"ברגע ששמעתי שהוא הולך להשתחרר הרגשתי בחילה ממש", אומרת מיכל לויט, אחת מנפגעותיו של אלון קסטיאל. "זה שילוב של פחד וחוסר הגינות אל מול אוזלת היד של המערכת, שלא יודעת להתמודד עם מקרה כזה. התוצאה היא הרגשת באסה נוראית". התחושות האלו מלוות את לויט מאז החלו לחקור את פרשת אלון קסטיאל. ההחלטה של ועדת השחרורים אתמול לאשר את בקשתו של עבריין המין, שנודע בעבר כאיש חיי לילה ונדל"ן תל אביבי, לשחרור מוקדם היא רק חלק משרשרת ארוכה של החלטות שגויות שעושות עוול לקורבנותיו.
(צילום: אלכס בורטמן)
"בגדול, אני בעד שבן אדם שריצה את עונשו ישתחרר", אומרת לויט, "אבל אז אני מתחילה לחשוב ולהגיד, אוקיי, ומה קורה עכשיו? מה ימנע ממנו לעבור לעיר אחרת או לארץ אחרת? האם הוא עבר טיפול פסיכולוגי ושוקם? זה מרגיש קצת כמו סרט אימה, אחרי שהרשע קם לתחייה, יוצא מתוך האדמה וחוזר לעשות את מה שעשה".
בינואר 2018 קסטיאל הורשע במסגרת הסדר טיעון בניסיון אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה והטרדה מינית. באוגוסט אשתקד דנה ועדת השחרורים בבקשתו הקודמת לשחרור מוקדם, אך זו סורבה. קסטיאל הואשם בדצמבר 2016 בביצוע עבירות מין חמורות ויוחסו לו שני מעשי אונס. אלא שהסדר הטיעון שנחתם לבסוף הרשיע את קסטיאל בפגיעה בארבע נשים, ללא אישום באונס.
בהחלטת ועדת השחרורים על קיצור העונש לשלוש שנים ותשעה חודשים, מתוך ארבע שנים ותשעה חודשים שנגזרו עליו, נכתב: "לא התעלמנו מעמדת נפגעות העבירה ואנו מודעים לכאב ולסבל שנגרמו להן עקב מעשיו של האסיר. למרבה הצער זוהי תוצאה של מעשה האסיר שאינה ניתנת לשינוי, ולכן הפעם, לאחר שהאסיר השלים טיפול שנמשך תשעה חודשים ונותרה לו יתרת מאסר קצרה, לא ראינו לנכון לתת לעמדתן משקל מכריע".
את לויט זה לא מרגיע. "מה גורם להם לחשוב שהוא לא יחזור לעשות את זה אם הוא עשה את זה כל כך הרבה פעמים? על סמך מה משחררים אותו מוקדם? אם יגידו לי ‘מיכל, הוא שוקם ואין סיכוי שהוא יעשה את מה שהוא עשה’, אני אגיד אוקיי, בסדר גמור, מומחים אמרו את זה. אבל זה לא המקרה".
כאמור, ההחלטה היא מבחינת לויט רק עוד חוליה בשרשרת המחדלים בטיפול בעניינו של קסטיאל. "אני לא התלוננתי במשטרה נגדו בגלל עניינים ביורוקרטיים. לא חייתי בארץ בזמנו והמשטרה לא נתנה לי להגיש תלונה מרחוק. ברור לי גם שאם אתה רואה שבן אדם שפגע בכל כך הרבה נשים מקבל מעט שנים בכלא, זה תמריץ שלילי מטורף לא להתלונן".
מה היית רוצה למסור לוועדת השחרורים?
"שזה מקרה של 'הרצחת וגם ירשת'. גם קיצרו לך את העונש מלכתחילה ועכשיו עוד קיצור? זה באמת סמל לריקבון ולאוזלת היד של מערכת המשפט".
"הוועדה עשתה מחטף"
בחודש מארס האחרון פורסמה כתבה גדולה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" על אחורי הקלעים של ועדות השחרורים. הוזכרו משה איבגי ורונן ביטי כדוגמא לשני עבריינים ששוחרו מוקדם מהצפוי ונחשף לראשונה כי קסטיאל יהיה הבא בתור לקבל קיצור שכזה. עוד צוין כי בהליך קבלת ההחלטה של הוועדה אין כל ייצוג לקורבן עצמו או למי מטעמו. עוד טענה היא שאיש מטעם הוועדה לא מעדכן את הקורבנות שהאסיר הפוגע הגיש בקשה לקיצור עונשו, ולרוב הם מגלים על שיחרורו דרך התקשורת, בדיוק כמו שקרה אתמול לקורבנות של קסטיאל.
אחת המתלוננות נגד אלון קסטיאל: לא קונה את החרטה שלו
(צילום: אסף חן)
אלון קסטיאל עומד בפני ועדת השחרורים: ישראל מושקוביץ' עם פרקליטתו
(צילום: עידו ארז, אסף חן)
גם עופרי יהב, בעלת משרד יחסי ציבור, אחת הנשים שהותקפו על ידי אלון קסטיאל, גילתה על השחרור המוקדם מקריאה ב-ynet. "אני מרגישה שמי-טו לא הגיע עדיין למערכת המשפט", אמרה אתמול. "אפשר לראות את זה אצל רונן ביטי ואיבגי, ועכשיו אצל קסטיאל. מה שמקומם אותי הוא שמלכתחילה הוא קיבל הקלות. היינו למעלה מ-20 בנות שניגשו למשטרה להגיש תלונה נגדו, נשארנו רק ארבע בכתב האישום, ובסופו של דבר הפרקליטות התפשרה והעדיפה עסקת טיעון.
