נציב תלונות על השופטים יצא מהתמונה, מפקח חדש לחקירת הפצ"רית עדיין אין - ושופטי בג"ץ סימנו למעשה את מאפייני עובד המדינה שלדעתם יכול להיבחר לתפקיד: לאחר פסק הדין של בג"ץ, שבו פסל את מינויו של השופט בדימוס אשר קולה לתפקיד מנהל חקירת האלופה יפעת תומר-ירושלמי אבל אפשר לשר המשפטים יריב לוין להציע מועמד אחר מטעמו, עמל לוין על מציאת הדמות המשפטית שתלווה את החקירה במקומו של קולה.
לפי השופט אלכס שטיין, "שר המשפטים חייב למנות לתפקיד, לפי בחירתו, משפטן בכיר בעל מומחיות בתחום המשפט הפלילי, נקי מאינטרסים אישיים ומהשפעות פוליטיות – דהיינו: אדם שמכלול נתוניו מקרבים אותו, ככל שניתן, לפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה". קולה עצמו הודיע מראש ללוין שיקבל כל פסיקה של בג"ץ, ו"אין מה להילחם" על המינוי, ובעקבות אותה החלטה - שלפיה הוא פסול להתמנות עקב תפקידו הנוכחי - הוא לא ישמש כמנהל החקירה.
2 צפייה בגלריה
הנציב יצא מהתמונה, מפקח חדש עדיין אין
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שאול גולן, אלכס קולומויסקי)
בתוך כך, המשטרה לא תבקש להאריך את מעצר הבית של הפצ"רית היוצאת, שמסתיים היום, בזמן שהיא עדיין מאושפזת בבית החולים. הם צפויים לשקול את הנושא מחדש לאחר שחרורה. גורם המעורב בחקירה טען כי תומר-ירושלמי לא נחקרה בבית החולים.
גורמים משפטיים בכירים הביעו אכזבה מאותה החלטה, שהשורה התחתונה שלה היא שבמקרים חריגים ניתן להוציא ליווי חקירות אל מחוץ לסמכות היועץ המשפטי לממשלה - לגורם שאותו ימנה שר המשפטים. אותם גורמים אמרו שהם רואים בכך "סכנה לפוליטיזציה של התביעה הכללית". הם הביעו חשש שבעתיד הדרג הפוליטי יטען לגבי תיקי חקירה נוספים שהם מיוחדים, ובכך יכפה על היועצים המשפטיים ליווי מיוחד שישבור את בלעדיות היועץ המשפטי לממשלה בענייני התביעה.
מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב, שמקבל כאמור את סמכויות שר המשפטים למנות לווה לחקירה, אך עדיין מגדיר זאת כאירוע חריג ביותר. הוא מציב תנאים למינוי, כך שניתן יהיה לשוב ולעתור לאחר החלטת לוין. השופטים אומנם קיבלו את עמדת היועמ"שית ופסלו את מינוי קולה, אך מתחו עליה ביקורת ודחו את עמדתה באשר לליווי החקירה ולהתנהלות היועמ"שית והפרקליטות בבחינת ניגוד העניינים שלהם עצמם.
בג"ץ קבע, כפי הסעיף המפורש בחוק, כי לשר המשפטים הסמכות למנות מלווה לחקירה אחרי שנקבע כי היועמ"שית בניגוד עניינים. בכך דחה את עמדת היועמ"שית בעניין. לא רק זאת, נדחתה גם עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות כי הם יכולים להיות שותפים בניהול החקירה ונקבע כי גם הם בניגוד עניינים. בג"ץ אף מתח ביקורת כי היועמ"שית ופרקליט המדינה לא ביצעו בדיקה נאותה של האפשרות של ניגוד העניינים, גם לא אחרי הדיון, חרף הערות השופטים. זו למעשה הפעם הראשונה שבג"ץ מאשר לנבחר הציבור לקבל החלטה ביחס לחקירה פלילית, ואף מקבל את טענתו לניגוד עניינים של כל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.
אלא שבג"ץ לא מאפשר ללוין למנות גורם מלווה לחקירה ככל העולה על רוחו, הוא הציב לכך תנאים שכותרתם היא כי העל הגורם להיות גורם מקצוע בכיר מתחום החקירות וללא כל זיקה פוליטית. לפי בג"ץ, על שר המשפטים לבחור מלווה לחקירה שיהיה עובד מדינה בכיר, שעסק בליווי חקירות פליליות והעמדה לדין וכי הוא משפטן מובהק. ככל שהמינוי של לוין לא יעמוד בתנאים הללו, ניתן יהיה לשוב ולעתור לבג"ץ בדרישה לפסילת המינוי.
