נתניהו משוחח עם מפקד כוחות החילוץ הישראליים בטורקיה
בעקבות רעידות האדמה הקטלניות בטורקיה ובסוריה, והרעידות שהורגשו בישראל בזו אחר זו בימים שלאחר מכן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את היועץ לביטחון לאומי וראש המועצה לביטחון לאומי צחי הנגבי לקיים הערכת מצב בנושא מוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה. הנגבי כבר קיים דיון ראשוני בנושא שבעקבותיו עלה הצורך להקים מחדש את ועדת השרים לעניין מוכנות העורף בראשות שר הביטחון.
הקמת הוועדה תידון בישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון, והיא תעסוק בכל התרחישים של מוכנות העורף לאירועי קיצון ובכלל זה שטפונות, צונאמי, מגפות, מלחמות ורעידות אדמה. הנגבי ביקש מכלל הגופים שמטפלים בהיערכות לרעידות אדמה בישראל, ויש לא מעט כאלה, להגיע ביום שלישי בבוקר לדיון מסכם בנושא, שבסופו יגובשו המלצות לפעולה שיוצגו לאישור ראש הממשלה.
המועצה לביטחון לאומי, יש לציין, כבר קיימה כמה דיוני משנה שבהם עלו מספר סוגיות. בישראל ביצעו כבר לפני שנים רבות מיפוי של "הנקודות הרגישות" - הערים והיישובים שנמצאים על קו השבר הסורי-אפריקני - ועולה כי בסך הכול ישנן 10 רשויות שמוגדרות "אדומות", שעלולות להיפגע אנושות במקרה של רעידת אדמה משמעותית שתכה בישראל.
נקודה נוספת שעלתה בדיונים אלה הם המבנים שנמצאים בסכנה. למעשה, מאז שנת 1980 הונהג בישראל סטנדרט בנייה שאמורה להיות עמידה מול רעידות אדמה הרסניות. הנחת העבודה היא כי מבנים שנבנו בישראל בארבעת העשורים האחרונים אמורים לעמוד בפני רעש שכזה. עם זאת, רוב הבניינים בישראל נבנו עוד קודם לכן, והם מוגדרים "מבנים בסכנה".
מטרת הדיונים שמקיימים בימים אלה בישראל היא בין היתר לבחון כ-18 תוכניות ממשלתיות להיערכות לרעידות אדמה, שנאמדות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים בפריסה של עשור. התוכניות האלה כאמור נבחנות, ובהמשך יוחלט איזה מהן תשתלב כבר בדיוני תקציב המדינה הקרוב, שאמור להיות מאושר בכנסת עד חודש מאי.
5 צפייה בגלריה
בין הערים שנמצאות על השבר הסורי-אפריקני - בית שאן. רעש עשוי להיות קטלני
(צילום: שמיר אלבז)
בדיון שיקיים הנגבי בשלישי הקרוב יציגו הגופים הרלוונטיים את המסקנות שלהם, ידונו במה שנעשה עד היום ובמה עדיין נותר לטפל, ולאחר הדיון יגובש מסמך המלצות שכאמור יונח על שולחנו של נתניהו.
"1,500 מבני חינוך אינם ערוכים"
במקביל, מנכ"ל החברה למשק וכלכלה בשלטון המקומי רם סידס, התריע כי בישראל ישנם כ-1,500 מבני חינוך - בהם לומדים רבבות של תלמידים - אינם ערוכים לעמידה בפני רעידת אדמה משמעותית. "הבעיה ידועה", אמר השבוע בכנס מנהלי מחלקות חינוך באילת, וציין כי מדובר במוסדות שנבנו לפני 1980. סידס מציע לשנות את ייעודם של שטחי מוסדות חינוך שאינם בשימוש לטובת מגורים - ולהשתמש בכסף לחיזוק מבני מוסדות חינוך קיימים.
"המרחק של ישראל מרעידת האדמה הוא לא רחוק", הזהיר, "במונחים גיאוגרפיים זה ממש כאן בשכונה המזרח-תיכונית שלנו. כולנו יודעים שזאת לא שאלה של אם, אלא מתי". לדבריו, "כשאנחנו רואים את המציאות בטורקיה ובצפון סוריה, מציאות שיכולה להתרחש בכל רגע - גם במהלך שעות הלימודים, אנו מבינים מה יכולה להיות המשמעות".
סידס ציין כי כמו בנושאים רבים אחרים, גם בנושא זה נכתבו דוחות ביקורת על ליקויים ואי-ביצוע של תוכניות. הוא הוסיף כי בחברה למשק וכלכלה הם לוקחים את דוחות מבקר המדינה וחושבים איך הם יכולים לעזור לכלל הרשויות המקומיות, בעיקר ביישובים בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית הנמצאים על ציר השבר הסורי-אפריקני, וכן רשויות שנמצאות על קו החוף - והמבנים שבהן סובלים מקורוזיה.
סידס אמר כי כבר לפני כשנה יזם ישיבה פנימית ולאחר התייעצות עם מהנדסי ערים ומתכננים יזם הצעה לפתרון ושיח ראשוני עם משרד החינוך. "הצגתי להם פתרון לסוגיית המוכנות", טען. הוא הסביר כי בעבר, לפני עשרות שנים, מוסדות חינוך נבנו על שטחים נרחבים. באותה העת הקרקע לא הייתה משאב במחסור. "כיום ניתן לקחת את המשאב היקר הזה, לקחת את השטחים הפחות אינטנסיביים במתחמי המגרשים של בתי הספר ולשנות להם את הייעוד באמצעות תכנון מתקדם לטובת מגורים או מסחר או עירוב שימושים".
"הכסף שייכנס מהשיווק של הייעוד החדש יעבור למדינה ולרשות המקומית כפי שנעשה כיום. הכסף הזה יעבור לקרן שבה המדינה תשתמש לטובת חיזוק מבנים או בנייה מחדש ברשויות, בדגש רשויות שערך הקרקע בהן נמוך ולא ייכנס להם מספיק כסף משינוי ייעוד הקרקע ואין להם מספיק משאבים לעשות זאת בעצמן".
הוא סיכם את דבריו: "זאת הזדמנות טובה לקחת את הרעיון הזה, לשתף פעולה יחד, כולנו, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות - כי רק יחד נמצא את הפתרון המיוחל. אז רגע לפני שעוד חוק הסדרים עובר, אני מציע מעל הבמה המכובדת הזאת ליזום את השינויים הנדרשים למימוש התוכנית למען הילדים של כולנו".
