"תמונת הניצחון" שהגיעה בסוף השבוע האחרון מבית חאנון שבצפון רצועת עזה כללה כניעה של לא יותר משלושה מחבלי חמאס, במה שנראה גם כתמונת הסיום של "מרכבות גדעון", המהלך הקרקעי המוגבל של צה"ל ברצועת עזה, שנגמר ככל הנראה מבלי שעמד ביעדיו: יצירת תנאים להשבת חטופים, מבלי להכריע את חמאס. הירידה בכמות הנפגעים בימים האחרונים מתכתבת עם דעיכת הלחימה המוגבלת ממילא, ועם הפסקות האש שישראל יזמה בלחץ בינלאומי.
בדרג הפוליטי חיפשו בנרות בשבוע האחרון הישג פוטוגני לציבור הישראלי מהפעולה הקרקעית של צה"ל בארבעת החודשים האחרונים בחלקים מהרצועה. באופן חריג, מי שבישר ראשון בצהרי שבת על ההצלחה המיקרו-טקטית הזו, על דיונה לוהטת ליד פיר מנהרה בעיירה סמוכת הגבול בצפון הרצועה, היה שר הביטחון ישראל כ"ץ בעצמו. רק בחלוף 52 דקות הוציא על כך דובר צה"ל הודעה שגרתית יחסית על לכידת שלושה מחבלים. כך זה נראה:
כניעת מחבלי חמאס בבית חאנון, שבת
(צילום: דובר צה"ל)
13 צפייה בגלריה
מחלוקת בין הדרג המדיני לצבאי. נתניהו והרמטכ"ל זמיר
(צילום: דנה קופל, שלו שלום, REUTERS/Ronen Zvulunדובר צה"ל , Ahmad Hasaballah /Getty Images)
מאחורי הקלעים מתנהלים כעת דיונים בין צה"ל לדרג המדיני כיצד לנסח, אם בכלל, את ההודעה שתסכם את המבצע שהחל בשבירה ישראלית של הפסקת האש מתחילת השנה. אלא שהמחלוקת המשמעותית יותר נוגעת להחלטה לחדש, וביתר שאת, את אספקת הסיוע לעזתים: ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע שקצינים בכירים בצה"ל התנגדו למהלך הישראלי החריג של הממשלה לסייע לעזה בזמן שהלחץ הצבאי רק הולך ופוחת, עם נסיגה של כוחות נוספים משטח הרצועה, כמו גם עם הוצאתה של אוגדה 98 משכונות המעטפת של העיר עזה בשבוע שעבר.
מקורות ביטחוניים אמרו אמש (ראשון) כי הפסקות האש החד-צדדיות שישראל החליטה לערוך לטובת העזתים והגברת הסיוע לא התקבלו בתמימות דעים: יש קצינים בכירים בצבא שטענו בפני הדרג המדיני שבכניעה הזו ללחץ העולמי יש הודאה ישראלית בטענת ה"הרעבה" של חמאס. כעת, הגדלות הסיוע לשיאים חדשים מחייבות את ישראל גם להמשך הדרך ברצועה, עם או בלי עסקה.
בדרג הפוליטי מקווים להשיג באמצעות הגדלת הסיוע מעט לגיטימציה מחודשת מהעולם לתמרון באזור אל-מוואסי שטרם נכבש, במעוזים המרכזיים של חמאס במרכז ובמערב העיר העזה, ונגד גדודי ארגון הטרור שכלל לא הוכרעו קרקעית בדיר אל-בלח ובמחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז הרצועה.
רק בחודש שעבר הבטיח הרמטכ"ל אייל זמיר לצמרת צה"ל ששנת "התייצבות הצבא וחיזוקו מחדש" תידחה למעשה מ-2025 ל-2026. הרמטכ"ל שיקף לדרג הפוליטי את ההסכמה לדרישת חלק מהשרים, בהם איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', לא רק לגיוס מחדש ובניגוד לתכנון של עשרות אלפי חיילי מילואים לתמרון נוסף כאילו עד כה לא נוצר שום עומס ונטל על החיילים, אלא לפעולה ארוכה ונרחבת שתיכנס לתוך 2026.
ההצעה המובילה של זמיר להסתפק במצב הביניים שלא יוביל בהכרח לעמידה ביעדי המלחמה, לעמוד במקום בצירי הביתור ולפעול בהיקפים קטנים נגד חמאס, תועלה לדיון וכנראה להכרעה בקבינט המדיני-ביטחוני הקרוב שיכונס.
