פסק הדין של שופטי בג״ץ בעניין חקירת הפצ"רית הדגים פעם נוספת את נכונותה של האמרה הידועה, "מקרים קשים יוצרים דין רע" (Hard Cases Make Bad Law).
הפרשה חסרת התקדים שבה נחקר חשד כי ראשי הפרקליטות הצבאית הדליפו חומרי חקירה, ולאחר מכן היו שותפים לשיבוש הליכי משפט ולהצגת מצגים שקריים, מובילה להכרה חסרת תקדים של בג"ץ בסמכות שר המשפטים, גורם פוליטי, למנות את הגורם שיהיה מופקד על ליווי חקירת הפרשה.
למרות הניסיון של שופטי בג"ץ לצמצם ולגדר ככל הניתן את סמכות השר להתערב בחקירות משטרה פליליות בעתיד, ולהדגיש כי המקרה של חקירת הפצ"רית הוא מקרה קצה ייחודי וחסר תקדים - החשש הוא כמובן שבעתיד התקדים שיצרה פרשה זו יפתח פתח להפרת עקרון היסוד המקובל במשפט הישראלי מאז ומתמיד, שלפיו אין מעורבות פוליטית בחקירות פליליות פרטניות.
אין ספק, פסק הדין של בג"ץ מלמד כי עמדתו העקרונית של השר לוין ניצחה. שופטי בג"ץ קיבלו את הטענה כי לא מדובר במניעה פרטנית של היועמש"ית ובמצב עניינים "רגיל", שבו ניתן להפקיד את החקירה בידי פרקליט המדינה הכפוף ליועמ"שית. השופטים הכירו בכך כי מדובר במקרה ייחודי של מניעה מוסדית של הפרקליטות לטפל בחקירה הרגישה, נוכח הנגיעה של בכירי הפרקליטות בבדיקה שבוצעה, וככל הנראה טויחה על ידי אנשי הפרקליטות הצבאית. כלומר, בג"ץ מקבל את הטענה הראשונית של השר לוין שגורם מחוץ לפרקליטות צריך ללוות החקירה הרגישה.
בנוסף, שופטי בג"ץ קיבלו את העמדה המשפטית של השר לוין, כי בנסיבות הייחודיות וחסרות התקדים יש בידיו סמכות למנות עובד מדינה בכיר שיהיה מופקד על החקירה, בשל ניגוד העניינים שבו מצויים בכירי הפרקליטות.
לצד זאת, שופטי בג"ץ ניסו ככל יכולתם לצמצם ולגדר את שיקול הדעת של שר המשפטים, במטרה להבטיח שהמקרה הנדון יהיה חד-פעמי ולא ינוצל בעתיד להתערבות פוליטית בחקירות. נקבעו מספר כללים שבמסגרתם יותר לשר, במקרים נדירים, לעשות שימוש בסמכותו להטיל את ניהולה של חקירה פלילית פרטנית:
העברת סמכות מהיועמ"שית תיעשה לגורם מהייעוץ המשפטי לממשלה או מפרקליטות המדינה, בהיותם הגורמים בעלי המקצועיות, המומחיות והאחריות בנושא. אין לחרוג מכלל זה אלא בהינתן הצדקה מובהקת.
במקרה נדיר שאין גורם בפרקליטות שניתן להעביר לו את הסמכות, כמו במקרה הנוכחי, העברת סמכות צריכה להיעשות לעובד מדינה בכיר, משפטן מובהק, שתחום עיסוקו, בעבר או בהווה, כרוך בהפעלת שיקול דעת בתחום התביעה או החקירה הפלילית.
לא ניתן להעביר סמכות הנוגעת לחקירה קונקרטית לעובד מדינה עם שיוך פוליטי, בעבר או בהווה. כמו כן, לא תופעל הסמכות האמורה כאשר מושא החקירה הוא גורם פוליטי.
מיד עם גילוי הפרשה, היה על היועמ"שית להדיר את עצמה ואת כל מי שהיה מעורב מטעם הפרקליטות בבדיקה בפרקליטות הצבאית מטיפול בחקירה הרגישה, ולא להמתין לחוות הדעת של יועמ"שית משרד המשפטים
לצד זאת נקבע, כפי שהיה ברור ביום הדיון, כי למרות רצונו של השר לוין, נציב התלונות על שופטים השופט (בדימוס) אשר קולה לא יכול להיות הגורם שילווה את החקירה, בשל מגבלות הקיימות בחוק נציב התלונות על השופטים.
שובה של הפרקליטות
בנוסף, עולה מפסק הדין כי כאשר תוסר המניעה מטעמי ניגוד העניינים יוכלו ראשי הפרקליטות לשוב ולהפעיל את סמכותם. כך למשל, ככל שהחקירה תעלה שלא נפל כל דופי בהתנהלות היועמ״שית וראשי הפרקליטות, והם הונו על ידי הפצ"רית, אזי ייתכן שבאותו שלב יוכלו היועמ"שית או פרקליט המדינה לשוב ולפקח על החקירה או על שלב ההעמדה לדין, ככל שיוגשו כתבי אישום בפרשה.
הפרקליטות מצידה צריכה לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים מדרך טיפולה בפרשה. היועמ"שית ובכירי הפרקליטות שגו באופן ממשי בדרך טיפולם בפרשה, והם לא חפים מביקורת. בצדק רב ציינה השופטת כנפי שטייניץ כי "לוּ הייתה הפרקליטות משנסת מותניים ועורכת בדיקה יסודית ועניינית של ניגודי העניינים הכרוכים בפרשה על-ידי הגורם המוסמך לכך, ומשכילה למצוא מתוך שורותיה גורם בכיר שלא מתעורר לגביו חשש כאמור – ייתכן שהתוצאה הייתה אחרת". אכן, מיד עם גילוי הפרשה היה על היועמ"שית להדיר את עצמה ואת כל מי שהיה מעורב מטעם הפרקליטות בבדיקה בפרקליטות הצבאית מטיפול בחקירה הרגישה, ולא להמתין לחוות הדעת של יועמ"שית משרד המשפטים.
מתן גוטמןצילום: ירון ברנראמנם השופט בדימוס מישאל חשין, כאשר היה בכיר בפרקליטות, נהג לומר ש"המדינה לא מפסידה אף פעם. אם בית המשפט פוסק נגד המדינה, פירוש הדברים שנעשה הישר והטוב", אך פרשת הפצ"רית והתבצרות ראשי הפרקליטות בעמדתם הובילו לבסוף לתקדים שבו לראשונה בתולדות המדינה, הוכשרה התערבותו של שר משפטים בחקירה פלילית פעילה. יש לקוות, כפי שציינו שופטי בג"ץ, שזה יהיה מקרה חד-פעמי.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, עורך דין ומומחה למשפט ציבורי באוניברסיטת רייכמן
