מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דוח על תופעות הזנות והסחר בבני אדם למטרות אלה, והצביע על שורה של פערים עמוקים ביישום החוק לאיסור צריכת זנות ועל חשש לתת-אכיפה. הוא כתב כי בחלוף שש שנים מכניסת החוק לתוקף, "אין די בפעולות האכיפה שנעשו - פעולות אשר חיוניות לצמצום התופעה. גם יישום הפעולות למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות, להגנה על הקורבנות ולטיפול בהם, הוא לקוי וחסר".
הוא קרא למשטרה ולמשרד המשפטים לנקוט פעולות להגברת האכיפה, והוסיף כי על רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים להקפיד על מתן אשרת שהייה לקורבנות סחר בהתאם לסמכויותיה ולנהליה. "החובה החוקתית להגן על כבוד האדם, חירותו ושלמות גופו מצויה בליבת חובותיה של המדינה", כתב. "יישום ההמלצות יסייע למדינת ישראל לעמוד במחויבויותיה המוסריות כמו גם החוקיות".
הביקורת נערכה בין דצמבר 2024 ליולי 2025, ונבדקו בה היבטים שונים בתחום המאבק בתופעת הסחר בבני אדם לצורכי מין ובתופעת הזנות. צוין בה כי על פי הסקר הלאומי היחיד בנושא, שנערך ב-2016, נכון לשנת 2014 היו כ-12 אלף בני אדם במעגל הזנות, מהם 95% מהם נשים, ו-1,300 קטינים וקטינות. גיל הכניסה הממוצע למעגל זה היה 14-13. בשנת 2014, עמד האומדן המצטבר של התשלומים עבור צריכת זנות על כ-1.3 מיליארד שקל. על פי הדוח, גורמים העוסקים בתחום מניחים כי מספר הנערים והנערות במעגל הזנות נכון ל-2025 עמד על 5,000-3,000.
בשנת 2020 נכנס לתוקפו חוק איסור צריכת זנות כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים, ובשנת 2025 הוא הוארך. החל מ-2020 ועד היום מוצבת ישראל בדוחות מחלקת המדינה האמריקנית בדירוג הביניים, והדבר מעמיד אותה בסיכון לירידה לתחתית הדירוג, המלווה בסנקציות נרחבות.
ירידה בקנסות וחוסר עיסוק משטרתי
המבקר מצא כי בשנים 2023-2022 חלה ירידה של כ-70% בקנסות שהטילה המשטרה בגין צריכת זנות, מ-3,004 ל-902. גם בשנה לאחר מכן נמשכה מגמת הירידה, בשיעור של כ-58% - עם 378 קנסות בלבד. בשנת 2025 חל אמנם גידול ניכר והוטלו 1,061 קנסות, אך עדיין מדובר במספר קטן באופן משמעותי מאלו שהוטלו ב-2022.
בביקורת צוין כי בשנים 2025-2021, פעילות האכיפה המנהלתית של ארבעה מתוך שבעה מחוזות במשטרה "הייתה אפסית ולכל היותר דלה מאוד". נמצא ש-99% מהקנסות שהטילה המשטרה בשנים אלה היו בשלושה מחוזות בלבד: תל אביב, מרכז וחוף. האכיפה בוצעה באופן כמעט בלעדי על ידי שלוש תחנות משטרה בלבד: זבולון, ראשון לציון ושרת. "הנתונים מעידים על היעדר עיסוק או עיסוק אפסי של רוב התחנות", נכתב בדוח.
מבקר המדינה על תת-אכיפה של חוק הזנות:
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
צוין כי אף שהצטבר מידע על מאות כתובות החשודות כזירות זנות במחוז דרום, ירושלים וצפון – 0 קנסות הוטלו. "הממצאים העולים מעידים על פער בין התפיסה המשטרתית לאופן המימוש בפועל לצורך אכיפת החוק", נכתב. רק 2% מכלל הנקנסים בשנים 2025-2022 (111 מתוך 5,345) השלימו השתתפות בהליך שיקומי-חינוכי החלופי לקנס.
