צה"ל כבש את מבצר הבופור בדרום לבנון. בצבא אמרו כי הכוחות "מתבססים במרחב". בהודעה של צה"ל נמסר כי מדובר במבצע רחב ברכס הבופור ובנחל הסלוקי בדרום לבנון. האזור של הבופור ומצפון לליטני נתפס בצה"ל כאזור מרכזי עבור חיזבאללה - בין השאר מבחינת שליטה ותצפית על דרום לבנון ועל הגבול עם ישראל.
המבצע החל לפני כמה ימים, כשכוחות קרקעיים רבים מחטיבת גולני, חטיבה 7, חטיבת גבעתי, חטיבת האש והיחידה הרב-ממדית חצו את נהר הליטני, כלשון צה"ל "להסרת האיום הישיר על אצבע הגליל ומטולה".
מבצר הבופור הוא הרבה יותר מעוד נקודה טופוגרפית בדרום לבנון. המבצר הצלבני, שניצב על רכס גבוה באזור ברך הליטני, חולש על חלקים נרחבים מדרום לבנון ועל המרחב שמול אצבע הגליל - ולכן נחשב במשך עשרות שנים לאחת הנקודות האסטרטגיות והטעונות ביותר מבחינת ישראל. השליטה בו מאפשרת תצפית רחבה על השטח שסביבו, ובמערכת הביטחון ראו בו לאורך השנים נכס שממנו אפשר לנטר ולהרחיק איומים לעבר יישובי הצפון.
בצה"ל אמרו כי המבצע אושר על ידי הרמטכ״ל ובוצע לו נוהל קרב סדור, הכנה באש והכנות מבצעיות מקדימות להכשרת השטח בהובלת פיקוד הצפון. הפעילות מתמקדת בהשגת השליטה על רכס הבופור ומרחב נחל הסלוקי, וכן בפגיעה בחיזבאללה והשמדת תשתיות שלו שהוקמו ברכס בהכוונה איראנית.
עוד אמרו בצבא כי טרם כניסת הכוחות, חיל האוויר תקף באופן מסיבי יעדים של חיזבאללה, בפעולה שכללה ירי ארטילרי וטנקים. "צה"ל פועל סמוך לנבטיה המהווה מרכז כוח משמעותי של ארגון הטרור חיזבאללה בדרום לבנון, וערוך ומוכן להרחיב את ההתקפה ככל שיידרש".
זיכרונות מרצועת הביטחון
הבופור צרוב עמוק גם בזיכרון הישראלי. עד מלחמת לבנון הראשונה החזיקו בו מחבלי אש"ף, שניצלו את מיקומו הגבוה כדי לירות מרגמות וקטיושות לעבר יישובי הגליל ולשלוט בתצפית על צירי תנועה אפשריים של צה"ל צפונה. עם פתיחת מבצע "שלום הגליל" ב-1982, כיבוש המבצר הפך לאחד היעדים הראשונים והסמליים ביותר של צה"ל.
המשימה הוטלה על סיירת גולני, ובלילה שבין 6 ל-7 ביוני 1982 התנהל במקום אחד הקרבות הקשים והמוכרים בתולדות צה"ל. הלוחמים טיפסו אל ההר בציר צר ותלול, ונלחמו מטווח קצר בתוך תעלות קשר וביצורים. הקרב הסתיים בכיבוש המבצר, אך במחיר כבד: שישה מלוחמי ומפקדי הסיירת נהרגו, בהם מפקד הסיירת רס"ן גוני הרניק וסגן אביקם שרף.
לאחר נסיגת צה"ל לקו רצועת הביטחון ב-1985, השתנה תפקידו של הבופור: מנקודת פתיחה התקפית הוא הפך למוצב קדמי ומבודד בלב דרום לבנון. במשך כ-15 שנה ישבו בו לוחמי צה"ל בתוך מערך מבוצר, תחת אש מתמשכת של חיזבאללה. הדרך אליו כונתה "ציר הדמים" בשל המטענים והירי שגבו קורבנות רבים. עבור דור שלם של לוחמים ומשפחות, הבופור הפך לסמל של השהייה הממושכת והמדממת בלבנון.
הפרק הישראלי הקודם בבופור הסתיים בלילה שבין 23 ל-24 במאי 2000, עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון. הכוחות פינו את המוצב תחת מעטה חשאיות, ולאחר מכן פוצצו את המתחם הצבאי שנבנה סביב המבצר כדי למנוע מחיזבאללה תמונת ניצחון במקום.
