המאבק על צביונן של ערי הנגב מגיע לנקודת רתיחה. בערד זו כבר מזמן מלחמת התשה יומיומית על המרחב הציבורי, אך כעת נראה כי טעימה מכך מקבלים גם תושבי דימונה - כשהחלטה לפתוח סניף של סופר פארם בשבת הובילה למהומת ענק. כעת, תוהים תושבים רבים בדימונה האם מה שהתחיל מתחת לרדאר בעיר השכנה עלול להגיע גם אליהם, והאם הסטטוס-קוו שנשמר במשך שנים עתיד להיסדק.
ליז כהן על פתיחת הסופר פארם בדימונה בשבת
הקו בהפרדה בערד
קו 3 של חברת "מטרופולין" בערד הפך לאחרונה בשעות העומס לקו בהפרדה מגדרית. זה לא קרה באופן רשמי, כמובן; על פי חוק, חל איסור לקיים הפרדה כזו בתחבורה הציבורית, וכל הנוסעות והנוסעים בה זכאים לשבת היכן שהם רוצים. אלא שבחסידות גור החליטו כי התלמידות והתלמידים ייסעו כעת בנפרד, קודם הבנים ולאחר מכן הבנות, ולחסוך את השימוש בהסעות פרטיות ויקרות שבהן ניתן לקיים הפרדה שכזו כחוק.
הציבור החילוני, על הנייר, לא מחויב להפרדה הזו - אבל בפועל יש מי שעלול לסבול מהמצב, בעיקר הנשים. "הם עושים מה שהם רוצים", אומרת ויויאן בן אהרון (82). "אם אני רוצה לשבת אני מבקשת, ויושבת איפה שאני רוצה. אם הם לא רוצים - אז אני יושבת בכוח. הם לא יושבים ליד נשים כמובן, גם הילדים הקטנים שיוצאים מבית הספר. לפעמים אני צריכה לדרוש את המקום שלי".
לפי התקן החדש של החסידות, קודם הבנים נוסעים, ואחר כך הבנות, וכל איחור נרשם. ב"הפרגוד" פורסמה ההנחיה שהעבירו אנשיה חסידות להורים, בזו הלשון: "כדי לחזק את גדרי הצניעות הקדושה בעירנו, הוחלט בשיתוף פעולה של כל המוסדות, ובתמיכת הרב וולקוביץ' שליט"א, לעשות הפרדה בין הבנים לבנות בנסיעה באוטובוס בשעות הבוערות".
ההנחיה הזו אינה הפעם הראשונה שבה מנסים להנהיג בעיר הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית. נ', אם לחמישה שילדים, סיפרה כי בנותיה הדתיות (16 ו-14) - שלומדות באולפנה בעיר - חוו בריונות בכמה מקרים שונים בקו 80 לפני כשנה, בשעות הבוקר, כשצריך היה ללכת לבית הספר. עד היום, לדבריה, הן זוכות מדי פעם להערות. "זה קו שעוצר לנו ליד הבית", היא מתארת. "האוטובוס עצר והנהג אמר להן 'לא לא, זה לא בשבילכן'. בפעם אחרת הוא אפילו לא נכנס לרחוב שלנו. ירקו עליהן, דחפו אותן. כשהן פתחו סמארטפון צעקו עליהן 'תסגרו את התועבה הזו, אסור להיות עם זה באוטובוס'. זה גרם לי להתחיל לשנוא אותם, וזה כואב לי כי אני לא רוצה בזה".
לבסוף, היא מתארת, "מטרופולין החלו להכניס פקח בשעות העומס, והמשטרה אפילו ליוותה את האוטובוסים לזמן קצר. בהמשך כשהתרחשו אירועים דומים הנהגים היו עוצרים את האוטובוסים ומתקשרים למשטרה. זה נרגע מעט בגלל כל אלה".
הקרב על השבת בדימונה
בינתיים, בדימונה חוששים שהם הבאים בתור. זה התחיל בחודש מרץ האחרון, אז הודיע ראש העיר בני ביטון על פתיחת סניף הסופר פארם במרכז דמרי בשבת. הרי מצבי חירום רפואיים וצרכים חיוניים לא יוצאים לפגרה בשבת, ונגישות לתרופות ומוצרי יסוד היא שירות קריטי שחייב להיות זמין לציבור בכל רגע נתון. אלא שנציגי המפלגות הדתיות וחסידות גור בעיר התרעמו.
ממש לפני מלחמת "שאגת הארי" הפגינו החרדים בעיר מול הסניף, ואז החלו ליפול טילים, והסערה סביב השבת שככה. אלא שהפסקת האש הביאה איתה שוב מהומה, ובסוף חודש אפריל האחרון פרסם ביטון פוסט בפייסבוק ובו תקף כי הוא נתון ל"איומים פוליטיים, משחקי כוחות ולחצים שמשתמשים באירוע החשוב ומציל החיים הזה - בשביל אינטרסים".
