ב-1 בספטמבר תיפתח שנת לימודים נוספת בצל משבר המחסור במורים הממשיך להעיב על פעילות מערכת החינוך. על פי נתוני משרד החינוך שהגיעו לידי ynet, קיים מחסור פיזי של 4,254 מורים, וזאת בזמן ש-12 אלף מורים פעילים נכללים בהגדרה "מחסור איכותי" – כלומר, הם נטולי תעודת הוראה או הכשרה ייעודית למקצוע שהם מלמדים, אך בשל המצב קיבלו בתי הספר אישור להעסיק אותם.
על פי הנתונים, החוסר המשמעותי נמצא במחוז מרכז (2,040 מורים) ובמחוז תל אביב (1,304), ואחריהם מחוז הצפון (530), מחוז ירושלים (215) והעיר ירושלים (165). בשיחות עם מנהלי בתי ספר ביישובים שונים בארץ הם טוענים שבפועל המחסור גדול אפילו יותר, ורבים מהם מתקשים לגבש מערכת שעות לתחילת השנה. את השבועות שנותרו לסיום החופש הגדול הם ייאלצו להקדיש למציאת פתרונות יצירתיים לאיוש הכיתות.
בשל המחסור במורים, גם השנה ישוחררו תלמידים הביתה לפני תום יום הלימודים, יזכו לשעות חופשיות או יקבלו בבוקר מסרונים המעדכנים אותם ששיעור או שניים בוטלו וניתן להגיע באיחור. מנהלים יצטרכו לוותר על מקצועות למידה בתקווה, לא רבה, שבשנה הבאה יימצאו מורים שישלימו את הפערים.
ממצאי סקר שקיימה הרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך (ראמ"ה) בקרב מנהלי בתי הספר, ממחישים את עומק המשבר. 70% דיווחו על קושי לגייס מורים טובים וכמעט כל מנהל שני (39%) הדגיש שאחד האתגרים המרכזיים בעבודתו הוא המחסור בעובדי הוראה. רבים מהם ציינו שגם מורים המגיעים מהאקדמיה אינם מוכנים עדיין להוראה, ונדרשת השקעה רבה לצורך הכשרתם.
המחסור מצטרף לסירוב של רבים לשמש מחנכים, וכך נאלצים בתי ספר לשבץ מורות לחנך שתי כיתות, ובכך להיות אחראיות באופן רשמי על כ-70 תלמידים, ללא יכולת אמיתית לתת מענה לכולם. מנתוני משרד החינוך (ראו טבלה), עולה שבעשור האחרון הוכפל כמעט פי שלושה מספר המורות המחנכות שתי כיתות במקביל – מ-117 ל-350.
סימפטום למשבר מערכתי
כבר לפני כשני עשורים התריעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על מחסור צפוי באלפי מורים. משרד החינוך לא ייחס את החשיבות הראויה להתרעות ובמשך שנים דחה את זעקות המנהלים. רק בשנים האחרונות החלו במשרד להודות בכך שהמערכת בישראל נמצאת במשבר מתמשך, אך כעת נראה שמדובר בבור ללא תחתית. אמנם נעשו פעולות ויושמו תוכניות בניסיון לתת מענה – בין השאר באמצעות הסבת אקדמאים, צמצום משך זמן ההכשרה ועוד - אבל גם קצב העזיבה גובר והפער ממשיך להתרחב.
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, התריעה לאורך השנים על המחסור המעמיק, ולדבריה אם לא ינקטו צעדים דרסטיים, העתיד יהיה עגום אפילו יותר. "השנה פרשו 2,000 מורים ובקרב מנהלי בתי ספר מורגשת תחלופה גבוה על רקע תחושות של חוסר אמון והיעדר גיבוי ממשרד החינוך", היא אומרת. "מנהל שלא מרגיש גיבוי ואמון אומר שלום למערכת".
מה גורם לגלי פרישה? איך זה קשור לסירוב להיות מחנכים?
"הבעיה נעוצה בתנאי העבודה והיחס למורים. זה כולל גם יחס והתערבות של הורים. תוסיפי לזה היעדר אוטונומיה, מטלות אינסופיות וכיתות עמוסות ותקבלי שחיקה".
עד כמה משמעותי החלק של ההורים?
"יש מורים שחשים מאוימים על ידי הורים שאינם מכירים בסמכותם. יש כאלה שמאיימים עליהם או מקללים בנוכחות ילדיהם או תלמידי הכיתה. יש הורים שעושים למורים שיימינג ברשתות או אפילו כאלה שפוגעים פיזית. היה מקרה של הורה שחסם מנהל בית ספר עם המכונית שלו. הם מסרבים לקבל המלצות ועצות ומאשימים את המורים בהתעלמות מצורכי הילד.
יפה בן דויד צילום: ראובן קפוטיצ'נסקי "יש תופעה שבה במקום שהורים שיש להם טענה יפנו למורה או למנהלת, הם פונים ישר לשר או למשרד החינוך, שמבקש תשובות ממנהל המחוז, שפונה למפקח, ממשיך למנהל ולמורה, ואז חוזרים עם התשובות להורים. התחושה היא שלא ניתן גיבוי. גננות ומורים לא יכולים להתמודד בתנאים האלה ולכן לא רוצים ללמד".
