נשיא המדינה יצחק הרצוג לא מתכוון להעניק חנינה לראש הממשלה בנימין נתניהו בשלב זה, ובמקום זה ינסה לקדם הסדר טיעון. כך דווח היום (ראשון) ב"ניו יורק טיימס". לפי הדיווח, הרצוג לא מתכוון להגיב כרגע לבקשת החנינה של ראש הממשלה. בבית הנשיא אישרו למעשה את הדיווח, ומסרו כי "הסדר בין הצדדים הוא פתרון ראוי ונכון".
בעיתון האמריקני ציטטו שני בכירים ישראלים שהוגדרו כמי שמעורים ישירות במחשבתו של הנשיא. לדבריהם, הרצוג מאמין שקיימות אפשרויות רבות מעבר לבחירה הבינארית של "חנינה או לא", וכי תפקידו העיקרי של הנשיא הוא לטפח אחדות - ולכן הוא לא מתכוון להגיב בחיוב או בשלילה לבקשת החנינה של נתניהו - ומעדיף לפתור את הסוגייה במו"מ.
ב"ניו יורק טיימס" פרסמו תגובה מבית הנשיא ובה נאמר: "הנשיא יצחק הרצוג הצהיר בכמה הזדמנויות כי הוא רואה בהגעה לפתרון מוסכם בין הצדדים אינטרס ציבורי חשוב. באשר להחלטה על בקשת החנינה, הנשיא יפעל אך ורק בהתאם לחוק הישראלי, כשהוא מונחה על ידי מצפונו ולטובת מדינת ישראל". הם ציינו כי פנו גם למשרד רה"מ ולסנגורו של נתניהו, אך לא זכו לתשובה.
עוד נכתב בעיתון כי הרצוג "מודע היטב לכך שהאווירה במדינה מתוחה בגלל המלחמות (עזה, איראן ולבנון) והבחירות שעתידות להתקיים בעוד כחצי שנה". הבכירים לא דיברו על פרטי המו"מ ומה שעשוי להיות מוצא לנתניהו במסגרתו, וטענו כי לא יוכלו לפרט "לפני שהצדדים הסכימו לגישור". ב"ניו יורק טיימס" ציינו בנוסף כי הסדר טיעון כרוך בדרך כלל בהודאה בעבירה, וציטטו גם משפטנים ישראלים שטענו כי כל עסקה שכזו מול נתניהו צריכה לכלול את התפטרותו מתפקידו הציבורי כראש הממשלה.
הבכירים הוסיפו כי "גישור הוא הדרך היחידה לאחות את הקרעים המאיימים על החברה הישראלית". בתוך כך, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר אמר כי "נתניהו יודע שתמיד עומדת בפניו האפשרות של עסקת טיעון. הודאה באשמה, הבעת חרטה והסכמה לעזוב - או לא להתמודד - על תפקיד יהיו המהות של כל עסקת טיעון. אם אתה מוותר על עונש מאסר, זה המינימום שצריך להידרש".
מבית הנשיא נמסר כי "כפי שהתבטא מספר פעמים בעבר, נשיא המדינה יצחק הרצוג רואה בהגעה להסדר בין הצדדים בתיקי רה"מ נתניהו כפתרון ראוי ונכון. מגעים להסדר הם חלק הכרחי בניסיון להביא את הצדדים להסכמות. על כן, סבור הנשיא כי נכון תחילה, בטרם הדיון בבקשת החנינה עצמה, למצות מהלך שיכול להביא לגיבוש הסדר בין הצדדים, מחוץ לכותלי בית המשפט".
נתניהו הגיש את בקשת החנינה שלו בסוף נובמבר אשתקד, והטיפול בבקשת החנינה הועבר בחודש שעבר לשר עמיחי אליהו מידי שר המשפטים יריב לוין, שהסביר כי העביר את הטיפול כדי לסכל "ניסיונות לעכב את ההליך בחודשים רבים, בטענה שיש לפסול את המלצתו בשל ניגוד עניינים". אז גם קבעה חוות הדעת של מחלקת החנינות של משרד המשפטים כי בקשת החנינה לא עומדת בתנאי הסף.
עמדת מחלקת החנינות והכתוב בה לא פורסמו. מהפרטים שהגיעו לידי ynet עולה כי נאמר בה בין השאר שקשה להגדיר את נתניהו "עבריין" - תנאי בסיסי להגשת הבקשה, מפני שמשפטו טרם הסתיים והוא לא הורשע. כמו כן, הוא לא הביע חרטה על מעשים שבהם לא הורשע - וגם לא הודה באשמה.
