בג"ץ הוציא אחרי הצהריים (שלישי) צו על תנאי בעתירות נגד החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, מהחוקים המרכזיים במהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה, וקבע דיון חדש שיתקיים בהרכב מלא של 11 שופטי בית המשפט העליון. הפעם האחרונה שבה בג"ץ קיים דיון בהרכב מלא הייתה כשדן בביטול עילת הסבירות. אז ההרכב כלל 15 שופטים - ובדומה לדיון הקרוב מדובר היה בתיקון לחוק יסוד: השפיטה.
מועד לדיון לא נקבע בינתיים, אך לפי החלטת בג"ץ, על הצדדים למסור תצהירי תשובה עד ל-1 בפברואר 2026, ונכתב כי "עיקרי טיעון מטעם הצדדים יוגשו עד לשבעה ימים לפני מועד הדיון שייקבע. בנוסף, נכתב על המועד כי הוא ייקבע "לא יאוחר מסוף המחצית הראשונה של שנת 2026, בכפוף לאילוצי היומן".
שר המשפטים יריב לוין ניצל את ההזדמנות כדי לתקוף שוב את שופטי העליון, ומסר: "קומץ שופטים, שהתרגלו לבחור את בני משפחותיהם וחבריהם בחדרי חדרים, ולפסול את מי שלא נושא חן בעיניהם, מעיזים להתערב בחוק יסוד ששם סוף למנהגם הפסול. ההתערבות השיפוטית בחוק יסוד היא בלתי-חוקית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. הצו שהוצא דינו בטלות. אני קורא לכנסת להתייצב באופן נחרץ כנגד המהלך הפסול הזה".
התיקון לחוק אושר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בבוקר 27 במרץ השנה, אחרי דיון ארוך שנמשך 18 שעות, כשהאופוזיציה כולה החרימה את ההצבעה בקריאה השלישית. החוק שאושר מעביר את הדגש בבחירת השופטים מוועדה שהעניקה לשופטים את עיקר הכוח להרכב פוליטי יותר.
החקיקה מיישמת למעשה את המתווה של השרים יריב לוין וגדעון סער, שלפיו בוועדה יהיו תשעה חברים: נשיא העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים (שיעמוד בראש הוועדה) ושר נוסף שתקבע הממשלה; שני ח"כים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה מטעמן; ושני נציגי ציבור שהם עורכי דין עם כשירות של שופט עליון (עם ניסיון של עשר שנים לפחות כעורכי דין) שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
עוד נקבע בחוק כי לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל של 5 מ-9 מחברי הוועדה. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לבחירת שופט עליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על-ידי הקואליציה, וחבר שנבחר על-ידי האופוזיציה.
השופטים שידונו בעתירות - והתנגדות היועמ"שית
11 השופטים שידונו בעתירות הם: נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית; המשנה לנשיא השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; השופט דוד מינץ; השופטת יעל וילנר; השופט עופר גרוסקופף; השופט אלכס שטיין; השופטת גילה כנפי-שטייניץ; השופט חאלד כבוב; השופט יחיאל כשר; והשופטת רות רונן.
העתירות הוגשו נגד התיקון לחוק היסוד מיד לאחר אישורו בחודש מרץ. את העתירות הגישו לשכת עורכי הדין, חברי הכנסת של יש עתיד ובהם חברת הוועדה לבחירת שופטים קארין אלהרר, עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית והתנועה לאיכות השלטון. אתמול הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובתה לעתירות והצטרפה אל העותרים בבקשה לביטול התיקון לחוק היסוד. "החוק פוגע פגיעה אנושה בעצמאות הרשות השופטת, במקצועיותה ובהפרדת הרשויות במדינה, ולכן אינו חוקתי", נכתב בתוגבת היועמ"שית לבג"ץ.
היא ציינה עוד כי "רשות שופטת עצמאית היא הערובה המרכזית, ולעיתים היחידה, למניעת שימוש לרעה בכוח השלטוני, לשמירה על זכויות האדם ועל האינטרס הציבורי. אין לאזרח הנפגע מהשלטון כתובת אפקטיבית אחרת שבכוחה להושיט לו סעד". היועמ"שית התנגדה נחרצות לחקיקה עוד במרץ, והודיעה אז כי לא תגן עליה בבג"ץ בטענה שהחקיקה אינה חוקתית. לדעתה, מתווה השרים הופך את הקערה על פיה - כך ששיטת בחירת השופטים תהפוך לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית, ההסכמה הפוליטית מקבלת משקל בכורה - וביחס לבית המשפט העליון אף מכריע.
