הצפיפות בכיתות בישראל היא מהגבוהות בעולם, וכרבע מהמורים בארץ שעוזבים את מערכת החינוך מתפטרים בחמש השנים הראשונות במקצוע ההוראה. כך עולה מדוח שנתי מקיף של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), שסוקר מדדי חינוך רבים ומציג תמונת מצב רחבה על מערכת החינוך במדינה ביחס ל-38 המדינות החברות בארגון הבינלאומי.
מהדוח לשנת 2026 שמפורסם היום (שלישי), תחת השם Education at a Glance (EAG) מטעם ה-OECD, עולה עוד כי מורה בבית ספר יסודי בארץ מלמד יותר שעות בהשוואה למדינות אחרות, אך מספר ימי ההוראה בישראל נמוך יותר בכל שלבי החינוך. שכר המורים כאן גבוה יותר בקדם יסודי ונמוך יותר בשאר שלבי החינוך. בנוסף, ניתן ללמוד מהדוח כי המורים בישראל משכילים, וההוצאה הלאומית על חינוך מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) היא מהגבוהות ביותר.
ישראל במקום השני בצפיפות הכיתות ביסודי בין מדינות ה-OECD
(צילום: AciiiDsgn/Shutterstock)
ישראל היא אחת מ-4 המדינות בארגון (שמונה 38 מדינות בסך הכול) שבהן חל חינוך חובה מתחיל בגיל 3, ושיעורי הלמידה בארץ גבוהים יותר אצל פעוטות בגיל הרך. שכר בפועל של מורה בחינוך הקדם יסודי בישראל גבוה מזה של עמיתיו, ורוב המורים מחזיקים בתואר אקדמי. בנוסף, שיעור המורים הלא מוסמכים בישראל נמוך מזה שב-OECD ברוב שלבי החינוך. מרבית הנתונים הללו ואלו שיוצגו בהמשך הכתבה מתייחסים לשנים 2024 ו-2025, למעט נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך, שנכונה לשנת 2023.
שעות וימי הוראה, שכר, השכלה והוצאות: הנתונים
נכון לשנת 2024, צפיפות התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ-32% בחינוך היסודי - 27.2 תלמידים בכיתה לעומת 20.6 תלמידים בממוצע של ה-OECD. לצורך השוואה, ממוצע התלמידים לכיתה בחינוך היסודי נע בין 14.6 תלמידים בקוסטה ריקה ל-30.0 בצ'ילה, מה שממקם את ישראל במקום השני הגבוה ביותר.
בחטיבות הביניים הצפיפות בישראל גדולה יותר גם כן בכ-32% - 30.0 תלמידים בישראל מול 22.7 ב-OECD. ממוצע תלמידים לכיתה בחטיבת הביניים נע בין 17.5 תלמידים בלטביה ל-31.8 ביפן. במדד זה ישראל נמצאת במקום השלישי הגבוה ביותר.
הנתונים על שעות הוראה פרונטליות ופרטניות מתבססים על שנת 2025: מורה בחינוך היסודי בישראל מלמד מספר שעות גבוה מאשר ממוצע ה-OECD (844 שעות לעומת 770), ונמוך יותר בחטיבה העליונה (595 לעומת 678). בחטיבת הביניים מספר שעות ההוראה דומה בישראל ובארגון (כ-710 שעות). מורה בישראל בהשוואה ל-OECD מלמד בכ-10% יותר שעות בחינוך היסודי, ובכ-12% פחות שעות בחטיבה העליונה.
מספר ימי ההוראה בישראל נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD בכל שלבי החינוך. מהנתונים לשנת 2025 עולה התמונה הבאה: בחטיבה העליונה מספר ימי ההוראה בישראל עומד על 174 מול 182 ב-OECD; בחטיבת הביניים המספר עומד על 177 בישראל מול 184 ב-OECD; בחינוך היסודי בישראל ישנם 182 ימי הוראה מול 183 בארגון, ובחינוך הקדם יסודי המספר עומד על 182 ימים מול 193 ב-OECD.
