היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תקיים דיון על תלונת ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוגשה היום (שישי) נגד ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, אך הסיכויים שיינקטו נגדו צעדים נמוכים ביותר.
באופן כללי, מדיניות התביעה הכללית, כמו גם פסיקות בג"ץ במהלך השנים בעבירות מתחום חופש הביטוי, למשל עבירות של הסתה, היא מדיניות של סובלנות מפלגת. במקרים אלה, הבוחן העיקרי לפתיחה בחקירה הוא האם הדברים עלולים להוביל לאלימות בהסתברות גבוהה. כמו כן, ניתן דגש גם לזהות האומר.
איום מעורפל במסגרת שיח פוליטי
במקרה הנוכחי, ראש הממשלה נתניהו סבור שנעברה עבירה של "סחיטה באיומים" מצד ראש השב"כ לשעבר ארגמן. ואולם, מקור משפטי בכיר מסביר כי הגם שדבריו של ארגמן נשמעו כ"איום" - אין מדובר באיום קונקרטי או ממוקד. לא הובהר כי האיום יבוצע במקרה מסוים, אלא מדובר באיום ערטילאי ומעורפל, במסגרת השיח הפוליטי המתלהם. לטענת המקור, המקום הראוי לו להתברר אינו בשדה הפלילי, אלא הציבורי.
הבוקר, נתניהו שיגר למפכ"ל דני לוי מכתב תחת הכותרת "תלונה בהולה ביותר" נגד ארגמן, בהמשך לדבריו אתמול בחדשות קשת - שלפיהם יחשוף מידע ממפגשיו ב"ארבע עיניים" עם נתניהו, אם יחשוב שראש הממשלה פועל בניגוד לחוק. במכתב הבוטה, נתניהו כינה את ראש השב"כ לשעבר "החשוד ארגמן", ודרש מהמפכ"ל לפתוח נגדו בחקירה. המפכ"ל, כך נמסר בצהריים, הנחה את ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה לבחון את האמירות של ארגמן.
בדמוקרטיה ליברלית ובחברה מסוכסכת ומפולגת כישראל, נחשב חופש הביטוי לערך עליון שיש לשמרו, והוא נחשב כמעין פילטר לשחרור והוצאה של "לחצים פוליטיים". לראיה, בשנים האחרונות מוגשות תלונות רבות נגד אישי ציבור, שרים וחברי קואליציה ואופוזיציה, בקשר להסתה לאלימות והסתה לסרבנות - אך מרבית התלונות לא מבשילות לכתבי אישום ואף לא לחקירות.
לדוגמה, נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ורבים במערכת הפוליטית קראו לחקירה פלילית של פרקליט המדינה לשעבר משה לדור, שטען כי "טייסים יהיו חייבים להפסיק להתנדב" כשהתייחס לאפשרות של קידום המהפכה המשפטית. תלונות הוגשו גם נגד הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף בנושא קריאה לסרבנות, ח"כ יאיר גולן בנושא הסתה, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, הרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון ואחרים - מבלי שנפתחו חקירות בעניינם. על רקע זה, לוין אף טוען כי היועמ"שית אינה פועלת לאכיפת עבירות הסתה.
ברוב המקרים, ההחלטה שלא לפתוח בחקירה, נשענת על כך שערך חופש הביטוי לא "מאותגר" מספיק, שכן כדי שתינתן ההנחיה לפתיחה בחקירה בעבירות מסוג זה, ולפגוע בחופש הביטוי, יש להוכיח בהסתברות גבוהה שהדברים שנאמרו יובילו לאלימות. מכיוון שמדובר בתחום חופש הביטוי, ההכרעה על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום מובאת בדרך כלל לפתחם של פרקליט המדינה או פרקליטי מחוזות. במקרה של נדב ארגמן, נוכח הרגישות סביב תפקודו כראש שב"כ לשעבר, מי שתקבל את ההחלטה תהיה היועמ"שית.
מאז פרוץ המלחמה, נציין, הוגשו עשרות כתבי אישום בגין הסתה נגד צה"ל וחייליו. כתבי אישום אלו הוגשו בעיקר נגד גורמים בחברה הערבית.
לירן תמרי השתתף בהכנת הכתבה
