שר המשפטים יוכל לקבל דיווח על חקירות ופעולותיו של התובע הכללי שיהיה נתון לפיקוחו. כך קובעת הצעת החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה שנדונה השבוע בוועדת החוקה של הכנסת. נציגי המשטרה הביעו התנגדות לנוסח המוצע: "רואים קושי משמעותי בכך שנידרש לדווח על תיקים פרטניים בעודם מתנהלים לדרג פוליטי".
2 צפייה בגלריה
ועדת החוקה, חוק ומשפט - דיון בהצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי 7 באוקטובר
ועדת החוקה, חוק ומשפט - דיון בהצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי 7 באוקטובר
יו"ר ועדת החוקה ומגיש הצעת חוק הפיצול ח"כ רוטמן
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בתום שלושה דיונים מרובי מחאות מצד חברי כנסת של האופוזיציה על עצם המשך קידום המהפכה המשפטית בזמן המלחמה, החלה ועדת החוקה לדון בסעיף הקובע את פיקוח הממשלה והשר על פעולות התובע הכללי. לפי החוק המוצע, ימונה תובע כללי לצד היועץ המשפטי לממשלה, במקום פרקליט המדינה ובמקום היועץ שמשמש עתה גם כתובע הכללי.
לפי המוצע, התובע הכללי נושא באחריות למילוי תפקידו בפני הממשלה, והוא נתון כאמור לפיקוחו של השר מטעמה. התובע הכללי ימסור מעת לעת דוח לשר על פעולותיו, ויתייעץ עימו כשמתעוררת שאלה בעלת חשיבות ביטחונית, מדינית או ציבורית. לבקשת השר, התובע הכללי ימסור לו דין וחשבון על פעולות התביעה הכללית באופן כללי או במקרה מסוים.
2 צפייה בגלריה
 ועדת החוקה חוק ומשפט
 ועדת החוקה חוק ומשפט
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה
(צילום: עמית שאבי)
עו"ד אלי בכר, לשעבר היועץ המשפטי של השב"כ, יצא חוצץ נגד הפיצול. לדבריו, "הייעוץ המשפטי לממשלה נותן לשב"כ הרבה מאוד כלים שמעניקים לו לגיטימציה לפעולה, ריסון ואיזון. כל הממשק העדין בין ביטחון לזכויות האזרח יושב על זה. השב"כ עבר אירועים מאוד קשים בישראל שהשפיעו פה על כולם, בעקבותיהם נוצרו המנגנונים הללו באבולוציה ארוכת שנים, וכשבאים לשנות זאת צריך לקחת זאת בחשבון. בלי פיקוח משמעותי, העסק יאבד שליטה".
יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן הגיב: "כל הדוגמאות שאתה מביא מהעבר התרחשו כשהיה יועץ משפטי אחד, לא מפוצל ולא ממונה באופן פוליטי לשיטתכם, כולל סיטואציה של פוליטיזציה מטורפת של השירות, עד הפעלת סוכן פרובוקטור שאושר על-ידי משרד המשפטים ככלי פוליטי נגד הימין. יש לך הנחת מוצא שהיא לא רק שגויה אלא הפוכה, שבשנייה שגורם ממונה על-ידי גוף פוליטי הוא פחות מקצועי, חלש, לא עובד כמו שצריך. זה לא סביר ביחס לכך שמאז 'ועדת שמגר' קיבלנו יועצים משפטיים פחות מקצועיים ויותר חלשים, לעומת מי שמונו בדרך פוליטית ישירה".
סגן-ניצב דנה צ'רנובלסקי מהייעוץ המשפטי של המשטרה אמרה: "אנחנו סבורים שיש קושי בחובה לדווח ולהתייעץ, במיוחד בהצעה להתייעצות עם כלל הממשלה בתיקים פרטניים. אנחנו כמובן לא מתנגדים למנגנוני פיקוח, גם היום יש על המשטרה פיקוח. אנחנו לא מבקשים שהמשטרה תנהל הכול בצורה סגורה בלי שתידרש לדווח לשום גורם. עם זאת, אנחנו רואים קושי משמעותי בכך שנדרש לדווח על תיקים פרטניים בעודם מתנהלים לדרג פוליטי".