המסעדות השוקקות וה"הודאה" של צה"ל
בימים האחרונים יצאו מרצועת עזה תמונות שמתנגשות עם הטענות לרעב: מסעדות שוקקות, קונדיטוריות ומאפיות שמנפקות ממתקים ומטעמים לציבור הפלסטיני, בזמן שבו ארגוני הטרור הפיצו את סרטוני השבי המחרידים של החטופים רום ברסלבסקי ואביתר דוד.
בצה"ל מודים כי 420 חבילות הסיוע שהוצנחו בשבוע האחרון ממדינות כמו ירדן, איחוד האמירויות, ספרד, צרפת, גרמניה ובלגיה נועדו בעיקר לצורכי יחסי ציבור: ביום השיא של ההצנחות בשבוע שעבר הוטלו מההרקולסים 52 חבילות מזון יבש, כשכל חבילה שוקלת בממוצע כטון. סך 52 החבילות האלו ממלאות במקרה הטוב משאית וחצי של סיוע.
אומנם ההצנחות הללו מכוונות לאזורים ברצועה שבהם הנגישות למזון מוגבלת יחסית, אך בדומה לאספקה המתגברת מהמשאיות, גם להטלות מהאוויר אורבים פעילי חמאס כדי להשתלט על הסיוע, על מנת למלא את מחסניהם במארזי קמח, סוכר ואורז, ולהתאושש מחדש כלכלית. עיקר הסיוע מוכנס הלכה למעשה מהקרקע, עם כ-200 משאיות אוכל, גז ודלק שמוזרמות מישראל מדי יום לשטח הרצועה ממעברי זיקים וכרם ושלום, על ידי האו"ם וארגונים נוספים.
במעבר כרם שלום עדיין ממתינות מאות משאיות סיוע שמבחינת ישראל יכולות להיכנס לרצועה מיידית. לכך ניתן להוסיף עוד כ-60 משאיות מזון שמוכנסות לשלושת מרכזי חלוקת המזון של קרו הסיוע לעזה GHF, במימון אמריקני וישראלי, במרכז ובדרום הרצועה. המרכז הרביעי סגור למעשה מזה כחודש עקב הכאוס ששרר סביבו ואובדן השליטה של החברה האמריקנית.
בדומה להיתר החריג של ישראל לפני כשבוע שאפשרה להכניס כתבים אמריקנים לאחד ממרכזי חלוקת המזון, גם בסוף השבוע האחרון הוכנס לשם השליח המיוחד של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, כשהוא מלווה בשגריר ארה"ב בישראל מייק הארבי. אך האמריקנים הוכנסו למרכז חלוקה שנחשב לשקט ויציב יחסית, ולא לאלו שבהן עדיין משתוללת התנפלות יומית של המונים עם ירי הרחקה צה"לי, שלעיתים מוביל לפגיעה בעזתים שמגיעים לאסוף מזון.
"שיטוח" המבנים, ההבטחה לסמוטריץ' והצירים הארוכים
בשטח עצמו, כאמור, הולך ומסתיים המהלך הקרקעי שכונה "מרכבות גדעון" ב"נגיסות" נוספות של שטחים מהרצועה ומבלי שהלוחמים שפועלים במקומות אלו מודעים לכך שאלו יסופחו לישראל, אם אכן ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן יממש את ההבטחה שנתן לסמוטריץ' בתמורה להישארותו בממשלה.
בפיקוד הדרום מעריכים כי הפעולה של אוגדה 162 בבית חאנון תסתיים בימים הקרובים, ובכך יתאפשר לצה"ל לשלוט בעוד כמה קילומטרים רבועים במרחב החיץ המוגדל באיזור "הברך" של צפון הרצועה, בין העיר שדרות ויישובים בעוטף דוגמת ארז ומפלסים לבין רכס "70 המטרים" שמולם, בתוך עזה. סיפוח של רצועת ביטחון חדשה זו תהיה כמובן הצהרתית בלבד, אך תאפשר בשנים הבאות, אם בכלל, להקים מחדש בשטחים אלה יישובים ישראלים, במה שנראה כהצדקה ישראלית לכישלון בהכרעת חמאס והישארתו בעזה כריבון בחלקי הרצועה המבותרים.
גם את חמאס רעיון הסיפוח ישרת היטב - כהצדקה להישאר ככוח התנגדות להתנחלות הישראלית המחודשת בעזה, שני עשורים לאחר ההתנתקות. הצטלבות אינטרסים זו בין הממשלה הנוכחית לחמאס לא לוקחת בחשבון את הלוחמים העייפים והצבא השחוק, וגורמת לחטופים הישראלים שנותרו בשבי חמאס להפוך ללא רלוונטיים.
