"למה נראה שבכל מקום שבו יש סכר, יש גם מתקפת טילים?". במשך שנים תהו מומחי סביבה ומים מדוע איראן משקיעה משאבים אדירים בהקמת סכרים ובמיזמי העברת מים באזורים מרוחקים, שלכאורה אין בהם צורך ממשי. אחרי שראו את יעדי התקיפות של ישראל וארה"ב נגד "ערי הטילים" התת-קרקעיות במדינה, העלו את האפשרות: ייתכן שחלק מאותם מיזמים נועדו לשרת את ההתעצמות הצבאית של טהרן, ולספק למתקני הטילים המבודדים מים וחשמל באופן עצמאי.
תנאי בצורת בטהרן
תנאי בצורת בטהרן
סכר "אמיר כביר" בטהרן, בזמן בצורת
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency)/Reuters)
איראן התמודדה בעשרות השנים האחרונות עם משבר מים, שלאורך תקופות שונות היה חמור יותר ופחות. רק בשנה שעברה, כשהמצב היה קיצוני, גורמים רשמיים במדינה הזהירו כי טהרן - עיר שבה חיים יותר מ-10 מיליון תושבים - עלולה להפוך לבלתי ראויה למגורים, אם הבצורת הקשה תימשך.
משבר המים באיראן הוא לא רק תוצאה של מחסור במשקעים. מומחים רבים לתקשורת הממלכתית באיראן אמרו כי עשרות שנים של רשלנות - כולל בנייה עודפת של סכרים, קידוח בלתי חוקי של בארות ושיטות חקלאיות לא יעילות - הובילו להידלדלות של עתודות המים במדינה.
ההשערה לגבי הבנייה החריגה של צינורות ומנהרות, שפורסמה ב"ניו יורק טיימס", נשענת על חפיפה גיאוגרפית בין מיקום הסכרים לבין אזורים שבהם הותקפו אתרי טילים איראניים. עם זאת, ציינו בעיתון האמריקני, כי בשל החשאיות שאופפת את תוכנית הטילים של איראן, הקשר בין שני התחומים עדיין לא הוכח, ונותר בגדר הערכה.
אחד החוקרים שהחל לבחון את האפשרות הוא נימה שוכרי, מומחה לביטחון מים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של המבורג בגרמניה. שוכרי והצוות שלו עקבו במשך שנים אחר מספר הסכרים החריג באיראן, שעומד על לפחות 533 - מהגבוהים ביותר באזור. "זה תמיד היה תמוה בעיניי. למה הם בונים כל כך הרבה סכרים?", תהה בריאיון ל"טיימס".
באביב האחרון, כשעקב אחר הדיווחים על המלחמה באיראן, נתקל שוכרי במפה שסימנה את התקיפות האוויריות נגד אתרי טילים חשאיים במדינה. להפתעתו, דפוס הפיזור של התקיפות, שנמתח בקשת מצפון לדרום, היה כמעט זהה למפת הסכרים שהכין בעבר. "השאלה הישנה שלי התחלפה בשאלה חדשה: למה נראה שבכל מקום שבו יש לנו סכרים, יש גם תקיפת טילים בקרבת מקום?", אמר.

התשתית המאפשרת

לפי מומחים ששוחחו עם ה"ניו יורק טיימס", יש היגיון בהקמת מתקנים אסטרטגיים ליד מקורות מים וחשמל עצמאיים. כך ניתן לצמצם את התלות של בסיסים צבאיים בתשתיות הלאומיות, ולהבטיח את המשך פעילותם גם במקרה של פגיעה במערכות האזרחיות.
דני סיטרינוביץ, לשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר בתוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח גם הוא עם העיתון האמריקני. הוא הסביר כי תשתיות עצמאיות עשויות להעניק לטהרן "רציפות תפעולית".
מתקן ההתפלה שהותקף באיראן
מתקן ההתפלה שהותקף באיראן
מתקן ההתפלה שהותקף באיראן
לדבריו, לאיראן יש אינטרס ברור למנוע מצב שבו מתקני הטילים שלה יהיו תלויים באספקת שירותים חיוניים ממערכות התשתית הכלליות של המדינה. הוא הוסיף כי סביר שהמדינה השקיעה בתשתיות עצמאיות או חלופיות, ובהן גם מיזמי מים וסכרים - עבור מתקני הטילים.
איראן מפעילה מערך נרחב של מתקנים צבאיים תת-קרקעיים, שאותם היא מכנה "ערי טילים". מדובר במנהרות ובמתחמים מבוצרים שנחפרו עמוק בהרים ומשמשים לאחסון, לשיגור ואף לייצור טילים בליסטיים וכטב"מים. פרזין נאדימי, מומחה לענייני צבא איראן ממכון וושינגטון, מעריך כי ברחבי המדינה פועלים לפחות 30 אתרים כאלה. רק מדינות מעטות, כמו צפון קוריאה, מחזיקות במערך כזה נרחב.