"למעלה משנה הפרקליטות הכינה אותנו למשפט. כנפגעת עבירה, לצד ההתמודדות עם הטראומות שנגרמו לי בתקיפה, עבדתי עם עצמי מאוד קשה במטרה להתחזק. הכנתי את הנפש שלי כדי שאוכל להגיע למעמד הזה, לבוא ולהסתכל על התוקף שלי בעיניים בבית משפט. ואז מתקשרים פתאום מהפרקליטות ואומרים: החלטנו לגשת לעסקת טיעון. "הייתי בהלם. ואז, כשקראתי את עסקת הטיעון גיליתי שבמקום ניסיון לאונס, העבירה שבה הואשם במקרה שלי, מופיע רק מעשה מגונה בכוח. על בסיס עסקת הטיעון השערורייתית וההפחתה באישומים נקבע גם העונש, ולכן למרות שהפרקליטות דרשה שמונה שנים הוא קיבל רק כארבע שנים, והנה עכשיו הוא עוד משתחרר, אחרי שלא ריצה אפילו את העונש הדי קטן שקיבל.
אלון קסטיאל נכנס למאסר בכלא חרמון
(צילום: שמיר אלבז)
"ועדת השחרורים עשתה מחטף, אין מילה אחרת להגדיר את זה. בפעם הראשונה שהוא הגיש בקשה לוועדת השחרורים ניתנה לי האופציה להגיש להם מכתב בלבד, לא לגשת לדבר איתם ולשטוח את סיפורי, נתנו לי רק טופס לקוני שאני אמורה למלא. "הפעם אף אחד לא טרח אפילו לעדכן אותי. אתמול בבוקר התעוררתי וקראתי ב-ynet שהוא ניגש שוב לוועדה. לא דיברתי עם אף אחד ואף אחד לא דיבר איתי, למרות שאני אחת הנפגעות בכתב האישום".
השחרור הקרוב, היא מספרת, מעורר בה פחד. "לצערי, הזיכרון של החברה הישראלית הוא קצר. מטריד אותי שהבן אדם יחזור לציבור, יש לו לא מעט כסף ויועצי תקשורת ואין לי ספק שהם יעשו הכל לנסות לטהר את שמו. אני באמת מפחדת שנשים אחרות ייפגעו ממנו, אחרי שהן יישכחו והן לא יידעו בכלל על מעלליו".
יש משהו שהיית רוצה להגיד לוועדת השחרורים?
"שנעשה כאן עוול. הוא פעל במשך עשר שנים, ובסדרה שנעשתה עליו דיברו 30 נשים. יש עוד הרבה נפגעות שלא זכו לקבל הכרה. אני לפחות נכנסתי לכתב האישום, למרות שהאישום עצמו היה מגוחך. לא קיבלתי ממנו גם שום התנצלות ושום קבלת אחריות".
יהב מספרת שקסטיאל המשיך לחגוג כרגיל, גם לאחר פרסום הפרשה. "בזמן שהוא היה במעצר בית עם אזיק אלקטרוני הוא ערך מסיבות ומפגשים חברתיים בבית הוריו", היא אומרת, "ושם הוא המשיך לכנות אותנו שקרניות, מניפולטיביות וגולדיגריות. זה הפרצוף האמיתי של אלון קסטיאל. לא זה שיושב בבית המשפט שפוך ומעמיד פנים שהוא מסכן, שהוא קורבן והוא תיקן את דרכיו. אלון קסטיאל האמיתי זה מי שאנחנו הנפגעות הכרנו. לא הקטן עם המשקפיים שיודע להתנסח מאוד יפה.
"יש לו אפס ראיית הזולת. כשהוא תקף אותי, אחרי שניסה להניח בכוח את היד שלי, כשאני במצב של כמעט עילפון על איבר המין שלו, הוא אמר: 'זה המינימום שאת חייבת לי, אתמול לא נתת לי'. וכמה ימים אחרי שהוא ביצע את התקיפה נגדי, כשניסיתי לברר מה היה באותו הערב: 'לא נורא שהקאת לי על המעיל, סך הכל היה אחלה ערב'. אני מקווה שכולם יידעו עכשיו מי הוא באמת".
"יש לנשים ממה לפחד"
גם שרי גולן, נפגעת נוספת של קסטיאל, סיפרה אתמול לאולפן ynet כי היא לא קונה את החרטה של קסטיאל ורואה סכנה בשחרורו. "אין שום חוק שקובע שעבריין מין צריך להשתחרר מוקדם. להפך, בית המשפט העליון קבע שקסטיאל צריך לרצות את מלוא העונש, אז ועדה יכולה פתאום להחליט שבגלל התנהגות טובה ושנראה להם שהוא לא מסוכן הוא יכול להשתחרר? אני גם חושבת שכשהוא ייצא בחזרה לעולם החופשי יש להרבה נשים ממה לפחד".
עורכת דינו של קסטיאל, רותם טובול, מסרה כי מרשה "עבר כברת דרך, ואני מאחלת לנו שיהיו לנו עוד אסירים כאלה, שמביעים חרטה והשתקמו". היא סיפרה כי קסטיאל לא עתר לבית המשפט לאחר דחיית הבקשה הקודמת לשחרור מוקדם, הצטרף להליך שיקום ממושך, קיבל מעטפת טיפולית, לקח אחריות על מעשיו והפחית את מסוכנותו.