מנהלת תיכון רגר בבאר שבע, ענת בייביץ, מפרטת על הקושי שגורם המחסור. "בעבר, כשנפתח תקן, היו פונים אליי כמה מועמדים שמהם יכולתי לבחור", היא מסבירה. "אבל כיום, במקצועות כמו אנגלית, מדעים ומחשבים, אין לי אפילו מועמד אחד".
ענת בייביץמה עושים?
"המצוקה מחייבת אותנו לחשוב באופן יצירתי ובלתי שגרתי. למשל גיוס מורים שפרשו לפנסיה, לעיתים בני כמעט 70, אפילו לשעות בודדות. אני גם מעסיקה אנשי מקצוע שאינם מורים בהכשרתם, מתוך תקווה שיבחרו בהמשך בהסבה להוראה. לפעמים בגלל האילוץ אנחנו עוברים ללמידת מקצועות באופן סמסטריאלי. מעבר לזה כמובן מעמיסים שעות על מורים קיימים".
איך ייפתר המשבר?
"מדובר בסימפטום למשבר עומק במערכת כולה, ועד כה לא ניכרת תגובה מערכתית הולמת מצד משרד החינוך. עתיד החינוך תלוי באנשי הוראה טובים. המורים הם אלה שמכשירים את הדור הבא של המדענים, הרופאים, הטייסים והמנהיגים. המחסור מעורר חשש כבד לפגיעה חמורה בחינוך בישראל".
יש פשוט יותר ילדים
מנתוני למ"ס עולה שבעשור האחרון בחרו 26 אלף בוגרי לימודי הוראה במכללות להכשרת מורים לא לממש את הכשרתם ולעסוק בתחומים אחרים. גם עידו אהרונוביץ', מנהל רשת בתי הספר השש-שנתיים במכון ברנקו וייס, טוען שעיקר המחסור מתבטא במקצועות אנגלית, מתמטיקה ומדעים. "בערך 5% מהמשרות עדיין לא מאוישות", אמר. "בניגוד למה שחושבים, אנחנו לא מחפשים 'כל אחד עם דופק'. להיפך. אנחנו מחפשים אנשים עם דופק של שליחות ומנהיגות. כאלה שקמים בבוקר ושואלים את עצמם 'איפה אני יכול להשפיע?'
עידו אהרונוביץ"מורה הוא לא רק פונקציה שמעבירה חומר. מורה הוא מנהיג, הוא מחנך, הוא הדמות שתלמידים יזכרו עוד שנים קדימה. הוא זה שיכול להצית ניצוץ בעיניים של נערה שלא האמינה בעצמה, או לשנות כיוון חיים של נער שהרגיש אבוד".
איך אתה מגייס מורים?
"בכל דרך שאפשר. בפייסבוק, ברחוב, באוניברסיטאות, מפה לאוזן. ואנחנו גם מתאימים את עצמנו: מאחדים קבוצות למידה, מוסיפים מתרגלים, משתמשים בלמידה מרחוק, מסונכרנת או לא, בדיוק כמו בקורונה".
איך הגענו למצב הזה?
"גם בגלל גידול טבעי במערכת החינוך, כי פשוט יש יותר ילדים, אבל גם מפני שההוראה עדיין לא זוכה למעמד ולתנאים הראויים לה במדינה מתוקנת".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה: "ההיערכות לשנת הלימודים מתבצעת מזה חודשים, והמשרד עוסק בימים אלה במיפוי מסודר של הצרכים מול כלל המחוזות. בשנה שעברה, לאחר טיפול אינטנסיבי, נפתחו הלימודים עם מחסור של 500 מורים – ירידה חדה ביחס לנתוני הפתיחה.
"גם השנה מופעלים מהלכים מערכתיים לצמצום הפערים, ובהם הרחבת גיוס מורות חיילות, שילוב סטודנטים להוראה כבר במהלך לימודיהם, ותוכניות הסבה לאקדמאים בתחומים נדרשים כמו מתמטיקה ואנגלית. מדובר רק בחלק מהצעדים שכבר יצאו לדרך, כחלק ממאמץ כולל להבטיח מענה חינוכי מיטבי לכל תלמיד ותלמידה מהיום הראשון ללימודים".
בהתייחס לדברי בן דויד על מעמד המורים והיחס אליהם נמסר מהמשרד: "המורים הם ליבת מערכת החינוך וליבה הפועם של העשייה החינוכית. חיזוקם הוא יעד מרכזי ומוחשי של המשרד. תפיסת הפעולה כוללת שיפור תנאי העבודה, מתן כלים להתפתחות מקצועית וליווי מותאם אישית לאורך כל שלבי הקריירה.
"מערכת היחסים בין הורים למורים היא מרכיב יסוד בעשייה החינוכית, וברובם המכריע של המקרים מדובר בשותפות הדוקה, חיונית וחיובית המעמידה את טובת התלמיד במוקד. במקרים שבהם מתגלה מתח, מפעילה המערכת מנגנונים מקצועיים ומובנים לריכוך ויישוב מחלוקות באופן שקול ומכבד".
פורסם לראשונה: 00:01, 14.08.25
