(צילום: יואב זיתון, דו"צ | עריכת תוכן ווידאו: קורל קוט)
חתולה שתומת עין ומאובקת מתיישבת מאחורי תלולית חול שמגינה עליה, לצד חצי מכונית מעוכה, שעונה על קיר שבור מול הכניסה לבית החולים שיפא. מאחוריה טנק מרכבה של חטיבה 7, מסוכך על לוחמי יחידת העילית שלדג. חבריהם מיהל"ם מכינים בחדר המבואה למוסד הרפואי הגדול, מאות מוקשים גדולים ועגולים המסודרים יפה על הרצפה. האדמה הולכת לרעוד פה בעוד כמה שעות, והחתולה כנראה יודעת זאת.
צה"ל הכניס שלשום בשני סבבים עוקבים עשרות עיתונאים, תחילה זרים ואז ישראלים, לאחד מסמלי העיר עזה והמלחמה ברצועה – בית החולים שיפא. בחניון בית החולים אני מוצא בין שורת העצים שעל המדרכה שטיחים אדומים וסדינים צבעוניים תלויים על הענפים, מתעופפים קלות ברוח, שריד לעיר האוהלים שחמאס פרס כאן כמגן אנושי ענק בתחילת המלחמה. לפי צה"ל, היו פה כ-30 אלף עזתים, בתמונה המפורסמת מלפני חודש. עכשיו כבר אין פה איש, זולת מערומי לכלוך על רחבת האספלט ואלפי זבובים. קצין בכיר מזהיר אותנו לא להתקרב לבניין הרחב ושבור החלונות שבצד החניון, "עוד לא סרקנו אותו עדיין ויש בו עזתים, הנה, אתה רואה אותם מציצים?".
הכותרת
בין הבוץ העזתי להפוגה: לאן מתקדם התמרון הקרקעי בעזה?
23:33
צה"ל עדיין מנהל מאבק תקשורתי בינלאומי במטרה להוכיח שבית החולים שיפא שימש כבסיס טרור צבאי של חמאס, מעל ומתחת לאדמה. בחצר הכניסה לחדר המיון פרסו הלוחמים אלפי רימוני יד משני סוגים, רחפני נפץ בגדלים שונים, מטעני שוואז, עשרות קלצ'ניקובים ומקלעים. אלו נמצאו בבית החולים רק בימים האחרונים.
בקצה המצבור ישנו תיק יד כחול עם כיתוב בעברית: "60 שנים לקיבוץ בארי". לידו, קסדה טקטית צה"לית ורובה M16, ולא של חייל ששכח פה את הציוד שלו, וסנדלי טבע בצבע תכלת של קיבוצניק. "אלו של חטופים", מבהיר סגן מפקד יחידת שלדג, רס"ן ד'.
אלפי עדויות שנמצאו במחשבי לפטופ של הזרוע הצבאית בחמ"לים שמתחתינו ובחדרי בית החולים מעידים כי חמאס ניהל מכאן אופרציה גדודית.
דובר צה"ל לקח את העיתונאים הזרים למבנה סמוך והכניס אותם לחדר בו נרצחה על-ידי חמאס החיילת החטופה נועה מרציאנו ז"ל, לאחר שנפצעה מהפצצת צה"ל בחודש האחרון. חוטפיה ורוצחיה הצליחו לברוח משם. מהעיתונאים הישראלים צה"ל חוסך את המחזה הקשה שנותר בזירת הרצח של החיילת.
