ישראל ולבנון יקיימו סבב שיחות בן יומיים ברומא, ככל הנראה בשבוע הבא, בהמשך להסכם המסגרת שנחתם בוושינגטון בין השגרירים. גורמים המעורים בנושא אמרו כי יש סימן שאלה לגבי קיום השיחות בשבוע הבא, וכי יש אפשרות שהמפגש יידחה לשבוע שאחרי. אחת הסיבות לדחייה האפשרית היא שנשיא לבנון ג'וזף עאון יבקר בוושינגטון ב-21 ביולי, וייתכן שהצדדים ירצו שסבב השיחות יתקיים לאחר מכן.
דברי טראמפ ורוביו
(צילום: מתוך FOX NEWS)
אז למה למעשה נדדו השיחות מוושינגטון לרומא? הסיבה לכך היא שמדובר בקבוצות עבודה שרובן מגיעות מהמזרח התיכון, ולכן סוכם שהשיחות יועברו ליעד קרוב יותר - ואיטליה נבחרה. השיחות יתקיימו גם בדרג שגרירים - שגרירי ישראל ולבנון בוושינגטון, יחיאל לייטר ונדא חמאדה מעווד, יטוסו לרומא.
האמריקנים עדיין משתעשעים ברעיון של פגישה משולשת בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא לבנון ג'וזף עאון, אך הלבנונים מתנגדים בתוקף לפגישה עם נתניהו. ייתכן שטראמפ יפעיל לחצים כדי שזה יקרה. כמו כן, עדיין אין מועד לביקור נתניהו בוושינגטון. מדברים כנראה על השבוע הבא, אך שום דבר לא נסגר.
באשר לשיחות עם לבנון, בסקירות שנמסרו בישיבת הקבינט הביטחוני נטען כי המצב של ישראל "מצוין". בהסכם למעשה יצרה ישראל ניתוק מאיראן, ובעיקר קיבלה לגיטימציה של המדינה הריבונית בשטח. ישראל קיבלה בהסכם לגיטימציה בינלאומית להישאר ברצועת הביטחון, בעומק של בין שמונה ל-10 קילומטר בשטח לבנון, ולהמשיך להעמיק בה את הניקיון ופירוק תשתיות הטרור עד שחיזבאללה יתפרק. זהו הישג ענק לישראל - להישאר בשטח בסמכות וברשות, תוך שצה"ל ממשיך לעבוד ולפרק את התשתיות.
צה"ל עוד אמור למסור לצבא לבנון שני אזורי פיילוט. לדברי בכיר ישראלי, ייקחו כמה שבועות לפחות עד שצבא לבנון יהיה ערוך לזה. הבכיר הוסיף כי "מבחינת ישראל אין יותר פיילוטים בחלק שלה בקו הצהוב, זה הכול הולך החוצה. אנחנו מעריכים שצבא לבנון לא יכול לפרק את חיזבאללה ונצטרך בסוף אנחנו לעשות את זה, בזמן שלנו. ניערך לזה מודיעינית, ניערך לכל מה שצריך. אבל לפחות בזמן הזה אנחנו נשארים ברצועת ביטחון, מרחיקים את האויב מהיישובים שלנו, מרחיקים את האיום ומנקים יסודית את כל המרחב הזה לסטריליזציה מוחלטת - מה שלא היה מעולם".
גלריה
תהיה פגישה משולשת? נתניהו, טראמפ ועאון
(צילום: Mark Schiefelbein/AP, ANWAR AMRO/AFP, shutterstock, שלו שלום)
בינתיים, טראמפ נשאל אם ישראל צריכה לדעתו להוציא את חיילי צה"ל מדרום לבנון, והשיב: "דיברתי עם ביבי, אני חושב שהם רוצים. הם מסתדרים עם לבנון, הם חותמים על עסקאות עם לבנון, לראשונה אי-פעם". מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הוסיף לדבריו: "יש לנו הסכם, זו המטרה בסופו של דבר. כמובן, ישראל דואגת לביטחונה, אך הנשיא עשה עבודה נהדרת בקרוב שתי המדינות הללו זו לזו".
ישראלים ולבנונים מדברים שלום
ישראלים ולבנונים קיימו שיחת זום משותפת, במסגרת מפגש יוצא דופן בין סגן ראש המל"ל לשעבר ערן עציון לבין פעיל השלום הלבנוני-אמריקני ניזאר זאקה, יחד עם מאות משתתפים - גם ממדינות אחרות. כותרת המפגש הייתה "ישראל ולבנון - האם ניתן להגיע לשלום ולנורמליזציה?" בהנחיית הפעילה הישראלית-אמריקאית ורד גוטמן. במוקד המפגש נערך דיאלוג נדיר בין עציון לבין זאקה, מומחה למדיניות ציבורית גלובלית ואסיר לשעבר של המשטר האיראני.
לדברי המארגנים, מדובר באחת השיחות הפומביות הראשונות מסוגה בין ישראלים ללבנונים, שהמתמקדה בחזון משותף לשלום, ביטחון, יציבות ושגשוג בין שתי המדינות.