גל המעצרים ב-2018

בדיווח "ניו יורק טיימס" אמרו כי ההשערה האחרונה עשויה לשפוך אור על תעלומה נוספת שמטרידה את מומחי הסביבה: מעצר עשרות פעילי סביבה ב-2018, בחשד שריגלו עבור ארה"ב וישראל. לפי ההשערה שמעלים כמה מהמומחים, ייתכן שהעבודה שביצעו הפעילים באזורים מרוחקים ורגישים הביאה אותם, גם אם שלא במכוון, לקרבת מתקנים צבאיים סודיים.
באותה שנה עצרה זרוע המודיעין של משמרות המהפכה עשרות פעילים שעסקו בשימור חיות בר. אחד מהם, ממייסדי הקרן למורשת חיות הבר הפרסית, מת בכלא. פעילים נוספים שנכלאו במשך שנים סיפרו לאחר שחרורם על עינויים והטרדות מיניות. הרשויות באיראן טענו כי מצלמות שהוצבו בשטח לצורך מעקב אחר בעלי חיים נדירים ובסכנת הכחדה, ובהם הברדלס האסייתי, שימשו למעשה לאיסוף מידע מודיעיני.
בצורת באיראן
בצורת באיראן
מאות סכרים הוקמון, איראן שקעה במשבר מים חמור
(צילום: Vahid Salemi/AP)
מוראד טהבאז, ממייסדי הקרן שריצה יותר מחמש שנות מאסר, סיפר כי אחת ההאשמות שהוטחו בו הייתה שאימן לטאות לרגל אחר מתקנים צבאיים. ניק קוסר, מומחה איראני לענייני מים וסביבה שחי בגלות בוושינגטון, אמר ל"ניו יורק טיימס" כי ייתכן שמשמרות המהפכה ראו בפעילי השימור איום פוטנציאלי בשל עבודת השטח שביצעו בקרבת מתקנים רגישים. מנגד, בתקופה שבה נעצרו הפעילים הועלתה גם האפשרות שהמהלך נועד לפגוע בממשלה הרפורמיסטית, שניסתה לקדם פתיחות ושיתוף פעולה בינלאומי, בין היתר בתחום הסביבה.
גורמים ששוחחו עם ה"טיימס" הצביעו על שני אזורים שבהם התקיפות הצבאיות עוררו שאלות בנוגע לקשר האפשרי בין תשתיות המים לבין המערך הצבאי.
הראשון הוא מחוז יזד שבמרכז איראן. אמיר אגהקוצ'אק, מומחה מים מאוניברסיטת קליפורניה, תהה במשך שנים מדוע המדינה משקיעה במיזם עצום להובלת מים מאזור הרי הזגרוס - משם חולץ הנווט האמריקני שמטוסו התרסק במהלך המלחמה - אל המחוז. לאחר תקיפות אוויריות באזור בחודש מרץ, ובעקבות דיווחים על מתקן טילים גדול במקום, הוא החל לבחון מחדש את מטרות הפרויקט. לדבריו, ייתכן ששיקולים צבאיים היו בין הגורמים שהשפיעו על הקמתו.
האזור השני הוא מחוז הורמוזגן בדרום המדינה. שם פעל פרויקט לשימור כבשי לאריסטן, מין נדיר של כבשי בר. טהבאז סיפר כי במהלך חקירותיו בכלא החוקרים חזרו שוב ושוב לעבודת הארגון באזור, והפגינו רגישות יוצאת דופן בנוגע לפעילותו שם. ב-14 ביולי תקפו מטוסים אמריקניים את האזור, וצבא ארה"ב מסר כי מטרות התקיפה היו תשתיות צבאיות ומערכי הגנה חופיים.