הכוחות הראשונים של חטיבת גבעתי שכיתרו את בית החולים, זיהו שם עוד לפני שבועיים טנדר של חמאס, זהה לאלו ששימשו את כוחות הנוח'בה שפלשו לישראל ב-7 באוקטובר. לוחמי ההנדסה פוצצו אותו מאחר שהיה עמוס באמצעי חבלה. הטנדר נדלק והחל לבעור. מח"ט 7, אל"מ אלעד צורי, חשש שהאש תגיע למחלקות האשפוז הצמודות, ושלח מהר דחפור די 9 שיכבה את הלהבות, במעיכת כף. לפתע הדחפור שקע מעט כלפי מטה, והאוצר הראשוני נחשף: פיר ראשון התגלה, עוד לפני שהכוחות התכוונו לכך. "התחלנו כך לקלף את הפתח הראשון, ואחרי חפירה של 7-6 מטרים ראינו שהפיר יורד עם מדרגות ספירלה למטה. הכי מסודר, נוח ויעיל שיש", מספר לי רס"ר (מיל') ע' משלדג, "טיפול במנהרה זה הכי מורכב שיש – עם איזמל מנתחים מצד אחד כדי לא להקריס את בית החולים שעדיין פעיל ולא לפגוע בכוחותינו, ומהצד השני, טנקים ונגמ"שי נמ"ר מאבטחים אותנו מטווח אפס, מזהים אויב ויורים כדי שנוכל לעבוד בבטחה".
אחרי יומיים של סריקות דקדקניות גילו הלוחמים את אותה דלת הדף עם חרך ירי, שמחבלי חמאס הכינו בלב בטן האדמה של עזה, מתוך הנחה שיגיע יום ויהיו פה לוחמי עילית של צה"ל. הם לא טעו.
אני מתחיל להתגלש פנימה בירידה החולית לפיר הראשון. עוד קודם לכן עוצרת את מבטנו תמונה שקשה להסביר. מעבר לסוללת חול שמפרידה בין הכניסה לבית החולים למחלקות שעדיין מאוישות, מגיע ילד עזתי, אולי בן 8, הנשען מהצד השני לעברנו על פסגת סוללת האדמה. הוא מחייך, ואומר בערבית שהכי מפחיד אותו רעש הטילים והפיצוצים. "אנחנו לא רוצים לעבור לדרום הרצועה", הוא אומר בעוד אביו מאחור מחזיק את אחיו הפעוט. שני הילדים הללו לא נולדו בפעם הקודמת שצה"ל נכנס קרקעית לרצועה. זו הפעם ראשונה שהם רואים חיילי צה"ל. הילד התרגל, הוא מסביר פנים וגם קרובי משפחתו שאט-אט נאספים מאחור מסתקרנים מהעיתונאים הישראלים. כאשר אני מצלם את ההתרחשות, אחות עזתית וגבר מקומי נוספים מגיבים לעברי בתנועת ידיים שמסמלת לב. אני מצלם. אחד הלוחמים מבקש שנפסיק ונתרחק מהם, שחלילה לא ייחשדו כמשתפי פעולה עם ישראל. אנחנו נפרדים מהילד ויורדים למנהרת שיפא.
אל כל פיר שמתגלה ניגשים קודם עם אמצעי צילום וחקר טכנולוגיים, מחשש שהוא ממולכד. לאחר מכן מורידים לשם כלב מיוחד למשימה זו. אחרי שווידאו שאין מלכודות או שאלו נוטרלו, מורידים חוליית חוד מיוחדת מיחידת עילית כמו יהל"ם או שלדג. רק ההליך הזה יכול לקחת יומיים-שלושה
במבט ראשון, אין הבדל בין מנהרת שיפא לאלו שראינו בקיץ 2014 ליד קיבוץ כיסופים או סמוך לנחל עוז. מנהרה בגובה של כשניים וחצי מטרים, מטר וחצי רוחב לערך, נוחה להליכה ולריצה, עם תקרה קשתית וכבלי תקשורת ותאורה שמחוברים אליה. ובכל זאת הפעם זה אחרת. במקום חדרי שהייה ושינה גדולים יחסית מרוצפים בקרמיקה לבנה, מזגן על הקיר, חדרי שירותים נפרדים עם אסלות צחורות, פינות שטיפת ידיים והתרעננות. ארוניות חשמל שנועדו לטפל בכל תקלה ופתחי אוורור נסתרים שכעת לא פועלים. בניגוד למנהרות החודרות מלפני עשור, הבטון כאן מזוין לעילא, באופן עבה יותר, כדי לנסות ולהתגבר על הפצצות הייחודיות נגד מנהרות, שפותחו בשנים האחרונות עבור חיל האוויר. "חמאס נערך לקראתנו פה בחודש הראשון מפרוץ המלחמה, כאשר הודענו שנגיע גם לשיפא", אומר דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, שהפך לדייר מזדמן במקום, "את רוב האמל"ח הוא הסתיר או פינה, כך שמאות כלי הנשק השונים שאנו מוצאים במחלקות השונות זה רק מעט ממה שהיה פה. חמאס גם הצליח לאטום חלק מהפתחים בתוך המנהרה, כדי שלא נראה לאן הם הגיעו – למסגדים הסמוכים לבית החולים. הופתענו כמה חמאס עשה הכל כדי להסתיר את המנהרות האלה בשיפא". כרגע האוורור פה לא פועל, גם לא החשמל, ומעבר לתחושה הקלסטרופובית, האוויר למטה דחוס ומחניק, דל בחמצן.