באשר לשיתוף מידע בין משרד הבריאות למשטרה, צוין כי מרפאות לוינסקי טיפלו ב-3,453 אנשים בשנים 2024-2023, ושהמידע בנוגע למוקדי הזנות יכול לסייע למשטרה באכיפה. עם זאת, שיתופו "נעשה באופן חלקי וראשוני בלבד במחוזות תל אביב וירושלים – ואינו מיושם בכלל המחוזות שבהם פועלות המרפאות".
עוד עלה בביקורת כי על פי הערכת המשטרה, תמונת המודיעין שבידיה בנושא תופעת הסחר בבני אדם – מצומצמת יחסית להיקפה בפועל. ב-2024 המשטרה תרגמה לפעילות מעשית רק 44% מהמידע המודיעיני שבידיה.
אין יעדים, אין חלוקת אחריות
בביקורת נמצא כי עד 2025, המשטרה לא קבעה יעדים ארציים בנוגע למספר הקנסות שיוטלו בגין צריכת זנות בהתאם לחוק. ב-2024 היה מידע על כתובות חשודות בתחום שיפוטן של 26 תחנות, אך רק ל-18 מהן נקבעו יעדים לגבי מספר הקנסות.
(צילום: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור )
בשנים 2024-2022 המשטרה לא עמדה ביעדים שהציבה לפיצוח פרשיות של עבירות סחר בבני אדם. בשנת 2022 פוצחו רבע מהפרשיות שנקבעו ביעד, שתיים מתוך שמונה, מה שמשקף פעילות של מחוז תל אביב בלבד – מתוך שבעה מחוזות שהוצבו להם יעדים. מחוזות חוף, מרכז וש"י לא פיצחו שום פרשייה במשך אותן שנים.
באשר לחלוקת האחריות במשטרה בין גורמי המטה, המחוז והתחנה, נכתב בדוח כי גורמים במשטרה העידו שהנוהל שנקבע לא מיושם. כך למעשה, אין בפועל התאמה בין האחראים לאכיפה בנוהל (כוחות הבילוש), לבין אלו שמבצעים את האכיפה הלכה למעשה (כוחות הסיור), ולפיכך הם לא רואים עצמם אחראים לקידום האכיפה, היקפה וטיבה. "הדבר מוביל לטשטוש גבולות האחריות ולפגיעה ביכולת לבצע אכיפה עקבית ומקצועית", הודגש.
הרשת כפלטפורמה לשידול לזנות
מ-2018 רשויות האכיפה ערות לאתגר הניכר הכרוך בחשיפה של עבירות במרחב המקוון ובאכיפת החוק בעניינן ועמדו על פערים ביכולות בתחום זה. למרות זאת, בביקורת עלה שלא ננקטו צעדים להרחבה ממשית של היקף הפעילות במרחב זה – והיא אינה מספקת מענה אפקטיבי.
טקס זיכרון בתל אביב לנשים שמתו במעגל הזנות
(צילום: מוטי קמחי)
ב-2024, למרות מידע שהיה למשטרה על יותר מ-1,300 כתובות החשודות כזירות זנות – בפועל נסגרו רק 13 בתי בושת. בשנים 2025-2022 נסגרו 60 בתי בושת בלבד, ובביקורת צוין כי הדבר מלמד על "אי-שימוש ממצה באפיק הקיים כאמצעי משלים להתמודדות עם תופעת הזנות והסחר בבני אדם לצורכי זנות".
המבקר היוצא ציין כי נכון למועד סיום הביקורת, בחוליית הסחר בבני אדם במשטרה היה מחסור ניכר בכוח אדם – והועסקה בה קצינה אחת בלבד. זאת, אף שכבר ב-2020 הועלה הצורך להגדיל את היקף התקנים, הן על ידי המשטרה והמשרד לביטחון לאומר והן על ידי מחלקת המדינה האמריקנית בדוח השנתי בנושא. ב-2025 אושרה הוספת משרות, אך נכון למועד סיום הביקורת הן לא אוישו. באשר למחלקי המוסר ציין אנגלמן כי מחוז תל אביב הוא היחיד שמפעיל מחלק ייעודי לטיפול בעבירות סחר בבני אדם ובעבירות הנלוות להן.
