שינוי גרסה דרמטי: בית משפט השלום באילת האריך היום (רביעי) את מעצרו של אשר גולדשטיין בשישה ימים נוספים. הקשיש בן ה-88, שהתוודה בסוף השבוע שהטביע למוות את בנו סער לפני 51 שנה ליד אי האלמוגים במפרץ אילת, חזר בו מהמיוחס לו ושינה גרסה בחקירתו האחרונה. הקשיש, שנשא עונש מאסר בעקבות רצח אשתו לבנה ב-1976, טוען כעת כי לא ביצע את העבירה שבגינה התוודה ולא רצח את בנו.
לנוכח החשד החמור נגד גולדשטיין, הוא הוכנס אזוק לאולם בית המשפט. לבקשת השופט גיא אבנון, המשטרה הסכימה להסרת האיזוק. נציג המשטרה טען כי מאז הדיון הקודם בעניינו של גולדשטיין, בוצעו פעולות חקירה שחיזקו את החשד נגדו. גולדשטיין ציין כי התוודה על רצח בנו לנוכח מצבו הבריאותי הרעוע ומכיוון שהוא רוצה למות.
נציג המשטרה נשאל בדיון היום האם החשוד חזר בו מהודאתו, והשיב: "כן. זה לא מפחית כלום מעוצמת החשד". לדברי נציג המשטרה, "מדובר באירוע חמור, מדובר באדם אלים שהחליט להמית את הבן שלו ושנתיים לאחר מכן המית את אשתו. יש פעולות חקירה, והיא מתקדמת. יש הרבה פעולות לבצע".
פרקליטו של גולדשטיין, עו"ד נמרוד אבירם מהסנגוריה הציבורית, אמר: "כבר בדיון הקודם בית המשפט אישר שהאירוע דווח כתאונה מצערת. אני שב וטוען שהעבירה התיישנה כבר בשנת 1994. אני אומר שאכן החשד חמור, אך לא ניתן להתעלם מכך שחלפו יובלות מאז. גם העבירה החמורה יותר הייתה לפני יובל שנים. אין דינו של אדם שנתפס זה מקרוב כאדם קשיש, שהיום נמצא במצב בריאותי שכזה שלא יכול אפילו לעמוד על הרגליים, כל שכן שהעבירות בוצעו בבני משפחתו".
בא כוחו של גולדשטיין הוסיף: "החזרה מהודיה מכרסמת בחשד הסביר, כיוון שמלכתחילה החשד התבסס על הודאתו בלבד, ללא ראיות אחרות שמדובר במוות אלים. אין כאן מקום גם לא למעצר בית. במצבו הוא צריך עזרה סיעודית. נמצאת איתי עורכת דין שכיהנה כשלוש שנים וחצי כמנכ"לית האגודה למען הקשיש. במסגרת תפקידה היא מכירה את הקשיש ומוכנה לערוב לתנאי שחרורו, יכולה לסייע לו, מתכוונת לסייע לו לפנות למוסד מותאם לאנשים במצבו".
3 צפייה בגלריה
1974: הדיווח ב"ידיעות אחרונות" על טביעת הילד סער
(צילום: מתוך ארכיון "ידיעות אחרונות")
השופט אבנון החליט כאמור להשאיר את גולדשטיין מאחורי סורג ובריח. לדבריו, "טענתו המרכזית של בא כוח החשוד, התיישנות העבירה, נדחתה לעת הנוכחית וערר שהוגש בעניין זה נדחה עד כה על-ידי בית המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה אתמול. נקבע כי אין זהו השלב לבחון את הטענה המשפטית בדבר התיישנות העבירה. ממילא על מנת לבחון את הטענה לגופה, יש לאפשר ליחידה החוקרת למצות את החקירה".
השופט הוסיף: "אשר לעוצמת החשד, צודק בא כוח החשוד בטענתו כי בחקירתו האחרונה הוא שינה את גרסתו וטען כי לא ביצע את העבירה. ברם, בשלב זה חומר החקירה שנאסף די בו כדי לקבוע קיומו של חשד סביר לכך שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. לא ניתן להתעלם מחומרתה יוצאת הדופן של העבירה המיוחסת לחשוד".