תוואי מנהרות הטרור שחשפו הלוחמים נמתח על פני עשרות מטרים ועובר גם מתחת לבניין הקטארי של בית החולים. בנוסף נחשפו אתמול שני פירי מנהרות נוספים.
300 עזתים נותרו בשיפא, מתוך אלפים רבים שהיו בקריה הרפואית, שלא רחוקה בגודלה מבית החולים רמב"ם בחיפה. בצבא מתגאים שהמבצע נמשך בדיוק רב, מבלי שאף כדור נורה: לא לעבר החיילים ובטח לא לכיוון הצוות הרפואי או המטופלים. פגים הוצאו מפה השבוע במבצע מורכב למצרים, אינקובטורים הוכנסו על-ידי צה"ל למחלקת היולדות. במוסד הרפואי הוותיק שהוקם לפני כמאה שנים והתרחב עם העשורים, קל למצוא קווי דמיון לבתי חולים ישראלים: גשר פרוזדור סגור ועילי מחבר בין המחלקות הפנימיות לחדר המיון, שרידים של בתי קפה ותחנת מוניות באולמות הכניסה. "לא חשבתי לעולם שאגיע לבית החולים שיפא", מודה מפקד הגזרה, מח"ט 7 אל"מ אלעד צורי, "מחבלי חמאס עדיין באזור. אני בטוח שהחטופים שלנו הוחזקו כאן, וזו זכות גדולה לפעול מכאן להשבתם".
בדרך החוצה אנחנו מזהים בציר נאסר א-דין שחוצה את הרצועה לאורכה, לפחות 100 אמבולנסים עזתים, ממתינים לאור ירוק מהמחסום הצה"לי שהוקם כאן, כדי להמשיך דרומה. חלקם הגיעו זה עתה משיפא. כל צד מנסה להספיק כמה שיותר לפני שהאש תיעצר, כאשר הרצועה תיקפא לארבעה ימים לפחות מתוחים מאוד.
המבצע לחשיפת מנהרות שיפא ולהשמדת אחד מהנכסים הכבדים ביותר שהותיר חמאס בעזה, יימשך עוד ימים ארוכים. אל כל פיר שמתגלה ניגשים קודם עם אמצעי צילום וחקר טכנולוגיים שונים, מחשש שהוא ממולכד. רק לאחר סריקות טכנולוגיות לפיר ובהמשך גם למנהרה, מורידים כלב מיוחד למשימה זו, מיחידת עוקץ. רק לאחר מכן, אחרי שווידאו שאין מלכודות או שאלו נוטרלו, מורידים חוליית חוד מיוחדת מיחידת עילית כמו יהל"ם או שלדג. רק ההליך הזה יכול לקחת יומיים-שלושה. בראש הכוח שיורד ראשון מוביל את החיילים האמיצים, לוחם שתפקידו המוגדר הוא לצעוד ראשון אל תוך החשיכה. הוא מחזיק פלטת מיגון מיוחדת וגדולה ביד אחת ואקדח בידו השנייה, ושלל אמצעים טכנולוגיים על ראשו. ללוח הגדול שהוא אוחז ושומר עליו קוראים "מגן דוד".
תיעוד: פעולות כוחות הביטחון בבית החולים שיפא ברצועת עזה
(צילום: דובר צה"ל)
פורסם לראשונה: 19:49, 22.11.23