כיום רוב לוחמי צה"ל שנותרו ברצועה עסוקים בהגנה עצמית ולא בהתקפה על יעדי חמאס: מדובר למעשה בעשרות קילומטרים של צירים בשטח העזתי שבהם שולט צה"ל מזה כשנה באופן קבוע, וכן במוצבים סטטיים, שלרוב מאוישים בהיקף פלוגתי או מחלקתי מוגבר. לכמחצית מציר הביתור נצרים שמדרום לעיר עזה ניתן להוסיף את 14 הק"מ של ציר פילדלפי, הגובל עם סיני (מחציתו השנייה, מכביש סלאח א-דים ועד הים, נותרה פתוחה על ידי ישראל מאז הנסיגה בינואר במסגרת העסקה האחרונה עם חמאס).
לפילדלפי ולכמחצית מציר נצרים נוספו לאחרונה כ-20 ק"מ מהצירים מורג ומגן עוז, שחוצים את העיר חאן יונס שבדרום הרצועה וחוסמים את הדרכים שבינה לבין לרפיח; ובמעטפת, צירי מערכת בשטח העזתי הסמוך לגבול, שמחברים בין הבמ"קים (בסיסים מבצעיים קדמיים), אותם מוצבי ביטחון שוטף (בט"ש) ברצועת החיץ החולשת על מרבית המרחב הארוך שנמתח ב-65 הק"מ של הגבול עם רצועת עזה.
כל ציר ביתור שכזה, חדש כ"ותיק", מחייב השטחה על ליסוד של עשרות אלפי מבנים פלסטיניים, וזאת כדי להקטין את הסיכון לחיילי הבט"ש שפועלים בעזה, למסד את שגרת יומם בנוחות יחסית, וגם כדי להכין "מרחב תמרון" לכל החלטה עתידית ישראלית באשר לעתיד הרצועה.
אחרי שממשלו של הנשיא הקודם ג'ו ביידן התנגד להריסה השיטתית של מרחבי בנייה וחקלאות עזתיים, מפקדים בשטח משתמשים כיום בגלוי במושגים כמו "שיטוח" והריסה מוחלטת. מבחינתם נציין, מדובר בכלי צבאי ומקצועי לכל דבר כדי לעמוד במשימתם: בכל בית הרוס שכזה מול מוצב ארעי שהם מקימים יכולה להסתתר חוליית מחבלים, ולמלכד זירת מטענים ללוחמים או להשתמש בקומה גבוהה שעוד נותרה להצבת צלף.
שני המג"דים שנלחמים כתף אל כתף: "החיילים יתגאו בלחימה"
"במלחמה הזו חשוב לסיים דברים עד הסוף, ואנו רואים כבר את סוף המשימה שלנו כאן בבית חאנון", תיאר בסוף השבוע מג"ד סיירת גבעתי, סא"ל ש', את הפעולה שהוביל באזור יחד עם חברו סא"ל ל', מפקד גדוד השריון 9. מפקד הסיירת הסגולה מתאר מציאות שעדיין קיימת ברצועה, שבה פירי מנהרות מסתיימים בחדר של בית, וגם אם הבית נפגע או נהרס חלקית, המחבלים עדיין משתמשים בתשתית הזו.
5 ק"מ מפרידים בין המנהרה שאותרה לבין מסילת הרכבת
(צילום: דובר צה"ל )
13 צפייה בגלריה
"בשבוע שעבר חיסלנו 6 מחבלים במנהרה, בלי קרב". פעילות צק"ח גבעתי בבית חאנון
(צילום: דובר צה"ל)
לכן, לדבריו, רק שיטוח המבנים האלה פוגע ביכולת התת-קרקעית היעילה של חמאס: "את שלושת המחבלים ששבינו זיהינו כבר בשעה 6:00 בבוקר שבת, אחרי שסגרנו על המרחב שלהם בימים האחרונים. כדי להגיע אליהם ולדקור את הנקודה הספציפית שבה הסתתרו בהריסות המטורפות היינו צריכים לפרוץ צירים עם הנמ"רים שלנו והטנקים. הקפנו את שלושתם מכל הכיוונים, דחפנו לעברם עוד הריסות כדי שיסגירו את עצמם, ובסוף התקרבנו עם נמ"ר וכרזנו להם להיכנע".
