"חוק ההמשכיות", שמאפשר להשתמש בזרע של חללי צה"ל, עלה לכותרות שלשום (רביעי) בעקבות פגישתה של ניצה שמואלי, אמו של בראל חדריה שמואלי ז"ל, עם ראש הממשלה נפתלי בנט. בפגישה הפצירה אמו של לוחם מג"ב שנהרג להשלים את חקיקת החוק "שיאפשר לי להיות סבתא לנכד מבראל". אז מהו "חוק ההמשכיות", מדוע קידומו נעצר ומה אומרים המתנגדים לאותה הצעה?
לפי הנחיות היועמ"ש לעניין שימוש בזרע מן המת (כשמדובר בזכר), בת הזוג יכולה לבקש להשתמש בזרע. אם אין בת זוג, קרוביו יכולים לבקש זאת, אך מחובתם להוכיח לבית המשפט את רצון המת להמשכיות - ונקודה זו היא עיקר המאבקים המשפטיים בנושא. בקשתה של האם ניצה מראש הממשלה, שלטענתה "הבטיח לסייע למשאלת הלב שלי" ולקדם את החוק, הציתה את הנושא מחדש.
המקרה של סרן שקד מאירי שנפל ב-2004 במהלך שירות מילואים ברמת הגולן, כשהיה בן 27, הוא אולי הזכור ביותר. הוריו, הדרת ורוני, החליטו לשאוב את זרעו כדי להביא ממנו ילד לעולם. אלמנתו של שקד, שלה נישא שלושה חודשים לפני מותו, התנגדה לכך, גם אחרי שנישאה מחדש והקימה משפחה. ההורים והאלמנה עמדו זה מול זה בדיונים רבים בבית המשפט, כשכל אחד מהם טוען שהוא מייצג את עמדתו של החלל.
בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי נעתרו בתחילה לבקשת ההורים להשתמש בזרע בנם למרות התנגדות האלמנה, אך לאחר הדיונים בשתי ערכאות עתרה האלמנה לבית המשפט העליון, והרכב של חמישה שופטים הפך את ההחלטה וקבע שיש לקבל את עמדתה.
בעקבות המקרה של סרן מאירי, הוריו פנו לח"כ לשעבר רויטל סויד מהעבודה, כדי שתעזור להם בנושא. "אני יזמתי את הצעת החוק הזו בעקבות הפנייה של ההורים אליי", אמרה סויד בשיחה עם ynet. "הם שיתפו אותי בעובדה ששקד נהרג מבלי שזכה להקים משפחה וגם בית המשפט השלום וגם המחוזי נתנו להם את האישור שאישה מסוימת תהרה מהבן שלהם ותהיה האמא של הנכד שלהם. אבל אלמנתו של שקד, שכבר התחתנה בשנית, סירבה ובית המשפט העליון קבע שזה שלה", הסבירה.
סויד לקחה את הנושא בשתי ידיים: "ישבתי עם נשיאי בית משפט, עם הורים שכולים, עם רבנים ראשיים ועם יעקב ליצמן, שר הבריאות לשעבר. אחרי עבודה מפרכת, נוצרה הצעת חוק מושלמת בעיניי שקראתי לה 'חוק ההמשכיות'".
אחת מטענותיה להצדקת החוק היא החובה המוסרית והערכית לחללי צה"ל, כלשונה. "המתנגדים להצעת החוק שאלו למה דווקא לחללי צה"ל ולא לכל אחד שמת, אבל כשאנחנו שולחים ילד לקרב והוא לא חוזר, המשפחה כמו שהיא נתנה את הבן שלה, היא רוצה לקבל ממנו המשכיות. ההצעה שלי היא לא שההורים של החלל ישמשו כאבא ואמא לילד אחר, אלא כסבא וסבתא כי לא מחליפים את הבן בנכד".
