היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה עדכנה הערב (שני) כי הפרקליטות הצבאית היא זו שתנהל את תיקי מחבלי הנוחבה, ולא פרקליטות המדינה, בצל חוק ההעמדה לדין של אותם מחבלים שאושר בוועדת החוקה לקריאה ראשונה.
בהודעת היועמ"שית נכתב כי ההחלטה התקבלה בתום פגישה עם פרקליט המדינה עמית איסמן והפרקליט הצבאי הראשי איתי אופיר. "בשים לב להצעת החוק המקודמת בכנסת והדירקטיבה של המחוקק בדבר המסגרת הנאותה לניהול התיק בבית משפט צבאי, ובראי שיקולי ההעמדה לדין, התקיימה הישיבה שבה הוחלט כי התיק ינוהל על-ידי התביעה הצבאית בבית המשפט הצבאי המיוחד שיוקם לשם כך", כתבה בהרב מיארה. "כלל הגורמים ימשיכו לשתף פעולה בטיפול בתיק ולפעול למיצוי הדין עם המחבלים".
החוק, שיזמו הח"כים שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ויוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), אושר לקריאה ראשונה בסוף חודש דצמבר, אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו נתן לו "אור ירוק".
כמה שבועות קודם לפני ההחלטה, הודיע פרקליט מחוז דרום, ארז פדן, כי הפרקליטות שהייתה ממונה על החקירות של יותר מ-300 מחבלי נוחבה השלימה את הכנת כתבי האישום. לדבריו, במשך שנתיים הם פעלו באינטנסיביות יחד עם המשטרה ושב"כ כדי לקדם את העמדתם לדין של כל המשתתפים בטבח - שישראל הצליחה לתפוס ולעצור.
"מדובר בחקירה חסרת תקדים בהיקפה שלא הייתה כדוגמתה בישראל ודומני בעולם", אמר פדן. "היא כוללת מספר רב של חשודים שנתפסו בשלוש פעימות: 7/10, כמה ימים אחר כך במסגרת טיהור השטח, ובמהלך התמרון - פעימה שממשיכה עד היום. חקרנו עשרות זירות של מוקדי הטבח וההרס".
כך זה יעבוד
החוק מבקש להסדיר את העמדתם לדין של מחבלי חמאס ושותפיהם, שביצעו פעולות איבה, רצח, אונס, חטיפה וביזה, החל מ-7/10 ועד ל-10/10, וכן כלפי מי שביצעו עבירה לאחר מכן כנגד החטופים. לפי המוצע, לבית הדין הצבאי שהוקם לפי תקנות ההגנה יוגשו כתבי האישום, בין היתר בעבירות של השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה או שלמותה, גרימת מלחמה וסיוע לאויב במלחמה, עבירות לפי חוק המאבק בטרור, רצח ועוד.
בבית הדין יהיו כמה הרכבים, כאשר בראש כל אחד מהם יעמוד אב ביה"ד הצבאי - קצין שהוא שופט מחוזי בדימוס - ולצידו שני חברים נוספים, שיהיו קצינים הכשירים להתמנות לשופטי בית משפט מחוזי, עם ניסיון ומומחיות בתחום הפלילי.
ניתן יהיה לערער לפני בית משפט שהרכבו אב בית הדין, קצין בית המשפט העליון בדימוס, נשיא בית משפט מחוזי בדימוס או נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, ושני קצינים שהם שופטי בית משפט מחוזי בדימוס. כלל ההכרעה בביה"ד הוא דעת הרוב. במקרה של הטלת עונש מוות, שלא הוגש עליו ערעור על ידי הנענש, יראו כאילו הוגש ערעור מטעמו.
כמו כן, בניגוד לקבוע ביחס לבית משפט צבאי, לא נדרשת חתימת קיום של הרמטכ"ל לפסק דין - ואף אין בסמכותו להתערב בפסק דין או גזר דין. סדרי הדין והראיות יהיו אלו הנוהגים בבימ"ש הפועלים לפי חוק בתי המשפט, אך בימ"ש יוכל לסטות מהם אם שוכנע מטעמים שיירשמו, שהדבר דרוש ואין בו כדי לפגוע ממשית בהגינות ההליך.
הדיונים ישודרו באתר אינטרנט ייעודי, אלא אם יתקיימו בדלתיים סגורות או אם קבע בית המשפט כי לא ישודרו מטעמים שיירשמו, ובכל מקרה הם יתועדו חזותית וקולית ויישמרו בארכיון המדינה. לנאשמים ימונו לבחירתם סניגורים מוסמכים ישראלים או מיהודה ושומרון.
בנוסף, מוצע כי תוקם ועדת היגוי מדינית להתוויית היערכות משרדי הממשלה להעמדה לדין של משתתפי טבח 7 באוקטובר, ולגיבוש מדיניות הממשלה בעניין ההעמדה לדין, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחברים בה שר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר החוץ גדעון סער.
