בש"ס ובדגל התורה כבר חזרו בהם מהאיום לא להצביע בעד התקציב, אם לא יקודם "חוק ביסמוט", הכינוי לחוק הפטור מגיוס שמקדמת הקואליציה, והבטיחו להצביע בעד התקציב בקריאה ראשונה. הם עדיין התנו את אישור התקציב באופן סופי באישור חוק הפטור מגיוס, אבל דחו למעשה את האיום לקריאה השנייה והשלישית.
אלא שפגישה אמש (יום א') בין החרדים ליועצת המשפטית לוועדת חוץ וביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, שינתה את התמונה. פרנקל-שור דרשה להכניס לחוק שינויים משמעותיים שהחרדים לא הסכימו להם, מסעיף מטרת החוק ועד לדרישה שהחוק יעבור כהוראת שעה ולא בחקיקה קבועה - כדי להגן עליו בבג"ץ בעתירות הצפויות נגדו בהמשך.
החרדים הבינו שחוק על פי ראות עיניהם שיהיה בהסכמת הרבנים - כלומר בלי "שיניים" - וגם בהסכמת הייעוץ המשפטי, יהיה קשה להשגה. הם ביקשו שנתניהו "ייכנס לאירוע" ועל כן הודיעו כי המתווה שעליו הכריזו בשבוע שעבר שיעבירו את התקציב בקריאה ראשונה - לא תקף עוד ואם ראש הממשלה לא איתם בהעברת החוק הם לא יצביעו על התקציב.
בעקבות האיום המחודש ההצבעה בקריאה ראשונה על התקציב נדחתה ליום רביעי הקרוב, אבל כלל לא בטוח שעד תושג פשרה. נתניהו אכן "נכנס לאירוע" וכינס דיון חירום עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, יו"ר דגל התורה משה גפני ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' - אבל לא רק שלא הושגה הסכמה, אלא שסמוטריץ' זעם בה וצעק במהלך הוויכוח מול דרעי וגפני.
סמוטריץ' אמר שהוא "לא אשם בבעיות שלכם עם רה"מ ועם היועמ"שית. אם אתם רוצים תקציב, נביא מההתחלה ועד הסוף, ואם לא אז לא. סיימתי להיות יוֹ-יוֹ. יש לי אחריות לכלכלה, אני לא רוצה למרוח את זה". דרעי השיב לו: "קשה לנו, זה תלוי ברבנים, אנחנו צריכים להביא את זה בפניהם", וסמוטריץ' אמר: "יש לי מה להגיד על חוק הגיוס אבל תפסיקו לקשור את זה. שחררו את התקציב ותמשיכו לדון בגיוס".
הערב נפגש נתניהו שוב עם גפני, אבל גם בפגישה הזו לא הושגה פריצת דרך - ולא ברור אם הקואליציה תוכל לאשר את התקציב בקריאה הראשונה ביום רביעי, כפי שמתוכנן כעת. התקציב, נזכיר, צריך לעבור סופית - בקריאה שנייה ושלישית - עד 31 במרץ. אם לא - הכנסת תתפזר אוטומטית והבחירות יוקדמו. כעת מחכים ביהדות התורה להוראת הרבנים - הרב דוב לנדו (95) והרב משה הלל הירש (89) - שיתכנסו מחר לפגישה כפי שהם עושים מדי יום ויורו לח"כים כיצד לפעול. השניים, נזכיר, הוקלטו לאחרונה מודים בשיחות סגורות כי החוק המדובר לא יגייס בפועל אף חרדי, בדיוק כמו שאמרו מתנגדי החוק, ובניגוד לטענות של יו"ר ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט.
גם רבני ש"ס מתייעצים באשר לדרך הפעולה הראויה - והאם הפעם בכוונתם לממש את האיום. לאורך כהונת הממשלה הנוכחית כבר נרשמו כמה וכמה פעמים איומים מצד החרדים, ואלו מעולם לא מומשו והביאו בפועל להפלת הממשלה - גם אחרי שהשרים מטעמם התפטרו ממנה. ברקע לכך ניצבת כמובן העובדה שעבור החרדים אין למעשה שותף אחר מלבד נתניהו, והם יודעים היטב שבבחירות עשויה לקום ממשלה של מפלגות האופוזיציה כיום שתקדם חוק גיוס נוקשה הרבה יותר. אבל הפעם טוענים גורמים בדגל התורה כי האיום הוא רציני. לדבריהם, בלי התקדמות משמעותית עם חוק הגיוס עד ליום רביעי - הם יצביעו נגד התקציב ויביאו להפלת הממשלה. אלו המשברים הקודמים - שבהם האיום לא מומש.
