סוגיית הפער בין חופשות הילדים לחופשות ההורים העובדים הועלתה כמה פעמים בעשורים האחרונים. הטענה היא כי בעקבות הפער הגדול הקיים בישראל בין חופשות הילדים לחופשות ההורים, ימי החופשה מהעבודה של ההורים אינם מספיקים כדי לטפל בילדיהם בזמן שאינם במסגרות החינוך.
מלבד הקושי שנגרם להורים בעקבות פער זה, גם מבחינת ניהול משק הבית וגם מבחינת הזמן המשפחתי, יש הטוענים כי לפער זה השלכות כלכליות שליליות ברמת המשק בכללותו, כיוון שפריון העבודה נפגע ומפחית את היקף התוצר. גם כעת במרכז המשבר במשא ומתן בין משרד האוצר להסתדרות המורים, שהביא לשביתה כללית במערכת החינוך, עומדת סוגיית החופשות.
3 צפייה בגלריה
בן דויד וליברמן. הסתדרות המורים תתפשר על האסרו חג?
בן דויד וליברמן. הסתדרות המורים תתפשר על האסרו חג?
בן דויד וליברמן. הסתדרות המורים תתפשר על האסרו חג?
(צילום: הדר יואביאן, יואב דדוקביץ')
3 צפייה בגלריה
ח"כ שרן השכל
ח"כ שרן השכל
מעוניינת להוביל שינוי במבנה שנת הלימודים. השכל
(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)
בהנהגת ההורים הארצית מסבירים כי לאורך שנים ישנה התנגדות גורפת של הסתדרות המורים לגעת בימי החופשה של המורים. הדרישה של הנהגת ההורים היא לעשות התאמה בין ימי חופשה של המורים לימי החופשה של כלל המשק, כדי לצמצם בין היתר נזק של מיליארדים שעולה כל יום חופש כזה שמשבית את מרבית המשק.
ההצעה שכעת עומדת על הפרק היא הורדת ימי האסרו חג, חמישה במספר, שלטענת ארגון הנהגת ההורים אינם ימים קדושים ואין הצדקה שיהיה יום חופש. תחילה יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דוד לא הסכימה לדון בנושא, אך בחדרי חדרים ישנה ההבנה שיש צורך להוריד את הימים הללו מלוח ימי החופשה.
נכון שמדובר רק בחמישה ימי חופשה, ועדיין יש פער גדול בין חופשות המורים לכלל המשק, אבל מבחינת ארגון הנהגת ההורים זו כבר התחלה טובה והם מקווים שהמשא ומתן יצליח.

הפער בין חופשות ההורים לילדים - יותר מחודשיים

ממסמך שהפיק מרכז המחקר של הכנסת עולה כי הפער בין חופשות ההורים במשק לחופשות הילדים בבתי הספר הוא 64 ימים. יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חברת הכנסת שרן השכל, הזמינה את המחקר. השכל מקדמת מהלך בחקיקה לשינוי מבנה שנת הלימודים, כך שתתחיל בכ"ג בתשרי (בסוף חגי תשרי) ותסתיים בכ"ג באב.

לפי השכל, שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון ושר המשפטים גדעון סער ממפלגתה מודעים ליוזמה שלה – שאותה היא מעוניינת לדחוף בוועדת החינוך. אולם, צריך לזכור כי הכנסת ה-24 צפויה להתפזר בימים הקרובים. בתשובה על פניית מרכז המחקר בכנסת ציין משרד האוצר כי הוא שואף לצמצם את ימי הפער בין ימי החופשה במערכת החינוך לבין ימי החופשה במשק – שכן הפגיעה בתוצר כתוצאה מהמצב היא משמעותית: "התוכניות שגובשו יוצגו בקרוב למקבלי ההחלטות".
יש לציין כי עבור הורי ילדי כיתות א'-ג', הלוקחים חלק בבית הספר של החופש והחגים, הפער עומד על 39 יום – ועבור הורי ילדי הגנים, שלא נכללו עד לשנה זו בבתי הספר של החופש הגדול, עומד הפער על 54 ימים, "ככל שתוכניות בתי הספר של החופשים ממשיכות להתקיים כסדרן", כפי שנכתב במסמך.

