איראן טוענת שהמטוס האמריקני שהופל הוא F-35, אך מהתמונות שפורסמו של ההריסות וכיסא המפלט נראה כי מדובר ב-F-15E סטרייק איגל השייך לטייסת טייסת 494 של חיל האוויר האמריקני. הטייסת מוצבת בבסיס חיל האוויר לייקנהית' בבריטניה, ומיועדת בעיקר לפעול בזירה האירופאית בתיאום עם כוחות נאט"ו. סוכנות הידיעות האיראנית פארס דיווחה כי "שרידי מטוס הקרב F-35 שהופל כוללים סמל לפיו הוא היה בבסיס חיל האוויר לייקנהית בבריטניה".
F-15E נחשב לגרסה מתקדמת יחסית של ה-F-15 המקורי, ונכנסה לשירות מבצעי בחיל האוויר האמריקני בסוף 1988. בשונה מהדור הראשון של ה-F-15, שיועד בעיקר למשימות עליונות אווירית והפלת מטוסי אויב, ה-F-15E מוגדר כמטוס קרב רב משימתי, שיכול לתקוף מטרות קרקעיות תוך נשיאת חימושים מתקדמים ומדויקים ופעילות בכל מזג אוויר.
בשונה מה-F-15 המקורי, דגם ה-E יוצר רק בתצורה דו מושבית, עם טייס ונווט האחראי על הפעלת מערכות הנשק המתקדמות יותר. הוא גם מסוגל לשאת הרבה יותר דלק הודות למכלים תצורתיים (CFT) וכמות חימוש גדולה יותר הודות לנקודות עיגון נוספות בגחון. בסך הכול הוא מסוגל לשאת יותר מ-20 טון של דלק וחימוש לעומת כ-13 טון לגרסאות הוותיקות יותר.
המטוס שהפילו האיראני מצויד במנועים חזקים יותר (פראט אנדוויטני F100-229) המאפשרים לו שמירה על מהירות מרבית של 2.5 מאך, 2,655 קמ"ש, מהירות גבוהה פי 2.5 ממהירות הקול, למרות המשקל שנוסף לו בעקבות המערכות המתקדמות יותר. אחת מהיכולות המשמעותיות ביותר שלו הוא טיסה אוטומטית בגובה נמוך, הודות לפוד ניווט (AN/AAQ-13) המכיל מכ"ם שמסוגל לעקוב אחר פני השטח ולשמור על גובה קבוע ממנו.
טבילת אש ראשונה ביצע ה-F-15E במבצע "סופה במדבר", ומאז הוא לקח חלק בכל זירת לחימה של הצבא האמריקני ונחשב לאחד מעמודי השדרה הודות ליכולת הפעולה הרב משימתית. מלבד האמריקנים משתמשים בו גם חילות האוויר של סעודיה, דרום קוריאה, סינגפור וגם ישראל - תחת הכינוי F-15I (רעם) עם מערכות ייחודיות תוצרת כחול לבן.
הודות לאיכויות הייחודיות הללו בחיל האוויר הישראלי נחשב הרעם לאחד ממטוסי התקיפה האסטרטגיים, ומאז שנכנס לשירות בסוף שנות ה-90 הוא לקח חלק במבצעים מפורסמים כמו השמדת הכור בסוריה וחיסול נסראללה, כמו גם בתקיפות רבות שיוחסו לישראל במזרח התיכון.
למרות ותק שירות ארוך של יובל שנים לכלל גרסאות ה-F-15, מדובר באחד ממטוסי הקרב הבודדים שמעולם לא הופל על ידי מטוסי אויב. למעשה, עד פתיחת המבצע הנוכחי באיראן הופלו רק שלושה מטוסי F-15 מאש אויב, כולם על-ידי מערך הנ"מ העירקי: שניים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה ואחד נוסף במלחמת המפרץ השנייה. נזכיר כי ההפלה עליה דווח כעת היא הפעם הרביעית בה חיל האוויר האמריקני מאבד מטוס F-15E, אחרי שלושה מטוסים נוספים שהופלו מירי בשוגג מ-F/A18 של חיל האוויר הכוויתי.
אחת העדויות ליכולת השרידות של הפלטפורמה קרתה דווקא בחיל האוויר הישראלי כשבמהלך אימון של קרב אוויר בין מטוס F-15D למטוס סקייהוק התנגשו שני המטוסים באוויר. טייס הסקייהוק הצליח לנטוש, בעוד הצוות של מטוס ה-F-15, הטייס זיו נדיבי והנווט יהואר גל, גילו להפתעתם כי המטוס עדיין כשיר לטיסה למרות שכנף ימין נתלשה מגוף המטוס. השניים הצליחו להנחית את המטוס בשלמותו בבסיס רמון. על הכנף החסרה גילו השניים רק לאחר הנחיתה.