זאקה, שנכלא במשך ארבע שנים על ידי משמרות המהפכה באיראן, נחשב כיום לאחד מהקולות האמיצים והבולטים בעולם הערבי הקוראים לשלום, לדיאלוג ולנורמליזציה בין ישראל ללבנון. בשנים האחרונות הוא פעל לקידום קשרים בין אזרחים משתי המדינות, הוביל יוזמות אזוריות לשלום והביע תמיכה פומבית במאבק להשבת החטופים הישראלים. במהלך המפגש סיפר זאקה כי פעילותו למען החטופים אחרי 7 באוקטובר חיזקה אצלו את ההבנה כי "בסופו של דבר, ישראלים ולבנונים חולקים את אותן דאגות אנושיות ואת אותן שאיפות לחיים בטוחים וטובים יותר".
זאקה סיפר במפגש כי מחקרים וסקרים שערך ארגונו בשנים האחרונות מצביעים על תמיכה משמעותית בשלום ובנורמליזציה בלבנון: "רוב הלבנונים רוצים שלום ורוצים לחיות בשגשוג. שלום לבדו אינו מספיק - אנחנו רוצים נורמליזציה, כדי שאנשים משני צדי הגבול יוכלו ליהנות מיחסי שכנות אמיתיים". הוא הדגיש כי דווקא תושבי דרום לבנון, שסבלו במשך שנים מהעימות, צפויים להיות הנהנים המרכזיים מכל הסדר עתידי.
עציון בירך על עצם קיום המפגש, ואמר: "שני העמים שלנו כמהים לשלום ונורמליזציה ומגיע להם עתיד אחר". לדבריו, למרות הספקנות הרבה הקיימת כיום בשני הצדדים, הניסיון מלמד שדעת הקהל יכולה להשתנות במהירות כשנפתח אופק מדיני אמיתי: "האינטרס הישראלי, הלבנוני והאמריקני הוא להשיג הפסקת אש מלאה ומוחלטת שתאפשר התקדמות להסדרים ארוכי טווח".
נתניהו מציג את שטחי הפיילוט בלבנון
(צילום: לע"מ)
לפי זאקה, על פי סקרים שערך ארגונו כ-62% מהלבנונים הביעו תמיכה בהסכם שלום עם ישראל. אחד הממצאים הבולטים בסקרים היה הדמיון בין הישראלים ללבנונים בכל הנוגע לציפיות הכלכליות מהשלום. "כשזה הגיע לתיירות, עסקים, השקעות ושיתופי פעולה כלכליים הלבנונים והישראלים היו באותו עמוד", אמר. לדבריו, שיעורי התמיכה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב אזרחים הרואים בשלום ובנורמליזציה מנוף לשיקום הכלכלה, לפיתוח אזורי הגבול ולשיפור איכות החיים בלבנון.
בהמשך הוסיף כי בשיחותיו עם בכירים ופוליטיקאים בלבנון הוא מזהה שינוי משמעותי ביחס לרעיון השלום עם ישראל. "לפני שנה, כשדיברתי על שלום, היו מי שחשבו שאני משוגע. היום יותר ויותר אנשים מבינים שהציבור רוצה את זה", סיפר. הוא הדגיש כי בעיניו, המחיר האנושי של המשך הסכסוך הוא שמחייב חשיבה אחרת: "אם אפשר להשיג שלום יום אחד מוקדם יותר, זו אמא אחת פחות שתסבול ונפגע אחד פחות".
בתום המפגש הושקה גם עצומה ישראלית-לבנונית משותפת הקוראת לקידום שלום, ביטחון, יציבות ושגשוג לשני העמים. המארגנים ציינו כי מדובר בצעד ראשון מתוך שורה של יוזמות אזרחיות משותפות שנועדו לקדם דיאלוג ישיר בין ישראלים ללבנונים.
בינתיים בעזה
כיום ישראל מחזיקה ב-60% עד 70% משטח רצועת עזה ודוחקת את חמאס לשטח קטן ליד הים. לפי הבכיר הישראלי, ישראל מזיזה את הקו הצהוב כדי לנקות את השטח, ולא לצורך העלאת המורל. הוא אמר: "כל שטח כזה שאנחנו תופסים, אנחנו קודחים, משמידים מנהרות ולאט לאט מעמיקים את הניקיון ואת הטיהור של כל תשתיות הטרור בעזה. חמאס דחוק לו בין 30% ל-40% על הים.
"עזה היא עיי חורבות, אין שיקום, וזה באמת הדבר המרכזי. אנחנו משמרים לגיטימציה בינלאומית. יש לנו חופש פעולה מלא. כל הכותרות שחמאס משתקם הן חרטה ברטה. יש לו מעט מאוד יכולת להשתקם כי אנחנו שולטים בכל מה שנכנס. אז נגיד יש לו הברחות פה ושם, זו לא דרמה שמשנה מציאות. היעד הסופי זה להגיע ל-100%. לאט לאט, זה יכול לקחת שנתיים. אבל האלטרנטיבה היא לגייס שלוש או ארבע אוגדות ואנחנו לא רוצים את זה".