2 צפייה בגלריה
גילה כנפי-שטייניץ, יעל וילנר, ואלכס שטיין. השופטים שדנו במינוי
(מתוך אתר הרשות השופטת)
בג"ץ העיר כי בכל מקרה המינוי יהיה לליווי החקירה, ולא בשאלת העמדה לדין. במקרה כזה לפי פסק הדין, ככל שיוחלט שהיועמ"שית ואנשי הפרקליטות אינם מעורבים ועדותם אינה נדרשת בחקירה, אז יוסר ניגוד העניינים והם יוכלו לשוב אל התיק בשלב ההחלטה על ההעמדה לדין.
בפסק דינו פסל בג"ץ את המינוי של נציב הביקורת על השופטים אשר קולה לשמש כמלווה החקירה. כפי שכבר עלה בדיון, התקבלה טענתה של היועמ"שית כי המינוי נוגד סעיף מפורש בחוק כי על הנציב אסור לעסוק בעניינים אחר מלבד לתפקידו.
בסופו של דבר, פסק הדין נשען על סעיפי החוק, הן בפסילתו של הנציב קולה, והן באישור הסמכות של לוין למנות מלווה לחקירה. השופטים הוסיפו לכך כאמור את התנאים שעל מלווה החקירה לעמוד בהם כדי לקבל את התפקיד.
עו"ד ציון אמיר, שייצג את השר לוין, אמר כי "מדובר בהישג ענק לשר המשפטים. בג"ץ קיבל למעשה את רוב הטענות של השר וקבע שהוא פעל על פי סמכותו כחוק כאשר מינה את מלווה החקירה מחוץ לפרקליטות, והוא יכול להמשיך בבחירת המלווה. בג"ץ גם קיבל את המניעות של היועצת המשפטית לממשלה לנהל את החקירה ואת מניעות של הדרג המשפטי. עם זאת אנחנו מצרים מאוד שבג"ץ קבע שקולה מנוע מכוח חוק הנציבות לנהל את החקירה".
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, תקף את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וכתב: "מי היה מאמין? עוד עמדה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, 'הפרשן המוסמך של החוק', שחוסמת את הממשלה מלקבל ייצוג אותנטי דבר יום ביומו, נדחתה על ידי בית המשפט. ולא, זה שעמדתו של לוין לא התקבלה במלואה לא רלוונטי בכלל. אם לוין היה חוסם בבריונות ובניגוד עניינים עמדה המנוגדת לדעתו, היה אפשר לדמות בין המקרים".
ח"כ משה סעדה אמר בתגובה לפסק הדין כי "החלטת בג״ץ להכיר בסמכותו הבלעדית של שר המשפטים היא החלטה חשובה ונכונה שמתחילה להחזיר את הכוח לנבחרי הציבור. אני שמח שחוות הדעת שכתבתי לשר המשפטים, על כך שהסמכות הבלעדית נמצאת בידיו ועל כך שהיועמ״שית והפרקליטות נמצאים בניגוד עניינים חמור, התקבלה על ידי שופטי בג״ץ באופן מלא. כעת בכוונתי להציג מועמדים נוספים בפני שר המשפטים ולהביא למינוי בהול של גורם חיצוני שיביא לחקר האמת ולא ישתתף בטיוח ויגונן על המערכת כפי שהיה עד היום".
שר החוץ גדעון סער כתב ברשת X כי "החלטת בג"ץ מהבוקר בסוגיית ליווי ופיקוח חקירת המשטרה בפרשת הפצ"רית היא החלטה דרמטית וחשובה. הקביעה המרכזית לפיה לשר המשפטים יש את סמכות המינוי בנסיבות הייחודיות של המקרה (בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה) היא הישג גדול למאבקו של שר המשפטים יריב לוין. אני מברך אותו על כך. החלטה זו היא גם החלטה שמתיישבת עם הצדק, בניגוד לגישה המעוותת שהוצעה לבית המשפט על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה".
השתתפו בהכנת הכתבה: לירן תמרי