בחודש ספטמבר האחרון העבירה הממשלה 31 מיליארד ש"ח "קופסת תקציב" לצורכי המלחמה, וגם אז ההצבעה עברה חרף איומי החרדים, שאז כבר היו מחוץ לממשלה. רגע לפני ההצבעה הודיעה דגל התורה כי תצביע נגד ההצעה, בהוראת הרב לנדו, במחאה על העיכוב בחוק הפטור מגיוס. מנגד, ש"ס הודיעה על תמיכתה, תוך הדגשה כי מדובר בצרכים חיוניים להמשך הלחימה. "אלו עניינים של פיקוח נפש ממש, ומשכך, סיעת ש״ס תצביע בעד ההצעה", נמסר מהמפלגה.
השיא הקודם היה בחודש יוני האחרון, ערב המלחמה באיראן, כאשר החרדים זעמו על יו"ר הוועדה דאז יולי אדלשטיין שלא הגיש אז נוסח חוק. הזעם הגיע לכך שיהדות התורה וש"ס איימו להצטרף לאופוזוציה ולהצביע בעד הצעת חוק לפיזור הכנסת. אחרי דיונים קדחתניים בחדרו של אדלשטיין, הכריז באישון לילה חבר הכנסת מהליכוד שהושגו הסכמות עם נציגי החרדים על "העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס". הרבנים הבכירים הורו לחברי הכנסת מש"ס ודגל התורה להתנגד להצעת פיזור הכנסת באותו לילה, מלבד חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר מאגודת ישראל שתמכו בהצעה.
עוד קודם לכן, בהצבעה על חוק הרווחים שהיה חשוב לקואליציה, בדצמבר 2024, איימו החרדים להצביע נגד - אבל בסופו של דבר הפיצול בתוך יהדות התורה הביא אותם שוב להצביע עם הקואליציה למרות שלא קיבלו את מבוקשם: התקדמות בחוק הגיוס. החרדים דורשים את חוק הגיוס למעשה עוד מקווי היסוד בטרם הקמת הממשלה. דרישתם הראשונית הייתה לחוקק אותו עוד לפני ייסוד הממשלה, בקואליציה אז נימקו שכדאי להעביר קודם את פסקת ההתגברות ולשם כך יש לחכות ל"רפורמה משפטית" כוללת כדי להגן על החוק בבג"ץ.
עוד בסוף 2022 אמר גפני בשיחה עם המנהיג הליטאי, זקן רבני דגל התורה הרב מאיר צבי ברגמן, כי לא יצביע על תקציב 2023 בלי חוק הגיוס - אלא שלבסוף החרדים השתכנעו להעבירו. המחאה נגד הרפורמה הביאה את הקואליציה להירתע מעוד הצעות חוק מעוררות מחלוקת, וכמובן שמאז פרוץ המלחמה לא היה שיח סביב הנושא עד ליוני 2024, אז בג"ץ הורה כי לא קיים עוד פטור לבחורי ישיבות משירות צבאי בהיעדר חוק המסדיר אותו. בין לבין נתניהו ניסה להראות כל העת לחרדים שהוא "מזיז מכשולים" - ובאוגוסט האחרון הדיחו חברי הליכוד את אדלשטיין מראשות וועדת חוץ וביטחון. עוד קודם לכן נתניהו קנה שקט תעשייתי לתקופות קצרות בדמות מחוות פוליטיות שיצרו רגיעה זמנית.
ברקע המאבק על גיוס חרדים ושוויון בנטל, הצעת החוק של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) איימה בנובמר 2024 על שלמות הקואליציה כשביקשה לשנות את הקריטריונים לקבלת ילדים למעונות יום. קריטריון הסבסוד, על פי החוק החדש, יהיה תלוי רק בתעסוקת האישה, ללא קשר לעיסוק הגבר. נתניהו ביקש מהחרדים לדחות את ההצעה ולא ליצור טלטלות. בסופו של דבר, במו"מ עם בין לשכת נתניהו לאייכלר רה"מ הדיח את שר הביטחון דאז גלנט, שהתנגד לחקיקה, והחרדים הסכימו לא להעלות את ההצעה להצבעה. בהמשך גם הפרידה מהרמטכ"ל הרצי הלוי נראתה כמו הסרת מכשול משמעותי, שכן הלוי ביקש להגדיל את מספר המתגייסים אך גם הדחתו לא הקלה על החרדים לקבל את מבוקשם. בינתיים ניסו הטבות נוספות, בהן בעיקר הגדלת תקציבים לחינוך החרדי.