לדברי ביטון, "הסטטוס קוו של העיר הוא חלק בלתי נפרד ממשנתי הפוליטית. לא אתן שבגלל לחצים פוליטיים דימונה תהפוך מעיר חמה, קהילתית, מחבקת ופלורליסטית - לעיר שנשלטת על ידי מסעות הכפשה והוכחת כוח".
והתושבים? "בהתחלה כשאמרו לנו שפותחים בשבת כל הצוות היה בשוק", סיפרה אחת מדיילות היופי. "מי רוצה לעבוד בשבת. אבל אני חושבת שזה דווקא טוב. יש כאן בית מרקחת, וגם אוכל לילדים. מי שרוצה שיבוא ויקנה, ומי שלא? אז לא".
ליז כהן, שעברה מערד לדימונה בילדותה, סיפרה כי היא זוכרת את המבטים מחסידות גור בעיר הולדתה. מבחינתה, שכל החנויות יהיו פתוחות. "הם היו מורידים את הראש כשראו נשים או ילדות, וחלקם אפילו יורקים הצידה. זה משהו שהיה הולך איתי כילדה. פה בדימונה זה לא המצב, אבל הכול עוד יכול להיות".
"אנחנו היינו פה לפניהם", מדגישה ליז. "הם צריכים לכבד אותנו ואנחנו אותם. מתבקש שיהיה לנו מענה ביום שבת, יש המון תושבים שנוסעים לבאר שבע בשביל אקמול או נורופן, בשביל הדברים הכי קטנים, ואני אפילו לא מדברת על תינוקות שזקוקים למענה מיידי".
ליז גם לא יכולה שלא להביע פליאה מכך שעל הקאנטרי שפתוח בשבת "לא היה כל כך הרבה רעש", ותוהה האם יש "מישהו שיושב ברשות ומשהו אל מסתדר לו". היא מסכמת: "אני חוששת שמה שקרה בערד יקרה גם בדימונה".
"אנחנו לא רוצים שיהיה פה ערד, אבל זה קורה טיפין-טיפין", מוסיף דניאל ניסימוב. "אני אדם מאמין, השבת ויינפש שלי זה ליהנות. אשתי עם כיסוי ראש ושומרת שבת, שכל אחד ייהנה בשלו. אפילו בירושלים עיר הקודש יש עסקים שפתוחים בשבת, אז פה בדימונה לא? זו עיר קטנה, קל להשתלט עליה, אבל אנחנו לא פראיירים. לא ניתן לזה לקרות".
דנה והדר הן חברות טובות, האחת דתייה והשניה חילונית. דנה מתנגדת לפתיחת הסופר פארם בשבת ואילו הדר תומכת. "באתי מירוחם, שם לא היה לנו רופא תורן או אפשרות לקנות תרופות", מספרת הדר. "דימונה זו עיר שמכבדת, לעומת מה שקורה בערד - שם זו קטסטרופה".
"זה סתם חילול שבת בעיר," טוענת דנה מנגד. "לקנות מסקרה זה לא פיקוח נפש".
אורי קידר, מנכ"ל "ישראל חופשית"צילום: גיא גלעדא', אישה דתייה שהגיעה לסופר פארם כדי לקנות תרופות, בעיקר חוששת מהקהילתיות שנפגעה. "דימונה הייתה דוגמה ומופת", היא אומרת. "מה שכואב יותר מחילול שבת זו הפגיעה באחדות. מרגיש לי שהמצב מחריף. כואב לי על הפוליטיקה המלוכלכת ועל השיח שפוגע בילדים".
תגובות
מעיריית ערד נמסר כי "מדובר בהנחיה פנימית של גור לתלמידים עקב העומס הרב באוטובוסים בעיר. ההנחיה לא נוגעת כלל לתושבי ערד".
מחברת מטרופולין נמסר: "החברה מספקת שירותי תחבורה ציבורית באופן שוויני לכלל הנוסעים וללא הגבלות של דת, גזע או מין. מעולם לא הייתה ולא תהיה הפרדה מגדרית בקווי השירות של החברה. יובהר כי נהגי מטרופולין מונחים לעצור ולהזמין משטרה בכל מצב או מקרה של הטרדה כלפי נוסע או מניעת עלייה לאוטובוס של נוסע אחר מכל סיבה שהיא".
מנכ״ל "ישראל חופשית" אורי קידר אומר כי "נראה שבהיעדרה של מדינת ישראל מהאירוע, קווי תחבורה ציבורית שמסובסדים על ידי כלל משלמי המסים הפכו בפועל למנגנון הסעות פרטי לחרדים - תוך הנהגת נורמות של הפרדה והדרת נשים שאין להן מקום במדינה דמוקרטית. עיריית ערד, חברת מטרופולין וכל גורם שנותן יד לאפליה הזו יידרשו לעצור אותה לאלתר - או להתמודד עם הליכים משפטיים".