בכל הנוגע להשכלת המורים, יותר מ-95% מהמורים בישראל הינם בעלי תואר ראשון או גבוה יותר. רוב המורים בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה הינם בעלי תואר שני או שלישי (דוקטורט). לפי הדוח, עם השנים הקבוצה של בעלי תואר שני ודוקטורט הפכה להיות הרוב אצל המורים בחינוך היסודי, בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. בנוסף, שיעור המורים הלא-מוסמכים בישראל נמוך מזה שב-OECD בחינוך הקדם יסודי ובחינוך העל יסודי. בחינוך היסודי הוא דומה לזה שבמדינות הארגון.
למרות הנתונים על אלו שנוטשים בחמש השנים הראשונות, רוב גדול של המורים העוזבים את המערכת בישראל פורשים לגמלאות: בין כ-67% לכ-82% יוצאים לפנסיה. שיעור המורים המתפטרים נע בין 19% בחינוך הקדם יסודי לכ-33% בחטיבת הביניים. בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים כרבע מהמורים העוזבים את המערכת מתפטרים בחמש השנים הראשונות, בעוד בחינוך הקדם יסודי השיעור עומד על 16% מהמורים. המתפטרים עם פחות מחמש שנות ותק מהווים כ-27% בחינוך היסודי וכ-23% בחינוך העל יסודי.
שכרם בפועל של המורים בחינוך הקדם יסודי בישראל גבוה משל עמיתיהם ב-OECD בכ-3%, אך בשלבי החינוך האחרים הוא נמוך יותר בכ-9% בחינוך היסודי ובחטיבת הביניים ובכ-7% בחטיבה העליונה. אלו נתוני השכר השנתי כפי שעולים מהדוח ל-2025: מורה בחטיבה העליונה בישראל מרוויח 64,282 שקלים לעומת 69,255 שקלים ב-OECD; בחטיבת הביניים השכר בישראל עומד על 59,811 שקלים מול 65,499 שקלים ב-OECD; ביסודי מרוויחים בישראל 57,400 שקלים מול 62,942 שקלים בארגון; ובקדם יסודי השכר בישראל עומד על 57,962 שקלים מול 56,334 בארגון.
שכר המורים בישראל עולה בהתמדה עם הגיל, בעיקר בגלל הוותק והפיתוח המקצועי. לצד זאת, המורות מרוויחות יותר מהמורים בחינוך הקדם יסודי ובחטיבת הביניים: נשים מרוויחות כ-5% יותר בחינוך הקדם יסודי וכ-3% יותר בחטיבות הביניים, בעוד שבחינוך היסודי שכר הנשים דומה לזה של הגברים: בקדם יסודי, שכרם השנתי של גברים עומד על 55,160 שקלים, מול 57,981 בקרב נשים; ביסודי מדובר על 57,740 שקלים מול 57,349 אצל הנשים; ובחטיבות הביניים מורים מרוויחים 58,616 מול 60,097 אצל הנשים.
ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתמ"ג בישראל היא בין הגבוהות ב-OECD. בשנת 2023 הוציאה ישראל על מוסדות חינוך וטיפול הגיל הרך 1.2% מהתמ"ג, ועל החינוך היסודי, העל יסודי ועל תיכוני 4.9% מסך התוצר; ו-7.4% על כל שלבי החינוך, כולל החינוך השלישוני. ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 35 מדינות בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני. היא גם מדורגת במקום הראשון מתוך 30 בהוצאה לחינוך עבור כל שלבי החינוך, ובמקום התשיעי מתוך 33 בהוצאה לחינוך עבור חינוך וטיפול הגיל הרך.
בשיעור הגידול הריאלי של ההוצאה הלאומית לחינוך משנת 2015 ישראל נמצאת במקום הראשון. בין 2015 ל-2023 ההוצאה לחינוך גדלה בכ-51% בישראל. למרות הגידול בהוצאה הכללית שיעור השינוי בהוצאה לתלמיד אינו מאוד גבוה ביחס למדינות בעלות ריבוי טבעי נמוך ואף שלילי, זאת בשל מספר התלמידים הגבוה בישראל, שמשפיע על הוצאה נמוכה לתלמיד.
בנוסף, עולה מהדוח כי אוכלוסיית ישראל היא מהמשכילות ב-OECD. אחוז בעלי ההשכלה השלישונית גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה-OECD (51.2% לעומת 42.6%).
