הכנסת דחתה היום (ראשון) את הצעת שופטי בג"ץ לקיים בחירות חוזרות לתפקיד מבקר המדינה, הודיעה כי הפשרה לא מקובלת עליה - וכך גלגלה את הכדור בחזרה לבית המשפט. כך נחשף ynet. למעשה, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה לא הסכים לקיים את ההצבעה מחדש, וכך דחה את הפשרה.
"הכנסת אמרה את דברה", כתב ברשת X אוחנה, לצד הודעה מטעם הכנסת שבה נכתב: "יו"ר הכנסת ביקש להודיע כי מכל הסיבות שפורטו בתגובה המקדמית לעתירה ובדיון, הוא החליט שלא לקיים הצבעה חוזרת לבחירות למבקר המדינה".
האפשרות להצבעה חוזרת במליאת הכנסת על זהותו של מבקר המדינה העמידה את ראש הממשלה בנימין נתניהו בדילמה פוליטית מורכבת, כשבכירים בסביבתו העריכו שהחרדים לא יתמכו "בחינם" - וידרשו תמורה להצבעה עם הקואליציה. מצד אחד נתניהו הנחה את בכירי מפלגתו לשמור על הגוש בכל מחיר, אך מצד שני הוא ניצב בפני זעם ציבורי על מה שמתפרש גם בליכוד כסחיטה של החרדים. וכעת, כאמור, מסתמן שהכנסת תדחה את הצעת הפשרה של השופטים.
ביום חמישי האחרון, בג"ץ דן בעתירות הדורשות לפסול את ההצבעה שבה נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. במוקד הדיון עומדות הטענות כי חברי כנסת מהליכוד נדרשו לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד, באופן שפגע בחשאיות ההצבעה, וכן הטענה כי ראבילו מצוי בניגוד עניינים בשל היותו עורך דינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הדיון הסתיים בדרמה, כשהשופטים הציעו לכנסת לקיים הצבעה חוזרת על המינוי, וביקשו את תשובתה עד היום. השופט נעם סולברג אמר כי בכוונת ההרכב להוציא צו על תנאי בגין נושא חשאיות ההצבעה - כשהטענות לניגוד עניינים נדחו.
במהלך הדיון, התמקדו השופטים בטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה, בעקבות תיעוד ח"כים מהליכוד עם פתק ההצבעה לטובת ראבילו בסיבוב השני - שבו נבחר לאחר שהפסיד בסיבוב הראשון לשופט בדימוס יוסף אלרון. בסיום הדיון אמר סולברג כי "יש עננה לא רצויה", וכי חלק מההצבעות נראות "על פניהן בעייתיות". לדבריו, חברי כנסת פעלו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לכנסת, לאחר שיו"ר הכנסת קבע כלל חדש שלפיו מותר לצלם.
העותרים טענו כי התיעוד מאחורי הפרגוד הפך את ההצבעה למעין "מבחן נאמנות", ופגע בתכלית החשאיות - שנועדה לאפשר לחברי הכנסת להצביע לפי צו מצפונם, בלי לחץ פוליטי ובלי צורך להוכיח כיצד הצביעו. השופטים הקשו שוב ושוב על העותרים בשאלת הסעד: האם כל צילום בקלפי מוביל לפסילת הבחירות, ומה יהיה הכלל מעתה. השופטת רות רונן אף הזהירה כי פסילת בחירות בשל הפרה כזו עלולה לתת תמריץ לגורמים לנסות לסכל הצבעות בעתיד.
נציגי הכנסת והליכוד טענו כי אין ראיה שניתנה לחברי הכנסת הנחיה לצלם את הצבעתם. נציגת הייעוץ המשפטי לכנסת אמרה כי הכנסת פנתה לנוגעים בדבר, והם הכחישו את הטענות. נציג הליכוד טען כי לו הייתה הנחיה כזו, היו נראים "עשרות ח"כים" מתעדים - ולא שבעה בלבד.
במקביל כאמור דנו השופטים גם בטענות לניגוד עניינים, בשל היותו של ראבילו עורך דינו של נתניהו. עם זאת, ההרכב אותת כי אינו נוטה להתערב במינוי מטעם זה בשלב זה, והעלה את האפשרות שהסוגיה תוסדר באמצעות הסדר ניגוד עניינים. השופטות רונן וכנפי-שטייניץ הקשו על העותרים מדוע לפסול את ראבילו מראש, ולא להמתין להסדר ניגוד העניינים שייקבע לו - ורק לאחר מכן לבחון אם הוא רחב עד כדי כך שמונע ממנו למלא את תפקידו.
נציגו של ראבילו טען כי אין עילה לפסול את מינויו, וכי הוא "איננו שחקן פוליטי" אלא עורך דין מקצועי שייצג לקוחות שונים, ולא הוטל דופי במעשיו.