דחיקת קורבנות חזרה למעגל הזנות
בביקורת הועלו ליקויים גם באשר לאופן שבו החילה רשות האוכלוסין את סמכותה למתן אשרת שהייה למי שהוכרו כקורבנות סחר בבני אדם לצורכי זנות. על פי הממצאים, לעיתים הליך קבלת ההחלטות בוצע לא בהתאם לנהלים – ותוך חריגה מסמכות.
בשנתיים האחרונות התגלעו מחלוקות מהותיות בין רשות האוכלוסין לבין אגף הסיוע המשפטי במשרד המשפטים בנוגע לקבלת אשרות שהייה. "המחלוקות פגעו בשיתוף הפעולה וביחסי העבודה", מציין המבקר. "עקב כך, אגף הסיוע המשפטי נוקט כלים משפטיים שתכליתם להניע את הרשות לאישור אשרות בהתאם לדין".
ארכיון. פשיטת משטרה על בית בושת
(צילום: משטרת ישראל)
צוות הביקורת ציין כי האגף מסר שמדובר בהליכי סרק שהיו יכולים להימנע לו היה מתקיים שיתוף פעולה בין הגופים, וכי נקיטתם גורמת לבזבוז משאבי ציבור – ואינה מביאה לטיפול בשורש הבעיה.
המתאמת ביחידת התיאום הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים ציינה בפני צוות הביקורת כי התנהלות רשות האוכלוסין - ובכלל זה מניעה שיטתית של אשרות עבודה מקורבנות סחר - אינה סבירה. לטענתה, הדבר פוגע קשות בקורבנות ואף דוחק אותם חזרה למעגל הזנות.
למרות החלטת הממשלה משנת 2022, משרד המשפטים טרם השלים את הרחבת טווח העבירות שבגינן ניתן יהיה לחלט כספים למען הקרן שהוקמה לתמיכה במאבק בסחר בבני אדם ובהחזקה בתנאי עבדות.
סטטוס התוכנית הלאומית
הביקורת בחנה גם את המשימות שהוטלו על יחידת התיאום במסגרת התוכנית הלאומית הרב-שנתית למאבק בסחר בבני אדם, שנקבעה ב-2022 ומסתיימת בסוף השנה הנוכחית. על פי הדוח, נכון למאי 2026, היחידה קידמה חלק ניכר מהמשימות שקיבלה. עם זאת, כן עלו קשיים שונים בפעילות היחידה.
כך למשל, בביקורת הועלו קשיים בשיתוף הפעולה בין המשטרה לבין מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין, אף שהוא עשוי לתרום למאבק בתופעה. הגופים, צוין, אינם משתפים זה את זה במידע ובנתונים רלוונטיים, פעולותיהם אינן מתואמות ויחסי העבודה ביניהם אינם מוסדרים בשום נוהל. באשר למוקד פניות הציבור הייעודי לנושא סחר בבני אדם, צוין בביקורת כי שנתיים לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה להגדלת מספר הפונים למוקד - לא ניכר כי חל גידול של ממש.
ניידת עירונית בדרום תל אביב
(צילום: שאול גולן)
נכון למאי האחרון, יחידת התיאום עדיין לא גיבשה תוכנית הכשרה שנתית מקצועית, סדורה ובין-משרדית עבור המשרדים והגופים הציבוריים השותפים במאבק בזנות ובסחר בבני אדם. זאת, שלא בהלימה להחלטת ועדת המנכ"לים שביקשה לתת קדימות לטיוב מערך ההכשרות, ועל אף שיחידת התיאום הגדירה משימה זו בתוכנית העבודה שלה ל-2025.
על פי המבקר, היחידה טרם השלימה את ההסדרה בכל הנוגע למימון הסעת קורבנות סחר בבני אדם למקלטים ייעודים. בפועל, ב-2025 מימן משרד הרווחה את ההסעות, אך נותרו מחלוקות שטרם יושבו בין הגופים בנוגע לגורם האחראי להסעות ולמימונן.
