ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם יו"ר ש"ס אריה דרעי ויו"ר דגל התורה משה גפני, ובסיום סיכמו השלושה על חבילת חוקים שתאושר לפני פיזור הכנסת.
החרדים ויתרו על העברת חוק סבסוד המעונות בכנסת הנוכחית, אך בתמורה יקבלו את העברת חוק יסוד לימוד תורה בשלוש קריאות - וגם את החוק למניעת מעצרי עריקים, וחוק הכשרות. הם, מצידם, יתמכו בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש, שבעקבות זאת צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, החרדים יצביעו בקריאה ראשונה גם בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר.
גלריה
גפני ודרעי: "רה"מ הבהיר כי הוא מחויב לאישור החוקים ויפעל לקידומם המהיר"
(צילום: ראובן קסטרו, עמית שאבי, דוברות הכנסת)
בעקבות ההסכמות, שיביאו לכך שהחרדים לא יתמכו בפיזור הכנסת, תאריך הבחירות המסתמן החדש הוא 20 באוקטובר - כפי שרצה נתניהו. בקואליציה ציינו שייתכן שהן ייערכו במועדן המקורי, 27 באוקטובר, כמתוכנן. 20 באוקטובר, יש לציין, הוא התאריך האפשרי האחרון לקיום בחירות לפני המעבר לשעון חורף (ב-25 באוקטובר). הכנסת, יש לציין, בכל מקרה תתפזר עד ל-17 ביולי, כך שנותרו 17 ימי כנסת ממחר, ולכן ניתן לקדם רק חוקים שנמצאים כבר בתהליך מתקדם.
על רקע הפגישה של נתניהו עם דרעי וגפני, יו"ר הקואליציה אופיר כץ ניהל שיחות עם כל ראשי המפלגות במטרה לגבש את חבילת החוקים כך שתהיה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה. גורמים בדגל התורה אמרו לאחר הסיכום כי "הבחירות יתקיימו בתאריך שנתניהו רוצה אם נקבל מה שסוכם. ייתנו יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו".
דרעי וגפני פרסמו הודעה משותפת אחרי הפגישה, ומסרו: "קיימנו היום פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו והעברנו לו בשם גדולי ישראל, דרישה חד-משמעית לקדם באופן מיידי את חוק יסוד לימוד תורה ואת החוק לעצירת מעצרי לומדי התורה, באמצעות כינוס ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת עוד השבוע. הבהרנו כי אם לא נראה פעולות מעשיות כפי שדרשנו, נתמוך בפיזור הכנסת כבר בשבוע הבא. ראש הממשלה הבהיר בפגישה כי הוא מחויב לאישור החוקים ויפעל לקידומם המהיר".
לאחר שהפרסום ב-ynet עורר סערה וביקורת חריפה על הקואליציה, ש"ס ודגל התורה טענו כי "אין שום דיל עם ראש הממשלה נתניהו". אלא שבפועל, הם הודו הלכה למעשה כי יש דיל כזה: "הדרישה שלנו לקידום חוק יסוד לימוד תורה והחוק למניעת מעצרי לומדי תורה עומדת בפני עצמה, אינה מותנית בשום דבר ולא ויתרנו על שום דרישה. ככל שניווכח שהחוקים הללו מקודמים באופן מעשי, נוכל לשוב ולהצביע על חקיקה קואליציונית, בהתאם להוראת גדולי ישראל". כלומר, הסכמתו של נתניהו להעביר את החוקים סללה את הדרך לקיום הבחירות לקראת סוף אוקטובר, ולקידום חוק פיצול היועמ"ש וגם ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7/10.
"זה לא דיל פוליטי - זו ספסרות בדם"
תנועת "מועצת אוקטובר", שנלחמת עבור הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר, תקפה בחריפות את הדיל בין נתניהו לחרדים. "זה לא דיל פוליטי - זו ספסרות בדם", מסרו. "בזמן ש-7 באוקטובר עדיין לא נחקר, בזמן שמשפחות שלמות חיות אלף ימים בלי תשובות, בזמן שהמדינה חייבת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול בתולדותיה, נתניהו והמפלגות החרדיות סוחרים באמת תמורת הישרדות פוליטית.
"במדינת ישראל דמם של למעלה מ-2,000 נופלים ונרצחים שווים פחות מחוק ההשתמטות, חוקי הכשרות, חוקי חסינות פוליטית ופירוק מערכת אכיפת החוק. מי שסוחר בחקירת 7 באוקטובר סוחר באמת. מי שסוחר באמת סוחר בדם. ומי שסוחר בדם לא ראוי להנהיג את מדינת ישראל אפילו דקה אחת נוספת".