נציגת המשטרה הוסיפה: "אנחנו חושבים שמעבר לאפקט המצנן והפוטנציאל לשיקולים זרים, זה גם יוביל לפגיעה באמון הציבור בהתנהלות חקירות כשתהיה איזושהי תפיסה ציבורית שהחקירות מתנהלות אולי תחת הנחיות פוליטיות, וזה לא משנה לאיזה צד. זה יכול לעורר חוסר אמון ציבורי ופגיעה בעבודת המשטרה. צריך לדבר גם על כך שבחקירה מתנהלת, במיוחד בתחילתה, יש חשיבות רבה למידור ואי חשיפת חומרים, וכשנדרשים לחשוף בפני יותר ויותר גורמים, זה מעורר קושי אינהרנטי ביכולתה של המשטרה לנהל חקירות".
עו"ד שלמה (מומי) למברגר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה, אמר בדיון: "יש נושאים שבהם לגיטימי שהשר יפנה אל התובע הכללי. כך למשל בסוגיות ביטחוניות או כאלה שנוגעות ליחסי החוץ של המדינה. כך גם בסוגיות שנוגעות לבעיה ציבורית רחבה שמטרידה את המדינה, דוגמת הפשיעה במגזר הערבי. אך בכל הנוגע לפנייה בעניין תיקים פרטניים, סעיף העצמאות לא מספק. הוא נוגע בזווית מאוד צרה בעצמאות הנדרשת. כל העמדה לדין של נבחר ציבור היא סוגיה ציבורית".
עו"ד למברגר הוסיף: "זו היתממות לומר שמתן דין וחשבון בנושא ספציפי זו לא התערבות. כשתובע מקבל פנייה שהשר רוצה לדעת מה קורה בתיק, זה לא רק דין וחשבון. זו התערבות לכל דבר ועניין, ואין אדם אנושי שיתעלם מפניית שר, וזה לא עלול להשפיע על שיקול דעתו. זה גורם לבעייתיות באותו תיק ספציפי, וזה יוצר אפקט מצנן לפרקליטים גם בתיקים אחרים, שיודעים שהאח הגדול צופה בהם ויקבלו פנייה".

עימות על הדיון בזמן המלחמה

יו"ר הוועדה רוטמן אמר: "בנושא הסתה לטרור עד היום, למרות בקשות חוזרות ונשנות, לא קיבלתי הסבר על הפעולות דרך כלל. היה צריך להפעיל מכבש כדי לקבל מידע על הסתה לטרור, הייתה הסתרה ארוכת שנים, ואני לא מדבר על תיקים ספציפיים שהגשתי על הזדהות עם ארגון טרור, או הסתה לטרור, שאפילו לא קיבלתי תשובה כמתלונן".
בשלב זה התפתח עימות. ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) העיר: "אנחנו יושבים פה כבר ארבעה ימים על החוק הזה באמצע מלחמה. אין לך בושה? רבתם על הכסף שבזזו החרדים כאתנן ואתה שואל למה היינו פה?". ח"כ רוטמן השיב: "דמעות תנין וצעקות, על מה עושים פיליבסטר, כשאפשר לנהל דיון מהות בצורה מכבדת שאינה מבזה את כבודנו כח"כים, ואתם בוחרים פעם אחר פעם אחרת. החקיקה שעוברת במהלך המלחמה חשובה. דחיתי יומיים את פתיחת הדיונים השבוע לבקשתכם, והמחשבה שכל העובדים החיוניים יעבדו, והכנסת לא תתפקד, לא מקובלת".