על רקע הרפורמה שמתכננת הממשלה החדשה לבצע במערכת המשפט, חברת הכנסת שרן השכל מהמחנה הממלכתי אמרה הבוקר (שני) באולפן ynet כי התנהלות הממשלה תביא לכך שבסופו של דבר יהיו בבית המשפט "שופטים ביביסטים ושופטים לא ביביסטים". לדבריה, "הליך בחירת השופטים עלול להיות ללא רף איכותי. כשאתה נותן לפוליטיקאים כוח למנות שופטים - יש אפשרות לכך שלא יהיה רף מקצועי ומוסרי".
השכל התייחסה ליוזמה של יו"ר מפלגתה בני גנץ, שהציע בשבוע שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו להקים צוות משותף שיעסוק ברפורמה במערכת המשפט. "בסופו של דבר אנחנו נוגעים בחוקי יסוד, אלו חוקים שצריכה להיות הסכמה רחבה בעם לגביהם", אמרה השכל. "אי אפשר לעשות את זה בכמה שבועות בחקיקת בזק, אלו דברים שישפיעו לדורי דורות".
3 צפייה בגלריה
שרן השכל
שרן השכל
"אולי דרוש שינוי, אבל לא כזה שירמוס את מערכת המשפט". ח"כ השכל
(צילום: הדר יואביאן )

"כשנוגעים בחוקי יסוד צריכים לעשות את זה בצורה יסודית ומעמיקה, לאורך זמן ובהסכמה רחבה, כי בסוף הממשלות ישתנו, אבל עדיין צריך לוודא שהמערכת תישאר מאוזנת ושיהיו איזונים ובלמים", המשיכה השכל. "ראינו שלא מדובר בעניין אידאולוגי בין שופטים כנראה אקטיביסטים לכנראה שופטים שמרנים - אנחנו רואים הליך שחיקה בין ביביסטים ללא ביבסיסטים. הם רוצים להכניס פוליטיקה לבית המשפט, אנחנו באמת רוצים שופטים ביביסטים או לא ביביסטים? ברגע שאין רף איכותי, ברגע שיש וטו לקואליציה - הם יעשו פוליטיזציה".
- הם ימנו אדם מהרחוב להיות שופט? "אם יש רוב לקואליציה ואפשר לכופף ידיים והם יכולים למנות כל אדם - אז גם הפוליטיקה תיכנס לתוך בחירת השופטים. זה נכון שפוליטיקאים הם חלק מתהליך של בחירת שופטים, אבל אין להם וטו. צריך לעשות רפורמה במערכת המשפט שתכניס חסמים ובלמים, אולי אפילו גם לוועדה למינוי שופטים. אבל איך שהם מתכננים את זה, בלתת רוב לקואליציה ולפוליטיקאים - ההתנהלות שם תהיה של פוליטיזציה וימנו אנשים לא איכותיים".
- מה זה לא איכותי? "מישהו שאולי עבד 10 שנים כעורך דין. אפשר למנות אדם שעשה כמה משפטים ונגמר הסיפור. אני אמרתי בצורה ברורה שאני לא מתנגדת לפסקת התגברות, אבל פסקה שלא רומסים בה את מערכת המשפט והופכים אותה לפוליטית גרידא. ניסינו לקדם את פסקת ההתגברות בממשלה הקודמת - היה לה רוב של 65 חברי כנסת והיו איזונים ובלמים בין הרכב השופטים".

"אין לי ספק שתהיה שחיקה באיכות השופטים אם רק הפוליטיקאים ימנו אותם", טענה השכל. "תהיה פוליטיזציה. כן, נדרשת רפורמה במערכת המשפט ויש שורה של דברים שצריך לעשות, אבל מה שעושים עכשיו זה לחלוטין לרמוס את מערכת המשפט, את העצמאות שלה ואת האיכות, וזה מה שנקבל".
השכל הוסיפה: "אם המטרה שלנו הייתה רק לצעוק ש'הלכה המדינה' כי זה משרת אותנו, היינו מתנגדים לפסקת ההתגברות בפה אחד. אנחנו באים בצורה עניינית ואומרים לקואליציה הנוכחית - אפשר לרמוס הכול, אבל השאלה היא מה יישאר לשנים הבאות. אנחנו מושיטים יד. נדרשים תיקונים ושינויים, אבל צריך בראש ובראשונה שזה יהיה לטובת האזרחים. אנחנו רוצים לעשות הכול בשיתוף פעולה כי לא דרוש שינוי שירמוס את מערכת המשפט".
3 צפייה בגלריה
תמונה קבוצתית של הממשלה בבית הנשיא
תמונה קבוצתית של הממשלה בבית הנשיא
"ממשלת חרדים על סטרואידים". ח"כ השכל על הממשלה החדשה
(צילום: AFP)
השכל התייחסה להרכב הממשלה החדשה, וכינתה אותה "ממשלת חרדים על סטרואידים". לדבריה, "מה שראינו עם חוק המרכולים בכנסת ה-20 כנראה יחמיר. נציגי יהדות התורה אמרו 'תקפצו לי'. זה הגיוני שיש רוב כי ככה מקימים ממשלה, אבל מהות הדמוקרטיה היא לא לדרוס את המיעוט, היא לבוא ולדעת גם איך להיות הממשלה של כל עם ישראל. כולם רוצים לעבוד ביום ראשון ולא להיתקע בפקקים.
"הבעיה היא היום שנתניהו למעשה סחיט, הוא פיזר את הצ'קים בין המפלגות שהיו בעדו והן פודות את הצ'קים עם ריבית. הן מרחיבות את כלל הסמכויות שלהן, ובסוף אחרי שנתיים שבהן הציבור החרדי החרים כל ראש ממשלה אפשרי מלבד נתניהו, אז הם באים בדרישות ונתניהו צריך לשלם. לכן יש שינוי בסטטוס קוו, יש קווים אדומים שנחצים ואנחנו נראה את זה לאורך השנים הקרובות. אני אישית אעמוד מנגד ואעשה ככל שביכולתי כדי שלא תהיה פגיעה באזרחי ישראל, בזכויות הפרט ובשינוי הסטטוס קוו".