במסגרת הדיל: עריקים חרדים לא ייעצרו
(צילום: רויטרס)
גם יו"ר "ישר!" גדי איזנקוט תקף את ההסכם: "נתניהו, זה נגמר. אתה לא ראוי למחירים הכבדים שהעם הזה שילם. נתניהו עורך מכירת חיסול של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל: חוקי השתמטות ופירוק החברה הישראלית בתמורה לתאריך בחירות 'נוח' יותר, שמנסה לטשטש את המחדל הגדול מהזיכרון של העם. העם לא יסלח לך על החלשת צה"ל בשעת מלחמה כוללת. חוקי ההפקרות לא יעברו, ועדת חקירה ממלכתית תקום והחברה הישראלית תחל בקרוב את תהליך השיקום והתיקון שהיא כל כך זקוקה לו".
מהם החוקים שעוברים?
חוק יסוד לימוד תורה, שעבר בקריאה טרומית במליאת הכנסת לפני שבועיים, קובע כי ערך לימוד תורה יעוגן כערך יסוד. מטרת המפלגות החרדיות היא לתת משקל נגד ל"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו", אחרי שבעבר נפסל חוק הפטור מגיוס בשל העובדה שהוא סותר את עקרון השוויון הנגזר ממנו. השוואת מעמדם של לומדי התורה למשרתים בצה"ל הוסרה, וכעת כתוב בנוסח כי "מדינת ישראל כמדינה יהודית רואה חשיבות עליונה בעידוד לימוד התורה ולומדי התורה, ורואה במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שתורמים תרומה משמעותית למדינת ישראל ולעם היהודי".
החוק למניעת מעצרי עריקים הוא יוזמה מבית המנהיג הליטאי, הרב משה הלל הירש והאדמו"ר מבעלז, הרב יששכר דב רוקח, שמבקשת להפסיק בהוראת שעה את מעצרם של משתמטים חרדים שהצא נגדם צו מעצר. על פי המתווה שנידון אצל נתניהו ומזכיר הממשלה יוסי פוקס - תקודם חקיקת בזק שתקפיא את מעצרו של מי שלא התייצב לצווים הצבאיים במשך יותר מ-500 יום, ולכן עלול להיעצר בכל מפגש עם שוטר או בפעילות יזומה. לא ידוע בשלב זה עד מתי תימשך הוראת השעה אם אכן תיקבע.
ש"ס תקבל את ביטול רפורמת הכשרות שאושרה בממשלה הקודמת
(צילום: אבי מועלם)
חוק הכשרות שבו מעוניינת מפלגת ש"ס הוא חוק שמבטל את רפורמת הכשרות של השר לשירותי דת בממשלה הקודמת, מתן כהנא, שפתחה את הענף לתחרות. לפני הרפורמה, הרבנות הראשית לישראל הייתה הגוף היחיד במדינה שמוסמך לתת תעודת כשרות לעסקים כמו מסעדות, מפעלי מזון, חברות הסעדה וכדומה, והיא גם הגוף היחיד שמוסמך לשלול את הכשרות. הצעת החוק שאושרה בממשלה הקודמת ביקשה לערוך רפורמה שבמסגרתה הרבנות תהיה גוף רגולטורי שיכול לתת לגופים אחרים, כמו צהר או כל מי שירצה לגשת למכרז, רשות לחלק תעודות כשרות מטעמם, בתנאי שיציגו את אופן פעילותם ויעמדו בתבחינים של הרבנות. המתנגדים לחקיקה שמקדמים בש"ס, כמו הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר, טוענים כי החוק מפקיד את האחריות להשגחה ולמשגיחים בידי עסקני המפלגות החרדיות השולטות במועצות הדתיות, וכי הוא מסדר "אלפי ג'ובים" למקורבים.
חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה אושר בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת החודש. הצעת החוק מפצלת את סמכויות היועץ המשפטי לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. לפי הצעת החוק, התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי. על פי ההצעה יש להסדיר את אופן מינויו, תנאי כשירותו ותקופת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה, ולקבוע כי הוא ימונה בידי הממשלה לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכי כהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. עוד מוצע להסדיר את התנאים לתום כהונתו, את העילות להעברתו מכהונה ולהשעייתו, ואת מינוי המשנה שישמש כממלא מקום היועץ.
הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר אושרה לפני שבועיים בוועדת החוקה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. הנוסח המעודכן קובע כי מבקר המדינה לא ימנה חברים חסרים בוועדה, ושהוועדה תוכל לפעול בהרכב חסר עם מינימום של שלושה חברים מתוך שישה. בשל העובדה שהאופוזיציה והקואליציה ימנו שלושה חברים מכל צד, המשמעות של הנוסח המעודכן היא שהוועדה תוכל לפעול גם ללא חברי אופוזיציה. נציג הייעוץ המשפטי אמר על כך בדיון: "בדיונים על הצעת החוק דובר על הסכמה רחבה שנדרשת בחברה מפולגת ומינוי חברים שישקפו את רוב העם, אך ההצעה כרגע חותרת תחת העיקרון הזה. בנוסף, הצעת החוק נחקקת בנסיבות קונקרטיות מאוד - ייתכן מאוד שרק הקואליציה תמנה חברי ועדה".
השתתפו בהכנת הכתבה: שילה פריד, אמיר אטינגר ורועי רובינשטיין
