מרוץ נגד השעון לאיתור הנעדר האמריקני על אדמת האויב: כוחות מיוחדים של צבא ארצות הברית, מגובים במסוקים ובמטוסי קרב, סורקים אחר נווט מטוס ה-F-15E שהתרסק אתמול (יום שישי) באיראן - כשבמקביל אליהם מנהלת גם הרפובליקה האיסלאמית עורכת חיפושים אחריו, ומציעה פרס כספי לאלה שיביאו אותו חי.
החיפושים האיראניים, לפחות, מתמקדים במחוז כהגילויה ובויראחמד שבדרום מערב-איראן, בלב הרי הזגרוס. מדובר באזור הררי שגובל בין השאר במחוזות פארס, איספהאן, חוזסתאן ובושאהר - בכולם הותקפו יעדים רבים במלחמה - והוא ידוע מאוד בנופיו הירוקים ובטבע הפראי שלו, מה שעשוי להקשות על מאמצי איתור הנווט. באזור שוכנים גם מקורות הנפט העשירים ביותר באיראן, והיא מפיקה בו כ-35% מהנפט והגז שלה.
החיפושים האמריקניים אחר הנווט
הרי הזגרוס משתרעים לאורך כ-1,600 קילומטרים, עם פסגות שגובהן עולה על 4,200 מטרים, עמקים שעלולים לנתב את הכוחות האמריקניים לתוך "שטחי השמדה", ומעברים שבהם קומץ מגינים יכולים לעצור טורים שלמים. בכלי התקשורת באיראן הוצע פרס כספי בסך כ-66 אלף דולר למי שילכוד את הנווט בחיים, ולפי "הטלגרף" הבריטי אוכלוסיות שבטיות בעלות מסורות עמוקות שחיות באזור נענו לקריאה. תושבים אלה מכירים היטב את השטח - כל רכס, עמק ונקודת מארב - בדרכים ששום כוח פולש לא יוכר להכיר לעולם. בין השאר, תועדו חמושים בנשק חם מחפשים אחר הנווט בשני מחוזות לפחות.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמנם אמר כי הפלת המטוס לא תשפיע על המשא ומתן עם איראן, אך הדבר יהיה שונה לחלוטין אם היא תשים ידה על הנווט ראשונה. במקרה כזה, סביר שהטלוויזיה המקומית תשדר סרטונים ותמונות שלו, שיפעילו לחץ כבד מבית על הממשל שגם כך מתמודד עם דעת קהל שלילית לגבי המלחמה וסופר כבר 13 הרוגים אמריקנים. איראן גם עשויה ללכוד את הנווט ולא לשדר ראיות לכך, ולהשתמש בו בשקט כמנוף במו"מ על סיום המלחמה - בניסיון לכפות על טראמפ להסכים לדרישותיה, שעד כה כונו "קיצוניות" ו"מוגזמות". אם הנווט ייהרג, על טראמפ יופעל גם לחץ נגדי להסלים את הפעולות באיראן כתגובה - והדבר יכול להפוך לטריגר לפלישה קרקעית.
המבוכה לממשל האמריקני גדולה במיוחד מאחר שרק לפני כמה ימים הכריז שר המלחמה של טראמפ, פיט הגסת', כי ארה"ב השיגה עליונות אווירית כה רבה על איראן - עד כדי כך שמפציצים איטיים מדגם B-52 יכולים לטוס בשמי הרפובליקה האיסלאמית ללא כל דאגה.
2 צפייה בגלריה
"תוואי שטח קשה". מסוק חילוץ של חיל האוויר האמריקני, ארכיון
(צילום: AP Photo/Brennan Linsley)
בתיעודים שצולמו באיראן, ואומתו על-ידי רשתות תקשורת בינלאומיות, ניתן לראות מסוקים צבאיים שמלווים מטוס תדלוק בשמי מחוז חוזסתאן - מה שהעלה תהיות כיצד הצליחה איראן להפיל מטוס F-15E, אך לא מצליחה לפגוע בכלי טיס פשוטים בהרבה. בסרטונים אחרים ניתן לראות שוטרים איראנים שיורים לעבר מסוקים אמריקניים בנשק קל במהלך החיפושים אחר המטוס שהתרסק.
טייס הקרב, נזכיר, כבר חולץ תחת אש באמצעות מסוקים, ששניים מהם אף נפגעו מהירי האיראני אך נחתו בשלום. מטוס קרב A-10 התרסק אף הוא, והטייס שלו חולץ בשלום מהמפרץ. לפי דיווחים מהלילה, על אדמת איראן פועלים גם כוחות קומנדו שמשתתפים בסריקות אחר הנווט.
