יו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע היום (חמישי) כי הגיע לסיכום עם המפלגות החרדיות, לפיו חוק יסוד לימוד תורה שכבר אושר במליאה בקריאה ראשונה, יהיה הצהרתי בלבד. בהודעת כץ נאמר כי "סעיף 2 אשר קובע מאזני צדק בין הערכים יימחק מהצעת החוק". המהלך התאפשר לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו וכ"ץ עצמו הבהירו לראשי הסיעות החרדיות שאם הנוסח לא ירוכך, החוק לא יקודם. צפו בדיון בחוק בשידור חי בוועדת הכנסת:
שידור ישיר מוועדת הכנסת. צילום: ערוץ כנסת
עם זאת, גם הנוסח החדש עדיין יכול לסייע לחרדים במאבק נגד גיוס לצה"ל שכן גם הנוסח המרוכך מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד". כשסוגיית הגיוס תגיע לדיון בבג"ץ יוכלו החרדים לטעון שערך לימוד התורה הוא שווה לערך השוויון.
הנוסח המקורי, שכעת כאמור שונה, קבע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. מטרתו של חוק יסוד זה הכרה בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל כדי ליצור מאזני צדק אל מול ערכי יסוד אחרים במדינה".
חברי הכנסת אריה דרעי ומשה גפני היו בקשר הדוק ביממה האחרונה עם הרב דב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי ואנשי ביתו. בהתחלה היה זעם על הליכוד שלא עומד בהבטחות וביקש לשנות את החקיקה. במהלך הדיונים עלתה המחשבה לוותר באופן מוחלט על חקיקת החוק אך לבסוף עלתה ההבנה שגם הנוסח המרוכך עשוי לסייע במאבק העתידי בבג"ץ נגד הגיוס, ולכן הוחלט להסכים להצעת הליכוד. נזכיר שמדובר בחוק שמקודם כחלק מדיל שנחשף ב-ynet בין נתניהו לבין החרדים שלפיו הקואליציה תקדם שורת חוקים שייטיבו עם הציבור החרדי בתמורה לתמיכה בחוק ועדת החקירה הפוליטית לחקר טבח 7 באוקטובר.
ש"ס ודגל התורה אמרו לאחר ההודעה של ח"כ אופיר כ"ץ כי "הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד, הקובע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. זהו ליבו של החוק והעיקרון שלשמו הוגשה הצעת חוק היסוד מלכתחילה, לעגן בחוק יסוד את ההכרה במעמדו של לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ומדינת ישראל".
ח"כ דן אילוז מהליכוד, שהתנגד לחוק גם במתכונתו המקורית, מסר כי "הסרת סעיף שהגדיר במפורש את תכליתו, לא משנה את מהות החוק ואת המטרה הברורה- זהו חוק שישמש בפועל להכשרת השתמטות. התרגיל הפוליטי של מחיקת הסעיף לאחר תום הדיונים, בלי לאפשר לדרגים המקצועיים להשמיע את קולם, הוא בסך הכל כסות עיניים".
הודיע על "ריכוך" החוק. יו"ר הקואליציה אופיר כץ
(צילום: אלכס קולומויסקי )
מי שהשתכנע לתמוך בחוק במתכונת החדשה שלו הוא ח"כ משה סולומון (הציונות הדתית) שכתב בין היתר, "נשארתי בעמדתי. גם במחיר ביזיונות, פיטורים מועדות - לא הכבוד חשוב לי, הציבור ששלח אותי חשוב לי. והנה, אחרי יועצים משפטיים, חוות דעת ודיונים- הוכח שצדקתי. ומשנים את החוק למה שדרשתי מלכתחילה. כמובן, עכשיו כל סיעות הקואליציה יציגו זאת כהישג שלהם, פתאום תשמעו את מי שהצביעו בעד בכל הצבעה כי הם בכלל לא תכננו שזה יגיע ככה למליאה. תשמעו, ותדעו את האמת. גם במחיר שליחותי הציבורית, אשאר נאמן לערכי מי ששלחו אותי לכנסת".
בתחילת השבוע הביעו במשרד האוצר התנגדות לקידום החוק. במהלך דיון בוועדת הכנסת אמר נציג המשרד, "משרד האוצר מזהיר כי אם הזכות ללימוד תורה תגבר על עקרון השוויון, הדבר יוביל לפגיעה קשה בסדרי העדיפויות התקציביים ולהסטת משאבים והטבות בהיקפים נרחבים".
גם הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר הסתייג מהחוק כשכתב: "החיילים והמפקדים בסדיר, בקבע ובמילואים הם המשאב החשוב ביותר של מדינת ישראל. ראוי ונכון שהם יהיו הראשונים בסדר העדיפויות לקבל את הערכת המדינה בהחלטות ובמשאבים תוך דאגה להם, למשפחותיהם ועתידם".
