נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, התנה את הסכמתו להפסקת אש בת שבועיים בכך ש"מצר הורמוז ייפתח מיד". זה עדיין לא קרה. לכן נכון לשעת לילה מאוחרת, למעשה הפסקת האש עדיין לא בתוקף.
כדי שמצר הורמוז ייפתח לשיט חופשי, האיראנים צריכים להודיע על כך רשמית וגם לפרט אם הם מתכוונים להעמיד תנאים לכלי השיט שיעברו במצר, לפני שחברות הביטוח הימי יסכימו לבטח את מכליות הענק הטעונות נפט ואת ספינות המכולות שמחכות משני עברי המצר, חלקן כבר למעלה מחודש. סימן לא מעודד הוא מטחי הטילים שהאיראנים שיגרו לעבר מרכז ישראל בשעות שאחרי הצהרת הנשיא טראמפ.
בקהיליית המודיעין הישראלית צפו שיהיו שיגורים כאלה אם תושג הפסקת אש. פשוט מפני שזו דרכם של האיראנים ולמעשה כל השותפים ל"ציר ההתנגדות השיעי" להוכיח לציבורי הבית שלהם, כי הם לא נכנעו ונשארו עומדים על רגליהם, ואף משיבים מלחמה שערה שהאויב (כלומר האמריקנים ואנחנו) סופג ומבליג. וכתוספת על התרסה אלימה זו הדליפה מועצת הביטחון הלאומי של איראן לסוכנויות הידיעות את תוכנית 10 הנקודות שהגישה לארה"ב ואשר טראמפ אמר שהיא בסיס טוב למשא ומתן.
עיון בפרטי התוכנית מעלה שאיראן לא נסוגה בה מאף לא אחת מהדרישות החצופות שהציגה לאמריקנים בשבועות האחרונים. ייתכן שהאיראנים ירככו את התוכנית במהלך השבועיים הקרובים, אבל בינתיים אין שום סיבה נראית לעין לאופטימיות של הנשיא האמריקני, שחיפש דרך לרדת מהעץ. המתווכים הפקיסטנים נתנו לו את מבוקשו.
לכן, בשעות ובימים הקרובים אי אפשר לברך על המוגמר, ובעורף הישראלי אסור להיתפש לשאננות ולזנוח את אמצעי הזהירות. רק כשנראה עשרות מכליות, ספינות סוחר וספינות צי אמריקניות עוברות בשני הכיוונים במצר הורמוז - אפשר יהיה להתרחק מהמרחבים המוגנים.
צריך גם לשים לב שטראמפ מאלץ את ישראל לשלם מחיר עבור הפסקת האש, ששיחררה אותו מהחובה לעמוד בדיבורו ו"לפתוח את שערי הגיהנום" על איראן. ישראל נאלצת לעצור את צה"ל בלבנון בעיצומה של מתקפה, שאמורה לפרק את חיזבאללה מנשקו או לפחות לנטרל לזמן ארוך את האיומים שלו על צפון ישראל. זאת, בשעה שהאופנסיבה בדרום לבנון רק הגיעה לשלב הראשון שלה ובשאר חלקי לבנון חיזבאללה עדיין חי ומשגר רקטות לעבר ישראל. ראש הממשלה נתניהו, יש לציין, הכחיש כי ישראל התחייבה לעצור בלבנון - והבוקר דווח כי הותקף שם רכב בין השאר.
אבל אם אכן תוגבל ישראל בלבנון מעבר לשבועיים, אנחנו נהיה בבעיה בהיערכות. העצירה כעת, אפילו לשבועיים, גורמת נזק חמור לביטחון ישראל וזאת בשעה שלצה"ל יש בעיה חמורה של כוח אדם לוחם ואנשי מילואים שמשרתים כבר מאות ימים במצטבר.
אף על פי כן, למרות הניסיון האיראני להפגין "ניצחון באמצעות אי הפסד" באמצעות שיגורי טילים לישראל ולמרות ההודעה הלוחמנית והמאיימת שהוציאה מועצת הביטחון הלאומי של איראן, נראה שהמשטר באיראן הוא שמצמץ ראשון. מה שהביא את בכירי משמרות המהפכה והאייתולות תומכיהם לשנות כיוון - היה האיום על התשתיות הלאומיות וההשמדת בפועל של חלק מהן על ידי חיל האוויר הישראלי בימים האחרונים.
תקיפת גשרים באיראן
(צילום: דובר צה"ל )
האיום של טראמפ להרוס עד היסוד את תחנות הכוח, גשרים ובעיקר הפצצת האי חארג (מסוף ייצוא הנפט העיקרי של איראן) אתמול כרמז שהאמריקנים מתכוננים להשתלט עליו - המחישו לבכירי המשטר שמנהלים כעת את העניינים בטהרן שהנשיא הג'ינג'י רציני, שהוא מתכוון למשפטי האיום המתלהמים שהוא כותב או אומר. במזרח התיכון יש יחס של כבוד למי שנחשדים כבלתי שפויים וטראמפ נחשב בטהרן לאחד כזה.
חיל האוויר הישראלי תרם את חלקו להידוק משמעותי של הלחץ על שליטי טהרן בשלושת הימים האחרונים, כשהפציץ תשתיות לאומיות שמשמשות גם את צבאות משמרות המהפכה.
