בימים הקרובים ייעשה מאמץ מואץ להתחיל במגעים להסדר טיעון בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין התביעה בתיקי האלפים. כך העריכו היום (ראשון) במערכת המשפטית, אחרי שנשיא המדינה יצחק הרצוג אישר שהוא מקפיא הלכה למעשה את ההחלטה בבקשת החנינה של ראש הממשלה. הרצוג מתכוון לפנות לפרקליטי נתניהו וליועמ"שית גלי בהרב מיארה במטרה להניע מהלך של גישור פלילי אינטנסיבי. מה יהיו הקשיים בדרך? ynet מסביר.
מה התחדש?
אחרי חודשים של דיונים, הרצוג אישר היום (ראשון) שבשלב זה הוא לא מתכוון להיענות בחיוב לבקשת החנינה שהגיש נתניהו. מבית הנשיא נמסר כי "הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון". בדיווח ב"ניו יורק טיימס" נטען שהנשיא מאמין שקיימות אפשרויות רבות מעבר לבחירה הבינארית של "חנינה או לא", והוא מעדיף לפתור את הסוגייה במו"מ.
לאן זה יכול ללכת?
שתי האופציות העיקריות שמונחות על השולחן הן גישור פלילי, או מגעים להסדר טיעון, שאותם ילווה הנשיא הרצוג באופן אישי או באמצעות מתווך. למרות הקשיים, בשעה שדעת הקהל בנושא חצויה בעיקר על פי אוריינטציה פוליטית, הרצוג מתכוון להסתער על האתגר כי הוא מרגיש שיש להפסיק את המשפט, שבו הוא רואה כאחד ממחוללי המחלוקת, השסע והקיטוב בחברה בישראל.
למה זה לא נסגר עד עכשיו?
נתניהו מסרב להודות במעשים המיוחסים לו בכתב האישום או להביע חרטה, קל וחומר לפרוש מתפקידו בשל "סוגיית הקלון" הנלווית לכך. במקביל, בהרב-מיארה מתנגדת לכל הסדר עם נתניהו שלא יכלול הטלת קלון.
מה המתווה בעל הסיכוי הגבוה?
ההצעה בעלת הסיכויים הגבוהים ביותר היא הגישור הפלילי, שיכול להתנהל במקביל למשפט. הרכב השופטים בתיקי האלפים הציעו זאת כבר לפני שנתיים. מדובר בהליך המתקיים בפני שופט מגשר, שאינו חבר בהרכב הדן בתיק העיקרי. מטרתו לגשר על עמדות הצדדים ולהגיע להסדר טיעון שיסיים את המשפט. להבדיל מהליך גישור רגיל, בגישור הפלילי יושב שופט שעבר התמחות מיוחדת בעניין. הליך הגישור אמור להיות מאופיין בתקשורת והקשבה בין הצדדים, באופן שונה מהתדיינות בבתי המשפט שנעשית באמצעות עורכי הדין שטוענים בפני שופט.
בזמנו הבהירה היועמ"שית בהרב מיארה לשופטים שהיא מתנגדת בחריפות לגישור מול נתניהו, נליך שהיא רואה בו בזבוז זמן ומתכון לסחבת. היא שבה והדגשיה שדלתה פתוחה לנהל מו"מ על הדבר האמיתי – עסקת טיעון.
עם זאת, גורמים המעורים בנושא סבורים שבהרב-מיארה תיאלץ להיענות לפניית הרצוג ולהסכים להליך גישור פלילי, משום שלא תוכל להעלות בפניו סיבה מהותית לסירוב.
מה יהיה חלקה של היועמ"שית בהליך?
ליועמ"שית יהיה תפקיד מרכזי בשלבים המתקדמים של הטיפול ביוזמה של הרצוג, מאחר שכל החלטה שיקבל, לכאן או לכאן, תגיע בסבירות גבוהה לבג"ץ. כמייצגת שלטון החוק, ובעיקר כמייצגת את האינטרס הציבור, עמדתה תהיה קריטית.
האם חנינה ירדה מהפרק?
נראה שכן. חוות הדעת של משרד המשפטים ניתצה כליל את האופציה של מתן חנינה בטרם הרשעה, אותו תקדים שעליו חתום אביו של הנשיא הנוכחי, חיים הרצוג, בפרשת קו 300 לפני ארבעה עשורים. שם הוחלט להעניק חנינה לבכירי שב"כ שהיו מעורבים בהרג מחבלים פלסטינים עוד לפני המשפט.
בחוות הדעת של מחלקת החנינות נכתב על ההשוואה בין המקרים: "צֶבֶר משמעותי של יסודות ורכיבים שהכווינו את שיקול דעת בית המשפט בפסק דינו ביחס לחנינה בפרשת קו 300 במסגרת 'בג"ץ ברזילי', אינם מתקיימים במקרה שלפנינו... למעט העובדה ששתי בקשות אלו הוגשו בטרם הרשעה, השונה ביניהן עולה על הצד השווה. מקום המדינה ועד ימינו לא נידונה השאלה היסודית אם לנשיא המדינה סמכות לחון על דרך הפסקת הליך משפטי מתנהל, וזאת ללא הודאה מפורשת בעובדות המגבשות עבירה פלילית. נוכח האמור, אנו מוצאים כי קיים קושי של ממש לקבוע כי סמכות החנינה הקבועה ב'חוק יסוד: נשיא המדינה' חלה במקרה זה".