טענת נגד נוספת הייתה שמביאים ילד לעולם מבלי שיהיה לו אבא, ומכניסים אותו במודע למקום מורכב. "הילד לא יהיה יתום", מסבירה סויד, "תהיה לו אמא". לדבריה, "יש הרבה מאוד נשים שהולכות לבנק הזרע ומביאות לעולם ילדים בלי מטען גנטי, בלי משפחה. למה שהאמא והילד לא יזכו במשפחה? סייגתי את הצעת החוק כך שאם החלל היה נשוי עם ילדים, לא יהיה אפשר לעשות את זה. אם אשתו רוצה, אין בעיה. אם אשתו לא רוצה ואין להם ילדים משותפים, הזרע עובר להורים".
8 צפייה בגלריה
"הילד שיוולד לא יהיה 'מצבה', ברגע שתהיה המשכיות תהיה לנו סיבה לקום בבוקר". ברוך בן יגאל
(צילום: שרון צור )
לדברי סויד, הסיבה שהצעת החוק נעצרה היא בעקבות נפילת הממשלה ה-20, אך לדבריה, היא יכולה לעבור. "חללי צה"ל זה קונצנזוס בחברה הישראלית ולכן יש לחוק הזה סיכוי גדול לעבור. אני בטוחה שאם הממשלה לא הייתה נופלת, הצעת החוק הייתה עוברת. המשפחות רוצות המשכיות לבן שלהם שהוא ורוצות לדעת שהוא לא היה סתם עובר אורח בעולם".
ברוך בן יגאל, אביו של סמ"ר עמית בן יגאל, לוחם סיירת גולני בן ה-21 שנהרג לפני כשנה וחצי מאבן שהושלכה על ראשו בפעילות מבצעית בכפר יעבד שבצפון-מערב השומרון, הסביר בשיחה עם ynet את חשיבות החוק למשפחות שכולות בכלל ועבורו בפרט. "אני המקרה הקלאסי להורה שכול שחתם לבן שלי את החתימה המיוחלת לשרת ביחידה קרבית. לצערי הרב קרה מה שקרה ונותרתי לבד בעולם הזה. יש לנו קצירת זרע של הבן שלי, למה שתלך אישה שתיקח זרע אקראי במקום שתיקח את הזרע של עמית ותקבל משפחה נהדרת?", תהה.
בן יגאל הודף את האשמות כי מדובר ב"מצבה אנושית". "הילד שיוולד לא יהיה מצבה כמו שהבית שלנו הוא לא אתר הנצחה. אף אחד לא מרגיש את התחושות שלנו כהורים שכולים. ברגע שתהיה המשכיות, זה ייתן לנו סיבה לקום בבוקר. אם יש לי נכד מעמית, אני אתן לו את הכל. גם כלכלית אני אתן. זו עשייה ונתינה וללכת עם אותו נכד ולחוות איתו את מה שלא אחווה עם עמית, זה הכל בשבילי. זה הרצון שלי כהורה שכול. אנחנו לא מבקשים הכרה שהוא יהיה יתום צה"ל".
לדברי בן יגאל, בנו עמית, הביע בפניו שלושה ימים לפני מותו את הרצון להיות אבא. "הוא אמר 'אני רוצה להביא ילדים לעולם'. מי היה מאמין שהוא חזה את המוות שלו. הוא כתב את זה גם בהודעות ווטסאפ לאושר, בת הזוג שלו. הוא כתב לה שהוא רוצה להתחתן ולהקים משפחה. צריך לממש את רצונו".
"לצערי הרב היו כמה הורים שלא כל כך הבינו את ההבדל בין אבא לסבא והם רצו בעצמם לגדל את הילד", מסביר בן יגאל את הסיבה להתנגדות של בתי המשפט ומשרד הביטחון לנושא. "אנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים שתהיה לו אמא ואנחנו רק מאחורה, נהיה סבא וסבתא".