לוחמי הסיירת וחבריהם מגדוד 9 מיהרו לנקודות שעליהם הצביעו שלושת המחבלים בחקירת השטח המהירה שנערכה להם: מצבור תת-קרקעי של אמצעי לחימה סמוך עם מטעני חבלה, רובי קלצ'ניקוב, תחמושת רבה, הוראות פעילות, ציוד רפואי לשעת חירום, ובעיקר אוכל ומים שמספיקים לחודשים של שהיית שטח תחת מצור. "הם איבדו קשר עם מפקדיהם, היו מפוחדים אך גם מאוד נחושים לפגוע בנו. גם אם היו מנסים לברוח, זה היה מאוחר מדי כי כבר סגרנו את המרחב", הוסיף מג"ד 9, שיזם את הרעיון לייצר את סיר הלחץ על המחבלים.
"בבית חאנון נותרה כמות פעילים קטנה, בפיקוד מפקד מחלקה לכל היותר, ללא אספקה צבאית או נתיבי מילוט, ובלי אוכלוסייה", ציין סא"ל ש' מגבעתי. חברו השריונר הדגיש כמה הניסיון מ-21 חודשי לחימה הרצופים עשה את שלו: "רק בשבוע שעבר חיסלנו שישה פעילי חמאס, בהם מ"פ, ללא קרב, בתוך מנהרה".
בניגוד להבטחות של הדרג הפוליטי, שני המג"דים שנושמים את רצועת עזה מתחילת התמרון הקרקעי בסוף אוקטובר 2023 בטוחים שרק עם לחימה ממושכת ושיטתית בשטח האויב - שנים קדימה - ניתן יהיה לפגוע קשות בחמאס, ובעיקר לשמר את הישגי הכוחות. "כשנלחמים בגרילה, הסיפור הוא סבלנות והתמדה", הסביר מפקד סיירת גבעתי.
"בגלל שהאויב משתמש באוכלוסייה לטובת יכולותיו הצבאיות, הפעולות הן במדרגות: חטיבת הנח"ל שפעלה באזור כאן לפנינו בשלהי השנה שעברה פגעה במנהרות שהיו אמורות לשמש כעת כצינורות אספקה למחבלים. לא נותרו כבר תשתיות וביצורים לחמאס ונהיה לו קשה יותר בבית חאנון". חברו סא"ל ל': "נכון, הרבה כוחות אחרים נלחמו פה לפנינו ושילמו מחירים יקרים, אבל זו לחימה של קומה על קומה ובזכות הפעולות הקודמות הלך לנו יותר חזק ומוצלח כעת, כי הגזעים הגדולים של המנהרות בבית חאנון הושמדו פה כבר.
"נשארו פה 5-4 מחבלים, תוך חודש נסיים את העבודה" | עם גבעתי בבית חאנון
השמש מכה בקסדות הלוחמים. צעדי הלוחמים הולכים ונעשים כבדים יותר ויותר כאשר הם רוקעים בדיונות העמוקות, וריח אבק השריפה מנשב באוויר. על רקע הטענות לדשדוש בלחימה ברצועת עזה, דובר צה"ל אפשר היום (חמישי) כניסה של עיתונאים לעיירה ההרוסה בית חאנון, שם פועלת חטיבת גבעתי כבר קרוב לחודש.
"כמעט בכל מקום שבו חפרנו איתרנו מנהרות", סיפר מפקד החטיבה, אלוף-משנה נתנאל שמכה. "נותרו פה מחבלים בודדים שמנותקים מהגזרות האחרות". לדבריו, תוך שבוע תסתיים הפעולה מול המנהרות בבית חאנון - ותוך חודש כלל הפעולה במרחב.
לידיעה המלאה - לחצו כאן
"ההצלחות שלנו כאן הן קודם בגלל החברויות שנוצרו בין המפקדים, אהבת החינם שמזכירה למה גרמה שנאת החינם בעם", הוסיף. המג"ד מגבעתי הדגיש: "יש יכולות טכנולוגיות פורצות דרך שבכלל לא הכרתי לפני שנה וחצי, והיום הם ביד של כל לוחם כאן. מבחינה מקצועית בלבד, אני יכול להגיד לכל מי שתוהה על אורך הלחימה הממושך בעזה: הדרך הנכונה לפעול נגד חמאס זה להמשיך להישאר בשטח העזתי. רק כך ננצח את האויב. זה מביא להזדמנויות מבצעיות ומונע ממנו להשתקם".
לדבריו, "אם נלך כל הזמן אחורה וקדימה באותן פשיטות, לא נוכל לשמר את ההישגים. אני מסביר ללוחמים שלי שבעוד 50 שנים הם ישבו על המרפסת עם הנכדים שלהם ויתגאו שלקחו חלק במלחמה הארוכה בתולדות המדינה, לא ויתרו ולא עצרו. זו מלחמת ההתמדה, ושלושת ילדיי בבית יודעים מה אני עושה פה ולמה חודש שלם אני בתוך בית חאנון".