ראשי זרועות הביטחון בישראל טענו זה שבועות שרק הפצצת תשתיות לאומיות תגרום למשטר באיראן לחשב מסלול מחדש, אפילו כשהוא מונהג על ידי בכירים קיצוניים של משמרות המהפכה. הסיבה היא שהשמדת גשרים, מסילות ברזל, מפעלי פלדה ומפעלים פטרוכימיים שמעסיקים עשרות אלפים - יוצרים בעיה קשה למשטר, לא רק לשקם את יכולותיו הצבאיות, אלא בעיקר מעמידות אותו בקונפליקט עם האוכלוסיה, שלפחות חלקה נמצא במצב תסיסה בשל המצוקות הכלכליות והדיכוי החברתי והדתי.
דאגתו העיקרית של השלטון בטהרן היא לשרידותו ואחרי המכות שספג הוא יעשה כל מאמץ למנוע עימות עם גלי מחאה, ויעשה כל מהלך תודעתי כדי שלא להיתפש כחלש בעיני האוכלוסייה.
עוד לא הגיעה שעת הסיכומים, אבל אם וכאשר תיכנס הפסקת האש לתוקף - אפשר לעשות מאזן ביניים. הנשיא טראמפ יכול לרשום לזכותו שני הישגים מיידיים כתוצאה מהפסקת האש: מחירי הנפט בשוק העולמי צללו וכך יקרה גם למחירי הדלק בארה"ב. אפשר גם להניח שההתנגדות הקולנית בארה"ב למלחמה באיראן (בשתי המפלגות) תפחת וזה טוב לטראמפ לקראת בחירות אמצע התקופה בעוד כשבעה חודשים.
שבועיים הפסקת אש גם מאפשרים לארה"ב לצבור עוד כוחות במזרח התיכון - למקרה שהאש תחודש. אשר לטווח הארוך יותר אפשר לומר שישראל וארה"ב השיגו במלחמה עד כה את רוב המטרות הצבאיות שנקבעו מראש: איראן לא תוכל להעשיר אורניום בכמויות וברמה גבוהה וגם לא תוכל לפתח נשק גרעיני זמן רב; כמו כן איראן תתקשה לשקם במשך זמן רב - אולי אפילו שנים - את תעשיית הנשק הבליסטי והכטב"מים. יישארו בידה יכולות שיגור וידע, אבל התשתית התעשייתית הנחוצה הושמדה ברובה ולכן איראן לא תוכל לייצר איום על מדינות המזרח התיכון באמצעות אלפי טילים וכטב"מים כפי שתכננה.
ההגנה האווירית של איראן נפגעה קשות ולכן היא תצטרך לחשוב פעמיים לפני כל מהלך שתנקוט כדי לשקם את יכולותיה הגרעיניות והטיליות, אם היא רוצה לחטוף סיבוב נוסף של אש אווירית. לבסוף אפשר לציין שהיכולת של איראן לתחזק את צבאות השלוחים שלה פחתה מאוד, למרות שהיא עדיין שומרת איתם על קשר ומסתייעת בהם.
מה לא הושג?
באיראן יש עדיין 441 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 60%, שאפשר לייצר ממנו ליבת חומר בקיע לכ-10 פצצות אטום. האורניום הזה קבור אמנם עמוק בתוך חללים מתחת לאדמה, שחיל האוויר האמריקני דאג לחסום את הגישה אליהם באמצעות פצצות מיוחדות וגיחות הפצצה חוזרות ונשנות. אבל אם האיראנים ישימו יד על החומר הזה היא תוכל להחזיק בנשק גרעיני.
שני ברשימת מה שלא הושג עדיין הוא פתיחת מצר הורמוז לשיט חופשי.
הנושא השלישי הוא מיטוט המשטר. אמנם בטהרן היה שינוי משטר כתוצאה מהעריפה החוזרת והנשנית של בכירי המשטר, אבל השינוי הוא לא לטובה. כעת שולטים בטהרן בכירי משמרות המהפכה יחד עם אייתוללות נאמנים להם, וכולם פנאטים דתיים קיצוניים.
4 צפייה בגלריה
תומכי המשטר האיראני מניפים את תמונתו של מוג'תבא חמינאי לאחר ההודעה על הפסקת האש
(צילום: Vahid Salemi/AP)
אמנם הנשיא טראמפ וצוותו טוענים שמעולם הם לא תכננו או עשו כדי להביא למיטוט המשטר התיאוקרטי באיראן, וכי זה "פרויקט" שישראל רוצה בו. אבל אין זה נכון. קיימת הסכמה שקטה בעניין זה בין ישראל לבין ארה"ב. בוושינגטון ברור כמו בירושלים שהסכנה שמהווה איראן לסביבותיה ולמשק האנרגיה העולמי לא תסתיים כל עוד איראן תמשיך להיות מונהגת על ידי שליטים שיעים פונדמנטאליסטים.
במצב הנוכחי יש לישראל שתי דאגות עיקריות: איך מצליחים לשכנע את טראמפ שלא למהר ולהסיר את הסנקציות מעל איראן, ושלא להחזיר לאיראן את הכספים שלה שהוקפאו. הסרת הלחץ הכלכלי על איראן תאפשר לפייס את ההמונים שחלקם מתנגדי המשטר; תאפשר למשטר לממן את השלוחים ובראשם חיזבאללה ותאפשר למשטר לממן את שיקום היכולות הצבאיות. כישרון וידע לא חסר לאיראנים. הדאגה האחרת בירושלים היא איך מסיימים את המלאכה שבה התחיל צה"ל בלבנון ועדיין הוא רחוק מלסיים אותה.
