לפי לוח הזמנים שהוצג לחרדים לפני כשבועיים, ערב ההצבעה על תקציב המדינה בקריאה ראשונה, חוק ההשתמטות שמקדם יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט היה צריך להגיע להצבעה בוועדה לפני שישה ימים. עם זאת, ההצעה לא הבשילה מאז לכדי הצבעה - בעוד שש"ס ודגל התורה אמנם הצביעו בעד התקציב, אך הבטיחו לשמור את האיום להצבעה על החוק בקריאות השנייה והשלישית בחודש מרץ.
חרדים חוסמים את הכניסה לי-ם אתמול
(צילום: גיל יוחנן)
בעת זו, החרדים מחכים להסכמות עם הייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, ולנוסח שיהיה מוכן להצבעה. דיונים ממושכים בנושא התקיימו בהשתתפות נציגי ש"ס ודגל התורה עם היועצת המשפטית לוועדה, מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק ויו"ר הוועדה ביסמוט. באחת הפגישות השתתף גם ראש הממשלה בנימין נתניהו למשך כמה דקות.
פרנקל-שור דרשה להכניס לחוק החמרות שהחרדים לא אהבו, כדי שיהיה מוגן מפני פסילה על-ידי בג"ץ. בין היתר היא דרשה שלא לכלול ביעדי הגיוס מתנדבי שירות לאומי באיחוד הצלה, מד"א וזק"א, אלא רק את מי שיתגייס לצה"ל. כמו כן היא דרשה יישום סנקציות מיידי ולא בהדרגה, וללא התערבות ועד הישיבות כפי שמופיע בנוסח המקורי של ההצעה.
החרדים התנגדו לדרישות בהתחלה, אך מאוחר יותר אמרו כי הם מתלבטים בין להעביר את החוק ללא הערות היועצת ולתת לו לעמוד למבחן בג"ץ, או לקבל את ההערות בכל זאת ולהעביר חוק שיהיה קל יותר להסביר לבג"ץ - ולציבור החרדי ולרבנים כ"דרך היחידה להחזיר את הפטור ואת התקציבים". אפשרות שלישית היא שבמועצת גדולי התורה יעדיפו לפסול את החוק כליל ולא להעבירו כלל, אך לפי גורמים במפלגות החרדיות "זה סיכוי נמוך".
גם אם יאושר סופית, החוק לא צפוי להביא לרגיעה מיידית ברחוב החרדי: אתמול חסמו את הכבישים בירושלים דווקא מתנגדיו מתוך החברה החרדית. נזכיר כי אגודת ישראל מתנגדת להצעה שכוללת סנקציות ויעדים, וכך גם "העדה החרדית", הפלג הירושלמי וקבוצות נוספות שאף הפגינו לאחרונה מול בתיהם של חברי הכנסת החרדים. ככל שהחקיקה תתקדם, המחאות הללו בתוך המגזר החרדי צפויות להחריף.
ועדיין, חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות יעדיפו להגיע לבחירות עם החקיקה שתביא לרגיעה כלשהי, אפילו זמנית, כאשר אלפי החרדים שקיבלו צווים יוכלו לחוש ביטחון ולצאת מהבית בלי חשש מתמיד מפני מעצר, שיכול להגיע בכל מפגש עם שוטר.