אפשרויות המשטרה להגיע לחקר האמת בעקבות ההתוודות של החולה הסופני מוטלות בספק. גורמים במשטרה סיפרו שיש ניסיון לאתר עדים רלוונטיים שיוכלו לשפוך אור על טביעת הילד שאירעה כאמור ב-1974. בחלוף זמן כה רב, המשימה של החוקרים צפויה להיות קשה מאוד. גם אם יימצאו עדים פוטנציאליים, הסתמכות על זיכרונם מאירוע שהתרחש לפני יותר מחמישה עשורים צפויה להיות בעייתית.
הילד סער היה משותק ברגליו. ב"ידיעות אחרונות" דווח אז כי "האב הבחין לפתע כי ילדו צף על פני המים, משה אותו והחישו לבית החולים יוספטל". גולדשטיין התקשר בסוף השבוע למשטרה, טען שברצונו "לנקות את מצפונו", והתוודה על כך שרצח את בנו. הוא הסביר כי עשה זאת משום שהבן סבל משיתוק מוחין ולכן הוא ריחם עליו.
ב-1976 גולדשטיין רצח כאמור את אשתו לבנה. גופת האישה נמצאה חרוכה במכונית שרופה בכביש הערבה, ובתחילה עלה חשד שהיא נהרגה בתאונת דרכים. בהמשך התברר שגולדשטיין ניסה לביים את מותה. ברצח של לבנה גולדשטיין הורשע גם ישראל עומרי. על השניים נגזר אז מאסר עולם, עונשו של גולדשטיין נקצב ל-16 שנות מאסר.
רון עומרי, בנו של ישראל, סייע לו להעלים את גופתה של לבנה גולדשטיין. עוד התברר כי השניים קיבלו בתמורה מאשר גולדשטיין 100 אלף לירות. רון הפך לעד מדינה, והפליל את אביו ישראל. גולדשטיין עצמו שוחרר מהכלא לאחר שנשא עונש של 11 שנות מאסר בלבד.
בכתב האישום נטען כי ישראל עומרי ובנו רון מסרו לגולדשטיין מוט ברזל שעימו הוא רצח את אשתו לבנה ב-10 בספטמבר 1976. לאחר הרצח הוביל ישראל עומרי את גופת הקורבן במכוניתו של של גולדשטיין למרחק של שישה קילומטרים מדרום לאילת, עד לכניסה לכביש הערבה. שם ישראל עומרי הצית את המכונית כדי לעורר את הרושם שלבנה גולדשטיין קיפחה את חייה בתאונת דרכים.
אשר גולדשטיין טען כי הודה בחקירתו במשטרה בגרימת מוות שלא בכוונה ולא ברצח, בעקבות סכסוך שפרץ בינו לבין אשתו. "היא הפילה אותי לרצפה, והתחלנו לריב", סיפר אז הנאשם. "היא קיבלה מכה בראש וזרם לה הרבה דם. אני נבהלתי, ויצאתי החוצה לכביש כדי להתאבד. נעצר לידי אוטו, אבל לא דרס אותי. חזרתי הביתה, אשתי קיבלה מכה בראש ובכתה. היא הספיקה להרביץ לי, ואז ברחתי מהבית".
גולדשטיין, שהיה בעבר קבלן לעבודות עפר, הסתבך בפלילים גם אחרי שנשא את עונשו בגין רצח אשתו. ב-2020 הוא הורשע בתקיפה ובאיומים כלפי מי שהייתה אז בת זוגו. לפי כתב האישום, גולדשטיין אמר לבת זוגו: "ישבתי מאסר עולם, אין לי בעיה לשבת עוד מאסר עולם".
עוד צוין אז כי גולדשטיין אמר בחקירתו: "היא ז***, היינו בקשר שלושה חודשים והייתי מזמין אותה כל פעם. אני מבקש סליחה. אני מבקש מבית המשפט, אני אדם שעבר מאסר עולם, ב-1988 השתחררתי ועבדתי אחרי זה בבית מלון בתור קצין ביטחון, ועבדתי במועצה אזורית יטבתה בתור איש אבטחה. אני איש ערכים". בית משפט השלום באילת גזר אז על גולדשטיין שישה חודשי מאסר על-תנאי.
