איש האופוזיציה הטורקי הגולה והעיתונאי עבדאללה בוזקורט, מייסד ועורך אתר התחקירים Nordic Monitor, טען במאמר שפרסם כי ממשלתו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, נוקטת בשורה של צעדים המעידים על היערכות הדרגתית לתרחיש של מלחמה - כאשר לדבריו ישראל מסתמנת כיעד המרכזי האפשרי לעימות עתידי.
2 צפייה בגלריה
מסלים את הרטוריקה. נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן
(צילום: Vladimir Smirnov, Sputnik, Kremlin Pool Photo/AP)
לפי המאמר, אנקרה אמנם לא הכריזה רשמית על ישראל כאויב, אולם שילוב של שינויים רגולטוריים, הרחבת סמכויות החירום של הנשיאות, פיתוח מואץ של מערכי טילים וכטב"מים והחרפת הרטוריקה נגד ישראל מצד בכירים טורקים, מצביעים על שינוי תפיסתי שבו ישראל מוצגת כאיום ביטחוני מרכזי על טורקיה.
בוזקורט הדגיש כי אחד הצעדים המשמעותיים ביותר היה תקנה נשיאותית שנכנסה לתוקף במאי 2024, המרחיבה באופן דרמטי את סמכויות המדינה לגייס משאבים אזרחיים, חברות פרטיות, אמצעי תחבורה ואזרחים בעלי מיומנויות מיוחדות לצורכי מלחמה או משבר. לדבריו, התקנות מאפשרות מעבר מהיר של המדינה למצב חירום גם ללא הכרזת מלחמה רשמית.
המאמר טען עוד כי לאחר ניסיון ההפיכה ב-2016 ביצע ארדואן טיהור נרחב בצמרת הצבא הטורקי, שבמהלכו הודחו או נעצרו אלפי קצינים, בהם רבים שנחשבו פרו-מערביים ופרו-נאט"ו. לטענת בוזקורט, המהלך חיזק את שליטתו של הנשיא במערכת הביטחון וצמצם משמעותית את יכולת ההתנגדות הפנימית להחלטות אסטרטגיות שלו.
במקביל, ציין הדיווח כי טורקיה העמיקה בשנים האחרונות את קשריה עם ארגון חמאס, אפשרה לפעיליו לפעול משטחה ואף העניקה לחלקם אזרחות טורקית. המאמר טען כי אנקרה נקטה צעדים נגד פעילות ישראלית בשטחה, תוך שהיא מעלימה עין מגורמים ג'יהאדיסטיים ומרשתות איראניות הפועלות במדינה.
2 צפייה בגלריה
"שמים את הפעילות של הצבא תחת זכוכית מגדלת". חיילים טורקים
(צילום: AP Photo/Petros Karadjias)
בוזקורט העריך כי אם ארדואן יחליט בעתיד לקדם עימות ישיר עם ישראל, הזירה הסבירה ביותר תהיה סוריה, שם פועלים כוחות טורקיים וישראליים במרחב גיאוגרפי משותף ובעל אינטרסים מתנגשים. עם זאת, הוא הדגיש כי אין בידיו הוכחה להחלטה טורקית לצאת למלחמה, אלא שורה של אינדיקציות המעידות על הכנות ועל שינוי אסטרטגי במדיניות הביטחון של אנקרה.
יצוין כי מדובר בניתוח ובפרשנות של אתר Nordic Monitor, המזוהה עם עיתונאים טורקים גולים ומתנגדי משטר, ולא בעמדה רשמית של ממשלת טורקיה. במקביל, נשיא טורקיה ארדואן ממשיך בתקופה האחרונה להחריף את התבטאויותיו נגד ישראל ואף טען השבוע כי פעולותיה בסוריה ובלבנון מהוות איום גם על ביטחונה של טורקיה.
מומחה ישראלי לענייני טורקיה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר ל-ynet כי "ההחלטות הדרמטיות התקבלו כדי להגביר את השליטה על הצבא הטורקי. הנימוקים מופיעים במסמך שמצורף למאמר המקורי, בשפה הטורקית, וניתן לפרש את ההחלטות גם כאמצעי מניעה נגד ניסיון הפיכה עתידי. זה שם את הפעילויות של הצבא תחת זכוכית מגדלת".
לדבריו, "ברגע שאתה לוקח את ההתפתחויות האחרונות ומדביק אותן בתוך הסיפור הזה, זה אכן נראה כאילו משהו מאוד מטריד מתקרב. אבל למרות שאני כן חושב שיש איום משמעותי ואמיתי, הפעם אני סבור כי המאמר נכתב גם כדי למשוך תשומת לב. הם, בוזקורט ואנשי פתהוללה גולן (איש דת שהתנגד לארדואן, א"א) האחרים, כנראה מנסים למצוא בעלי ברית כאן בישראל".