ח"כ ניסים ואטורי מהליכוד התייחס גם הוא במשדר לסוגיית מינוי השופטים, ואמר כי "לא היינו כאן אם השופטים לא היו דורכים על הכנסת. אנחנו עושים מסלול מאוד ארוך כדי להגיע לכנסת, לא הגענו סתם, ככה שאי אפשר לדרוך עלינו. אי אפשר שאנחנו מצביעים על עניין מסוים שמאוד חשוב לביטחון ישראל - ואסתר חיות מצביעה שזה לא ראוי".
ואטורי טען שהרפורמה שמציע שר המשפטים יריב לוין היא "מתונה", כי לדבריו, "לשנות שני נציגים בוועדה זה עדין. גם אם זה משנה את הרוב, אז כל ארבע שנים כל ממשלה תחליט על שלה - ובסוף זה יתאזן".
- מה יקרה אם בג"ץ יפסול את מינוי דרעי? "זו עוד סיבה למה אנחנו צריכים את המהפכה החוקתית הזו, כי בכל דבר הם מתערבים. יש כמעט חצי מיליון שהצביעו לדרעי, ואני חושב שכן צריך לאפשר לו להיות שר. הסבירות שלי ושל בית המשפט העליון היא לא אותו דבר. לא יודע אם נקבל את ההחלטה של בג"ץ במאה אחוז, אבל תמיד אפשר למצוא אופציות אחרות שיכולות לסיים את הסיפור הזה".

בתוך כך, שר התרבות והספורט מיקי זוהר התייחס הבוקר בריאיון ל-ynet radio לטענות שלפיהן שרי הליכוד ממנים מקורבים לתפקידי מפתח בלשכותיהם, ואמר כי לא מדובר במינוי מקורבים, אלא ב"מינוי ליכודיקים".
לדבריו השר זוהר, "אין עם זה שום בעיה. אנחנו רוצים ליכודניקים איכותיים, כי ככה מושלים. אנחנו לא הגענו לשבת על כס השלטון כדי לתת לשמאל להמשיך למשול, אנחנו רוצים למשול. יש גם בליכוד אנשים איכותיים מאוד שעשו הרבה מאוד עשייה, כדוגמת האיש שאני מציע לתפקיד המנכ"ל במשרד שלי, והם יכולים בהחלט לעשות דברים מצוינים לכל לאזרחי ישראל".
3 צפייה בגלריה
ישיבת ממשלה
ישיבת ממשלה
"אנחנו צריכים למנות אנשים שאנחנו סומכים עליהם ומאמינים בהם". השר זוהר
( צילום: אוהד צויגנברג)
לשאלה האם בליכוד מכבדים את פסיקותיה של ועדת המינויים של נציבות שירות המדינה, השיב זוהר: "אנחנו מאוד ערים למה שאומרים וקשובים להרבה מאוד עמדות אחרות. השוני הוא שאנחנו הרבה יותר נחושים להשיג את המטרות והמשימות שהצבנו בפנינו בשנה וחצי האחרונות, ותכננו תוכניות מה יקרה כשנחזור להנהגת המדינה.
"היום אנחנו מגבשים מדיניות ואנחנו בהחלט רוצים למשול, וזה שוני מאוד משמעותי, שטוב שהוא קורה, כי בשנים שבהם היינו בנהגה לא תמיד הצלחנו למשול והדברים הללו פגעו בנו, והציבור לא בחר בנו אחר כך. הציבור חכם ותובעני, והוא מצפה מאיתנו הנבחרים שלו להוציא לפועל את המדיניות שהוא רוצה שנוציא. וכדי לעשות את זה אנחנו צריכים אנשים שאנחנו סומכים עליהם ומאמינים בהם".

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד התראיינה גם היא ל-ynet radio והתייחסה לדברים שאמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, ולפיהם נתניהו ביקש ממנו לדבר עם היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט כדי לדון על עסקת טיעון. "או שאהרן ברק משקר על עסקת הטיעון או שהוא מוציא משהו שאסור לו להוציא - זו נבלה וזו טרפה, לכן זה לא מרשים אותי כך או כך. ברור כשמש שאם כבר דיברו איתו זה אולי כדי ללחוץ על הפרקליטות".
גוטליב גם אמרה שהיא מתנגדת לחוק הנורבגי המורחב, שכן לדבריה, " אסור לנתק לגמרי את הרשות המחוקקת מהרשות המבצעת כי זה יפגע בתקציבים. בסופו של דבר המשרדים ייפגעו וחלוקת התקציבים תיפגע".