הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי הגדיר במפגש שערך אתמול (חמישי) עם תושבי ניר עוז את הטבח בקיבוץ כ"כישלון בתוך כישלון, מאחר שהיה לצה"ל את כישלון 7 באוקטובר, ובתוכו כישלון שעומד בפני עצמו".
דבריו של הלוי בפגישה
(צילום: רוני גרין שאולוב)
הלוי היה הגורם העיקרי שענה לשאלות הקשות של התושבים במפגש הטעון, לאחר שאלוף במיל' ערן ניב, שתחקר את האירועים בניר עוז, הציג את תחקירו. אחת הדרישות הראשונות שעלו בפני הלוי נגעה לחברי כיתת הכוננות של היישוב, היחידים שנלחמו, מעטים מול רבים - 7 (כולל תושבים חמושים שהצטרפו) מול 100 עד 150 מחבלי נוחבה בגל הראשון - עד שנרצחו או נחטפו.
במעשיהם ההרואיים הצליחו חברי כיתת הכוננות לעכב במשך כשעתיים חלק ניכר ממעשי הרצח והחטיפה של המחבלים, ולכן הדרישה שעלתה אתמול על-ידי אנשים בקהילה נגעה לגביהם: שצה"ל יעניק להם את אות הגבורה, שניתן במשורה לאורך ההיסטוריה. הלוי השיב כי הנושא ייבחן בהמשך כחלק מסוגיית הצל"שים, שטרם קודמה בצה"ל בגלל המחדלים והכישלונות בתחילת המלחמה.
בנוסף, קצינים שנכחו במפגש הקשה חשו עד כמה המדינה מפנה עורף לקהילת הקיבוץ הקטן, שספגה את המכה הכואבת מכולם אחרי שצה"ל נעדר בשעות הקשות, עד שכוח מסתערבים משטרתי ראשון הגיע בשעה 13:10 לקיבוץ - לאחר שאחרון המחבלים עזב.
"זה יישוב של כ-400 איש, וכולם נפגעו ישירות מהטבח - נפצעו או נרצחו, נחטפו או שבתיהם נחרבו על-ידי המחבלים, או ששכן קרוב או בן משפחה נרצח", אמרו בצבא. "לא רק שצה"ל לא הגיע אליהם בכלל באותו היום, אלא שמאז הם גרים בקריית גת בדיור חלופי, מתקשים להשתקם. חלקם לא עובדים מאז, בנוסף לפגיעות הנפשיות. תושבי ניר עוז לא קיבלו את המשאבים והמענה המיוחד שהם חייבים לקבל מהמדינה כדי להתחיל באיחוי השבר הגדול שנוצר".
במהלך הפגישה אמר הלוי לתושבים כי "אנחנו מצדיעים לכם. כיתת הכוננות היא גוף שאמור לפתור בעיה קטנה בזמן קצר עד שצה"ל יגיע מהר - ואנחנו לא הגענו". לדבריו, "אמרנו הרבה פעמים שניר עוז זה לא דומה. עמדתי ואמרתי את זה בתדרוכים לתקשורת, דיברתי על ניר עוז בנאומים, באירועים מסוימים. דיברתי על ניר עוז מול הקבינט ומול הנהגת המדינה בכל מיני מקומות, להסביר מה קרה לנו שם, כמה זה קשה, כמה זה שונה. נלך לראות איך אנחנו מדגישים את זה".
"אני אומר לכם, אני חושב שהמדינה צריכה בסדר עדיפות להשקיע הרבה מאוד משאבים כדי שיהיה אפשר לחזק את האנשים, ואחר כך לחזק את המקומות", הוסיף, "ואני אומר לכם: אני אחד מאנשיכם. שמעתי את האמירה הכי קשה על 7 באוקטובר, אני חוזר עליה הרבה פעמים, אני אומר אותה בכל שיחה עם מפקדים - כדי שכולם בצה"ל יזכרו: החייל הראשון הגיע לניר עוז אחרי שהמחבל האחרון עזב. זו אמירה נוראה ואיומה ואנחנו אומרים אותה כדי שכל אחד בצה"ל יהיה צרוב עם התובנה הזו".
לאחר שהסתיים השלב הראשון של התחקיר, תושבת ניר עוז סיפרה ל-ynet כי "התחקיר לא חידש לנו הרבה. הייתה פתיחות מלאה מצידם, והם מבקשים סליחה לאורך כל הדרך. הם אמרו 'נכשלנו, נכשלנו, נכשלנו', והמילה הזאת חזרה על עצמה 13 פעמים". היא הוסיפה: "יש גם כעס מצד התושבים ושאלות קשות כלפי הנציגים. אני בתחושה קשה, אבל הם עונים לנו על כל השאלות. הם מספרים לנו את כל המידע שברשותם, אבל הם יודעים לספק מידע רק על עצמם - אנחנו צריכים ועדת חקירה ממלכתית".
התוצאות של הטבח בניר עוז טרגיות ובלתי נתפסות: 57 נרצחו, מתוכם שבעה לפחות שנחטפו מבתיהם בחיים ונרצחו בשבי. 76 נחטפו, ובשבי עדיין נמצאים חמישה חטופים חיים מניר עוז: איתן הורן, מתן צנגאוקר, דוד ואריאל קוניו והאזרח התאילנדי נטפונג פינטה - וכן תשעה חטופים חללים מהקיבוץ: ג'ודי חגי-וינשטיין, אריה זלמנוביץ', אליהו מרגלית, גדי חגי, יאיר יעקב, רונן אנגל, אביב אצילי, תמיר אדר ועמירם קופר זיכרונם לברכה.
פורסם לראשונה: 23:16, 13.03.25
