איילת לוי-שחר, אמה של הצעירה החטופה נעמה לוי, פרסמה טור באנגלית על בתה באתר The Free Press. בטור כתבה האם כי נעמה היא אחת מ-17 נשים צעירות שעדיין מוחזקות בשבי חמאס - וכי הזמן להציל אותן הולך ואוזל.
"ראיתם את הסרטון של הבת שלי, נעמה לוי. כולם ראו. ראיתם שגררו אותה מהשיער, מהג'יפ ובאיומי אקדח, איפשהו בעזה, כשהמכנסיים שלה מכוסים בדם", כתבה האם, שעד כה מיעטה מאוד להתראיין על חטיפת בתה. "אולי הבחנתם שהיא יחפה, שיש לה חתכים בקרסוליים ושהיא צולעת. היא נפצעה קשה. היא מבוהלת. ואני, כאמא, חסרת אונים ברגעי האימה האלה".
איילת מספרת שהשיחה האחרונה עם נעמה הייתה בשבע בבוקר באותה שבת שחורה. "ב-7 באוקטובר נעמה ישנה בקיבוץ נחל עוז, והתעוררה לקול כאוטי של מטח טילים. בשבע בבוקר היא שלחה לי הודעת וואטסאפ: 'אנחנו בחדר מוגן. אף פעם לא שמעתי משהו כזה'. זו הפעם האחרונה ששמעתי ממנה". היא אומרת שלמחרת היא ראתה את התיעוד של בתה מעזה, אך התקשתה לזהות אותה. "אביה של נעמה התקשר ואישר את החדשות האיומות".
"נעמה רק בת 19, אבל תמיד תהיה התינוקת שלי. ילדה שמאמינה בטוב הלב של כל בני האדם", כתבה איילת. בטור היא הביעה אכזבה גדולה מהאו"ם ומארגוני הנשים שסירבו להכיר בכך שמחבלי חמאס אנסו נשים, רק בגלל שהיו יהודיות. היא מזכירה את העדויות הקשות ממחנה שורה, שם זוהו גופות הקורבנות במתקפת הטרור הרצחנית, ואמרה ש"המפלצות שביצעו את הפשעים האלה מחזיקות את הבת שלי כבת ערובה. יש 17 צעירות שעדיין בשבי, בנות 18 עד 26. אני חושבת על מה שהן עלולות לעבור בכל רגע ביום. כל דקה היא נצח בגיהינום".
"ביום שני דובר מחלקת המדינה, מתיו מילר, אמר שאחת הסיבות שחמאס לא רוצה לשחרר את הנשים הצעירות 'היא שהוא לא רוצה שהנשים האלה יוכלו לדבר על מה שהן עברו בשבי'. כולם יודעים בדיוק מה זה אומר. מה הייתם עושים אם הבת שלכם הייתה מוחזקת כבת ערובה על-ידי אנסים ורוצחים אלימים במשך חודשיים? כנראה ששאלה טובה יותר היא מה לא הייתם עושים?".
לוי-שחר ציינה שהיא הרופאה של נבחרת כדורגל הנשים של ישראל, ומספרת: "אני עובדת עם נשים צעירות ומבינה את הסכנות הבריאותיות של שהות יומיומית בחושך, בלי כמות מספיקה של מזון, בלי סיוע רפואי או היגיינה בסיסית. כאמא אני דואגת: האם השובים של הבת שלי נתנו לה בגדים נקיים להחלפה, או שהיא עדיין עם אותם מכנסיים מדממים שהיא נחטפה איתם?".
בקריאה לשחרור בתה אמרה לוי-שחר שכל יום נוסף בשבי מאריך את הסבל שלה, וכנראה גם את השפעות הטראומה. "כשהיא תשוחרר אני מתפללת שתמונת החטיפה שלה, והחוויה של מה שהתמונה הזו מייצגת, לא תהיה הדרך שבה היא תראה את העולם".
לוי-שחר ציינה כי בינתיים שעון החול הולך ואוזל, וכתבה בטור: "17 הנשים החטופות הן לא קלפי מיקוח של דיפלומטים. הן בנות, ואחת מהן היא הבת שלי". היא אמרה שהצעקה שלה היא צעקתן של האימהות כולן, וסיימה את הטור במשפט "החזירו אותן הביתה עכשיו!".