המצב הנוכחי מעורר חשש לתסריט דומה לזה של אירועי קרב מוגדישו ב-1993, שלימים תורגמו לסרט "בלאק הוק דאון", ובמסגרתם משימה ללכידת מנהיגי מיליציה הסתבכה אחרי ששני מסוקים אמריקניים הופלו. המבצע, שהיה אמור להימשך שעה בלבד, הסתיים בחילופי אש שנמשכו 18 שעות, ובהם נהרגו 18 חיילים אמריקנים ומאות סומלים.
"משימה מסוכנת בלשון המעטה"
משימות חיפוש והצלה קרבי (CSAR) נחשבות לפעולות המורכבות והרגישות ביותר שצבאות מנהלים, ובחיל האוויר של צבא ארה"ב ישנן יחידות עילית מאומנות במיוחד לכך. לעיתים קרובות, יחידות החילוץ של חיל האוויר האמריקני אף נפרסות מראש ליד אזורי סכסוך שבהם מטוסים עלולים ליפול וללכת לאיבוד.
מאחר שמאמצי החיפוש אחר הנווט מתנהלים בעומק שטח האויב, מפקד לשעבר של טייסת חילוץ אמר ל-CBS כי מבצע חילוץ כמו זה שמתנהל באיראן יכול לכלול לפחות 24 מחלצים שסורקים את האזור במסוקי בלאק-הוק. הוא הוסיף כי הצוות יהיה מוכן לצנוח ממטוסים במידת הצורך, ומרגע הנחיתה על הקרקע, העדיפות העליונה שלהם תהיה ליצור קשר עם איש הצוות הנעדר.
2 צפייה בגלריה
הכשרה צבאית ורפואית סיזיפית של שנתיים. יחידת החילוץ בפעולה
(צילום: AP Photo/Mike Brown)
עם איתור הנעדרים, המחלצים יעניקו טיפול רפואי במידת הצורך, יתחמקו מהאויב ויגיעו לנקודה ממנה ניתן יהיה לחלץ אותם. "תיאור המשימה כמסמרת שיער ומסוכנת בצורה אדירה הוא בלשון המעטה", אמר המפקד לשעבר ל-CBS. "זה מה שהם מתאמנים לעשות בכל העולם. הם ידועים כ'אולר השווייצרי' של חיל האוויר".
ג'ונתן האקט, מומחה לשעבר למבצעים מיוחדים של חיל הנחתים האמריקני, אמר ל-BBC כי העדיפות הראשונה של צוות החילוץ היא תהיה לחפש סימני חיים מהנווט. "הם מנסים לעבוד מהסוף להתחלה, מהנקודה האחרונה שבה ידוע שהאדם שהה בה, ולהתפרס בהתאם למהירות שבה אותו אדם יכול היה לנוע בנסיבות שונות בתוואי השטח הקשה הזה", הסביר. הוא ציין כי ייתכן גם "סיוע לא סטנדרטי", ושנוצר קשר מוקדם עם קבוצות מקומיות באזור כדי לגבש תוכנית מגירה שניתן יהיה להפעיל כדי לסייע בכל חילוץ שיידרש.
למשימות החילוץ הקרבי יש היסטוריה ארוכת שנים: הן התפתחו מחילוצים מאולתרים של טייסים במלחמת העולם הראשונה לכדי יכולת צבאית ממוסדת ומתוחכמת. ציוני דרך מרכזיים בתהליך כוללים את הקמת יחידות החילוץ של חיל האוויר האמריקני ב-1943, החילוץ המוסק המבצעי הראשון בהיסטוריה ב-1944 בבורמה (כיום מיאנמר) ומיסוד היחידות הייעודיות לאחר מלחמת העולם השנייה. את עידן ה-CSAR המודרני עיצבה בעיקר מלחמת וייטנאם; שם, ההתמודדות עם משימות מורכבות ועתירות סיכון (כמו "באט 21", שבה ספגו האמריקנים אבדות רבות בניסיון לחלץ טייס בצפון וייטנאם) הובילה לשכלול הטקטיקות והנהלים המהווים עד היום את התשתית המבצעית למבצעי החילוץ המודרניים.
בצבא ארה"ב, חיל האוויר האמריקני הוא שנושא באחריות העיקרית לאיתור וחילוץ משטח האויב. המוטו הרשמי של יחידות החילוץ הוא "למען יחיו אחרים", כסמל למחויבות המחלצים להצלת חיים והקרבה עצמית. החיילים עוברים הכשרה מקיפה הן כלוחמים והן כאנשי צוות רפואיים, ועוברים את אחד ממסלולי המיון וההכשרה הקשים ביותר בצבא ארה"ב; התהליך הזה נמשך כשנתיים וכולל אימוני צניחה וצלילה, חבלה תת-ימית בסיסי, אימוני הישרדות, התנגדות ובריחה וקורס פרמדיקים אזרחי מלא. בנוסף, הם עוברים קורסים ייעודיים ברפואת שדה, מבצעי חילוץ מורכבים ושימוש בכלי נשק.
