לפני כשלושה שבועות, בהוראת בג"ץ, התבקשו משרדי הממשלה להציג כיצד ימומשו סנקציות על משתמטים חרדים, ברמה שבה הן יורגשו בחייהם. בפסק הדין שהוציא בג"ץ במסגרת הדיון על ביזיון בית המשפט בעניין אי-אכיפת חובת הגיוס, נקבע כי הצווים מחייבים "צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין".
בין היתר, משרד העבודה התבקש להעביר למשרד המשפטים עד אתמול (שני) עדכון בדבר אילו צעדים הוא נוקט כדי לתקן את מבחני התמיכה לקביעת רמת סבסוד להורים, כך שרק מי שהסדיר את מעמדו מול הצבא יוכל לקבל תמיכה ממשלתית עבור ילדיו במעונות ובצהרונים. במשרד העבודה אומרים כי ההליך הושלם והועבר למשרד המשפטים, אך עד כה לא חשפו לציבור את המענה שניתן.
בהחלטתם קבעו שופטי בג"ץ כי יבוטלו ההטבות בהנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה"), סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים, סבסוד שכר הלימוד בצהרונים, הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית והנחה בארנונה.
זה יותר משנה שאין סבסוד לאברכים חייבי גיוס במעונות היום, אך יש מי שיצרו מנגונים שעוקפים את ההחלטה כמו בקשת סבסוד בנימוק אחר, לא של הלימודים בכולל - אלא של עצמאי, עובד או נימוקים אחרים. כעת התבקש משרד העבודה לקבוע שגם הנימוקים האחרים לקבלת הסבסוד לא יתקבלו אם האב לא שירת בצבא, או לא קיבל ממנו פטור.
סבסוד הצהרונים עלול להגיע לסכומים של מאות עד אלפי שקלים בחודש למשפחה עם כמה ילדים בגיל גן, שכן במקומות שבהם ההכנסה נמוכה ישנו סבסוד מצד הרשות המקומית. אולם, בג"ץ בהחלטתו ביקש לשלול זאת ממי שלא שירת בצה"ל או לא קיבל את הפטור כנדרש.
נזכיר כי הסבסוד ניתן עד כה בנימוקים של עבודה או לימודים, וכן לימודים בישיבה או כולל נחשבים גם כן למזכים בהנחה. לפני יותר משנה הוחלט על עצירת הסבסוד למי שתקופתו בישיבה או בכולל לא יכולה להיתמך על-ידי המדינה כאשר הוא נדרש להתגייס, אך הדבר לא תקף על נימוקים כמו עבודה או עצמאי.
בפברואר אשתקד נחשף תדרוך שניתן במוקד הסיוע הטלפוני שמפעילה אגודת ישראל, שבו נאמר כי "מוצע לפתוח עסק זעיר ברשות המיסים ובביטוח הלאומי. תוכלו לפתוח עסק לימוד שעות ואמירת תהילים לעילוי נשמת חללים, ולרפואת הנצרכים לישועה. את הקבלה יש להגיש למנהל הכולל".
כפי שצוין, שופטי בג"ץ קבעו כי יש לשלול גם את הטבת ההנחה בתחבורה הציבורית, וכי על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושרת התחבורה מירי רגב לקבל החלטה בנושא בתוך 35 יום - סוף החודש הקרוב. ממשרד התחבורה נמסר כי "החלטת בג"ץ קבעה כי על שר האוצר ושרת התחבורה לשקול ולהחליט בהתייעצות עם ועדת המחירים אם ובאיזה אופן יתוקנו צווי הפיקוח כך שיופסקו ההנחות למי שלא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא.
"בהתאם לפסיקה, בימים הקרובים צפויה להתכנס ועדת המחירים לצורך מתן המלצה לשרים, לאחר קבלת עמדתם הנושא ייבחן ע"י השרים ותתקבל החלטה, ללא חריגה מפרק הזמן שנקצב, ע"י בית המשפט".
בהחלטתם בסוף החודש שעבר כתבו השופטים כי "הוראות פסק דין בעניין הגיוס אינן מקוימות. אין מדובר 'רק' בקיום הוראות פסק דין, כי אם באכיפת החוק. על רקע האמור, ומשלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, שנבעו מהוראות חוק ברורות וחד-משמעיות, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים, שאינם אלא מימושו הישיר של פסק הדין. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".
השופט נעם סולברג הסביר בפסק הדין כי לא מדובר ב"סנקציות" אלא ב"שלילת הטבות", מה שלא מחייב חקיקה. "בכל הנוגע לצעדים שעל הפרק, עסקינן במניעת הטבות; אין מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות. ממילא, גם אין מדובר ב'עונש'", כתב.
הוא הוסיף: "אם סוגיית הגיוס של בני הציבור החרדי, על נגזרותיה, אינה כלולה בתכלית הישירה שלשמה ניתנת הטבה מסוימת, אין מניעה, מבחינת כללי המשפט המינהלי, להביאה במכלול השיקולים, ולהתנות את הענקתה בהסדרת מעמד של חייבי גיוס אל מול רשויות הצבא. זאת אף ביתר שאת, נוכח חשיבות האינטרס הציבורי שעל הפרק ועוצמתו. מכאן, שמובן כי קידום הגיוס לשירות צבאי הריהו תכלית כללית לגיטימית, שרשויות המדינה רשאיות, ככלל, לשקול בבואן לקבוע את תנאי הזכאות לקבלת הטבה מסוימת".