שמעון גולובנציץ', אביו של סגן דוד שנהרג בפעילות מבצעית בחברון, תומך גם הוא בחוק: "ברגע שקורה אסון כל כך נוראי, אנשים מרגישים שהם הגיעו לסוף הדרך והכל חשוך. האפשרות הזו של להביא נכד או ילד ולהתחיל בחיים חדשים, זו אפשרות לקום ולהמשיך ללכת. זה ממש אור בקצה המנהרה וזה נותן תקווה שאפשר להמשיך הלאה. ראיתי משפחות שעשו את זה, משפחה שהלכה על אומנה וראיתי שזה נתן להם סיבה לקום בבוקר".
"איך יש אפשרות למנוע מבן אדם להביא נכד מהבן שלו? מי שמם?", אומר גולובנציץ'. ״איזה בית משפט או איזה בן אדם יש לו זכות להגיד שאין לנו זכות להביא ילד מהבן שלנו. זו זכותו הטבעית, האנושית, של בן אדם שתהיה לו המשכיות. נילחם עד הסוף כדי שזה יקרה. יש המון כעס על מערכת המשפט שלא מאפשרת לאנשים את הדבר הכי בסיסי בעולם שזה להביא ילד. המדינה הזו שלחה את הילדים שלנו למות, המדינה צריכה לאפשר לנו להביא ילדים מהם".
סא"ל עירית אורן גנדרוס היא יו"ר ומייסדת עמותת אור למשפחות, שתומכת בהורים שילדיהם נהרגו במערכות ישראל ומובילה את הצעת "חוק ההמשכיות" ופועלת לקידומו. לדבריה, בשנים האחרונות ישנה תופעה שבה הורים שכולים שאבו את הזרע של בנם החלל, כדרך לחזור לחיים אחרי האובדן הגדול.
"יש בעמותה הורים שכולים שהצעתי להם ללדת אחרי שהבן נפל והם ילדו ילד וזה הכניס להם אור, אבל יש הורים שזה לא מתאים להם", אמרה. "יש אחרים שמתאים להם להביא ילד מהזרע של בנם, ואין זכות לאף אחד להגיד אם זה נכון או לא כי אין אמת מוחלטת. כל אחד מתייחס אחרת לשכול. יש כאלה שעולים לקבר, ויש כאלה שמנציחים בדרך כזו או אחרת. יש הרבה דרכים ויש כאלה שרוצים להשתמש בזרע של בנם בשביל ההמשכיות וזה מכניס להם הרבה אור. אין לאף אחד את הזכות לעצור את זה".
לדבריה, "היו כמה תקדימים של הורים שהיה להם כסף ולקחו עורכי דין והצליחו בבית המשפט. אחת האימהות אף תבעה את משרד הביטחון להכיר בילד כיתום צה"ל. כנראה שמאותו מקרה, בית המשפט לא מאפשר שימוש לא יכולים ובית המשפט לא מאשר. הזרע הוא בחזקת מדינת ישראל ולא מאפשרים שימוש בזרע". אורן גנדרוס פועלת במקביל לקידום הצעת החוק, לשנות גם את צו הגיוס שיכניס את הסעיף של ההמשכיות: "בתהליך הגיוס שואלים את המתגייס לאן עוברים המטלטלים, אבל שם צריך להוסיף סעיף שאם קורה משהו, האם תאפשר לעשות שימוש בזרע".
"אני ממשיכה לקדם את זה ולהעלות את החוק", הבהירה אורן אנדרוס. "פניתי לאלוף (במיל') עוזי דיין שאמר לי שהוא מוכן לקחת את זה על עצמו והקמנו ועדה בהשתתפות השופט בדימוס אליקים רובינשטיין. כל ח"כ שנפגשתי איתו תומך בזה. אם הממשלה לא הייתה נופלת, החוק היה מקודם. אנחנו פועלים לקדם את החוק ואנחנו נצליח בזה, זה רק עניין של זמן. אני הופכת עולמות".
פורסם לראשונה: 22:18, 28.10.21
