקלעים.
ועידת הטכנוקרטים הא-פוליטית כביכול גם היא המשך של הפייק הטרמפיסטי. בכירי חמאס הציגו למתווכות רשימה של 45 מועמדים "א-פוליטיים" מטעמם, והזדרזו לתמוך במועמדותו של אמג'ד א-שווה העזתי בהציגם אותו כנייטרלי למרות שהכל יודעים כי הוא מזוהה עם חמאס וכי נטל חלק משמעותי בקמפיין הרעב המוצלח של התנועה כנגד ישראל. חמאס למען הסר ספק הוא הריבון בכ-50% מהרצועה למעט כיסי התנגדות לא משמעותיים של מספר חמולות, והוא זה שיקבע מי ינהל את הרצועה צבאית ואזרחית כאחד.
האמריקנים ידועים כבעלי אופי תכנוני לפרטי פרטים, והכל אצלם עטוף בנתונים גרפיים וב-action items. למרבה הצער דומה כי הם אינם קשובים כלל להלכי הרוח ברחוב הערבי בכלל והפלסטיני בפרט ומתקשים בהבנת המרחב. על פי סקרי דעת קהל עדכניים של הד"ר חליל שקאקי עולה כי רוב מוחלט בעזה ואיו"ש (70%) מתנגדים לפירוק ההתנגדות מנשקה יהיה המחיר אשר יהיה, ובאותו השיעור מתנגדים גם לשליטה זרה כלשהיא בעזה כולל ערבית. אגב, לו היו נערכות בחירות היום, אבו-מאזן היה נהנה רק מכ-13%, ורוב מוצק המתקרב לכ-90% אינו מאמין כלל לסיפור הטבח בקיבוצים ורואה בו תעמולה ישראלית. להם ברור מי ניצח ומי הפסיד.
חיים גולובנציץהנבואה ניתנה כידוע לשוטים, אך התסריט הסביר יותר שיקרה הינו כדלקמן: תוקם ועידת טכנוקרטים מטעם חמאס תוך בינאום אסוני של הסוגייה במועצת הביטחון, כוח ערבי יתפרס רק על גבול ישראל-מצרים, שוטרים פלסטיניים שחלקם הגדול תומכים בחמאס יחליפו לכאורה את משטרת חמאס לטובת שיטור פנים, איש בכוח הערבי לא יפרק את עיר המנהרות האימתנית והן תושארנה ברובן על כנן, כנ"ל הנשק, והמפרציות יעבירו סיוע אבל במשורה. כל זה יספיק לטווח הקצר בכדי שטראמפ יוכל להציג בשנית את מועמדותו לנובל בגין השגת שלום ולו זמני בלבד לאחר 3,000 שנות סכסוך כדבריו. לאחר שוך הטקסים והמצגות ובזמן המתאים, ישראל תאלץ לבדה לחסל את הארגון ולהשמיד את מנהרותיו. נותר להתפלל רק שלא במחיר גבוה מידי .
ד"ר חיים גולובנציץ הוא מזרחן ופרשן לענייני המזרח התיכון