ישראל מובילה במספר ימי הלימודים בין מדינות ה-OECD

בארבע השנים האחרונות נקבעו בישראל בין 218 ל-219 ימי לימודים. על פי דו"ח ה-OECD לשנת 2019, ישראל מובילה במספר ימי הלימודים לשנה בחינוך היסודי, כשאחריה נמצאת יפן עם 201 ימי לימוד. הממוצע במדינות ה-OECD הוא 185.
הסיבה לכך היא שבניגוד לעולם הנוצרי ולמדינות רבות אחרות, בישראל לומדים שישה ימים בשבוע. אם יום הלימודים היה מתקצר לחמישה ימים, מספר ימי הלימודים היה יורד דרמטית אל מתחת לממוצע מדינות ה-OECD. מבחינת מספר שעות הלימוד בשנה ישראל מדורגת שביעית בין מדינות ה-OECD, עם 958 שעות, כאשר הממוצע עומד על 804.
אלא שבכל הקשור למספר ימי החופשה להורים בישראל, המצב הרבה הרבה פחות מזהיר. לפי הדו"ח ישראל נמצאת רק במקום ה-31 במספר ימי החופשה השנתית בשנה על פי חוק, ורק במקום ה-30 במספר ימי חופשות החג. בשתי הקטגוריות נמצאת ישראל מתחת לממוצע ה-OECD.

3 צפייה בגלריה
התלמידים בישראל מובילים במספר ימי הלימודים, הוריהם מאחור במספר ימי החופש במשק
התלמידים בישראל מובילים במספר ימי הלימודים, הוריהם מאחור במספר ימי החופש במשק
התלמידים בישראל מובילים במספר ימי הלימודים, הוריהם מאחור במספר ימי החופש במשק
(צילום: עידו ארז)
על פי ההערכה של בנק ישראל, הפער בימי החופשה כאחד הגורמים לכך שפריון העבודה בישראל נמוך משמעותית. על פי הערכות חוקרי בנק ישראל, פער ימי החופשה משפיע ישירות על 28% ממשקי הבית עם ילדים בגילי 11-3. מסקר של בנק ישראל שבחן את דרכי ההתמודדות של הורים עובדים עם החופשות של ילדיהם עלה כי כמחצית מההורים לקחו חופשה מהעבודה בל"ג בעומר ובימי אסרו חג, וכ-40% בחופשות חנוכה ופסח.
30% שלחו את ילדיהם לבתי הספר של החופש הגדול בחופשת הקיץ ובחופשות הפסח והחנוכה. כ-36% דיווחו כי שלחו את ילדיהם למסגרת פרטית בתשלום בקיץ. כרבע עד שליש מההורים נזקקו לסיוע של סבא וסבתא בהשגחה על הילדים וכ-14 עד 17 אחוזים מהם השאירו את הילדים עם אחיהם הגדולים. בין 16 ל-19 אחוזים נאלצו לקחת את הילדים לעבודה. במסמך נכתב כי כמה מדרכי ההתמודדות של ההורים עשויות לפגוע בעבודתם, ובאופן כללי יותר, בפריון העבודה במשק.
לטענת הסתדרות המורים, הפער בין ימי החופשה במשק לימי החופשה במערכת החינוך קשור למספר ימי החופשה הנהוג במשק, הנמוך מאוד לעומת המדינות המתקדמות. ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים טוען גם הוא כי כדי לפתור את פער החופשות יש להגדיל את ימי החופשה של העובדים במשק.
יו"ר ועדת החינוך ח"כ השכל אמרה אתמול: "אנו בעיצומו של משבר בחינוך שכעת הגענו לשיאו עם שביתה כללית. מלבד ארגוני המורים, כולנו בדעה אחת שהעלאת השכר למורים מתחילים היא החשובה ביותר. אנו מבינים שמערכת החינוך, שבמשך עשרות שנים לא השתנה, חייבת לעבור שינוי רוחבי שתואם לעידן בו אנו חיים ותחילה להקל על ההורים, התלמידים והמורים ולהתאים את לוח החופשות בבתי הספר לימי העבודה במשק. לסייע להורים שקורסים בשל ריבוי החופשים וחווים פגיעה כלכלית ואישית".
פורסם לראשונה: 23:20, 22.06.22