כמעט שלוש שנים חלפו מאז מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר, שהובילה למלחמה שטרם הסתיימה - ובמהלכה מצבה של ישראל בזירה הבינלאומית רק הלך והידרדר. הביקורת על ישראל ועל התנהלותה ברצועה הפכה לשגרתית, בין היתר בעקבות התבטאויות של בכירים, תמונות ותיעודים מעזה ושורה של תקריות ותקיפות שעוררו סערה ברחבי העולם.
לצד כל אלה יש גם פער משמעותי: חלק גדול מהמידע שמגיע לעולם נשען על תיעודים של פלסטינים ועל עבודתם של עיתונאים מקומיים, ששמם נקשר לעיתים לארגוני טרור. לצד זאת יש לציין כי עיתונאים זרים עדיין אינם מורשים להיכנס לרצועה באופן חופשי ולסקר את המתרחש בה בעצמם. ביום שזה יקרה, יש להניח שהביקורת הבינלאומית רק תגבר.
הפגזת בית חולים נאצר, לפני שנה
(צילום: CNN)
בשבוע שעבר, על רקע הביקורת הבינלאומית, פרסם צה"ל תחקירים שהשלים מנגנון התחקור המטכ"לי, הנוגעים לכמה מהאירועים שעוררו סערה. האירועים התרחשו עד מרץ 2025, ולא כוללים את אחת התקיפות הבולטות שמעסיקות את העולם. ב-25 באוגוסט 2025 תקף צה"ל את בית החולים נאצר בחאן יונס, שם נהרגו 22 פלסטינים, בהם עיתונאים ואנשי צוות הצלה. שנה חלפה מאז, אך תחקיר צה"ל בנוגע לאירוע טרם פורסם.
כעת, ב-AP - שדיווחיה מתפרסמים ככתבם וכלשונם באלפי אתרי חדשות ברחבי העולם - פרסמו כתבה נרחבת על התקיפה ועל השאלות שעדיין נותרו ללא מענה. בסוכנות הידיעות ציינו כי למרות פניות חוזרות ונשנות מצדה, ישראל טרם סיפקה הסבר מלא להשתלשלות האירועים ולסיבה שבגינה בוצעה התקיפה השנייה, שבה נהרגו רוב הנפגעים.
בידיעה הרחבה, צוטט גם חייל ישראלי בעילום שם - המקושר לארגון "שוברים שתיקה" - שטען כי הצבא לא מצא ראיות הקושרות לחמאס את המצלמה שהייתה היעד לתקיפה. "איש לא נתן את הדין על כך", צוין בפתח הכתבה.
גלריה
הכותרות בעולם אחרי התקיפה בבית החולים, והביקורת שנותרה ללא מענה
(צילום: CBS, וושינגטון פוסט, BBC, CNN)
זמן קצר אחרי התקיפה, אמרו גורמים בישראל כי היעד בבית החולים היה המצלמה על גג המבנה, שלפי החשד הייתה קשורה לחמאס - טענה שבעולם לא קיבלו, שכן "אין לכך הוכחות". בין ההרוגים היו צלם הווידאו של רויטרס חוסאם אל-מסרי ומרים אבו דקה, עיתונאית עצמאית שעבדה עבור סוכנות הידיעות AP וגופי תקשורת נוספים.
אחרי שהתגבר הזעם הבינלאומי בעקבות התקיפה בבית החולים, בצה"ל אמרו כי נוסף על השמדת המצלמה, שישה מההרוגים היו קשורים לחמאס. בסוכנות הידיעות הדגישו כי האמירה הזו חזרה על עצמה "מבלי לספק ראיות לכך". החייל הישראלי שוחח עם AP בעילום שם, ולדבריו, היה חשוף לדיונים על תגובת צה"ל לאירוע, אמר לסוכנות הידיעות כי לצד היעדר הראיות הקושרות בין המצלמה שהייתה שייכת לאל-מסרי, לחמאס - אף אחד מששת ההרוגים לא היה היעד של התקיפות.
ב-AP ציינו בתחילת הכתבה כי למרות פניות חוזרות ונשנות מצדה עם שאלות מפורטות בנוגע לטענותיו, צה"ל לא מסר פרטים על החקירה או לוח הזמנים להשלמתה. בנוסף, צוין שם כי ארגוני זכויות אדם אומרים כי ישראל ממעטת להעמיד חיילים לדין על הרג פלסטינים, ומצביעים על חקירות ממושכות שמסתיימות רק לעיתים רחוקות בהעמדה לדין. "הצבא לא התייחס לשאלות, אך מסר כי האירוע נבדק וכי ממצאי הבדיקה יועברו לפרקליטות הצבאית כדי שזו תכריע אם לפתוח בחקירה פלילית", נכתב. בנוסף צוין שצה"ל מסר שלא יתייחס לפרטים כל עוד האירוע בבדיקה.
הדיווח ביום התקיפה
AP דיווחה עוד לפני שנה כי אחד מששת ההרוגים בבית החולים שישראל אמרה שהיו קשורים לחמאס, כלל לא הופיע ברשימת ההרוגים, וכי שניים אחרים היו אנשי צוות רפואי או צוות חירום. יש לציין כי בעוד שבישראל מקבלים את הטענות לתפקיד הכפול שממלאים חלק מאנשי הצוות בבתי החולים, הטענה הזו, שמופצת לעיתים ללא הוכחות, מעוררת ביקורת חריפה בעולם.
בסוכנות הידיעות אמרו כי העובדה שאיש חמאס שנטען שנהרג לא הופיע ברשימה, לצד עדות החייל, מעלות שאלות קשות בנוגע להצדקה הישראלית לתקיפות: "מדוע החיילים לא זיהו את הצלם אל-מסרי, אף שהיה ידוע שעיתונאים מצלמים בבית החולים? ומדוע הם תקפו פעם נוספת, מה שהוביל למותם של מרבית ההרוגים והאשמות בדבר תקיפת 'דאבל טאפ' נגד אנשי צוותי ההצלה הראשונים שהגיעו למקום – דבר שעשוי להיחשב פשע מלחמה?".
אתמול, שנה אחרי התקיפה, AP ורויטרס פרסמו יחד הודעה שבה קראו שוב לישראל לספק הסבר מלא לתקיפות - וגם לאפשר לעיתונאים להיכנס לרצועת עזה כדי "לתמוך בקולגות שלהם שמסקרים את המלחמה מתחילתה".
"שנה לאחר מכן, אנחנו עדיין שבורים מהאובדן שלהם ועדיין מחפשים תשובות מהרשויות הישראליות בנוגע למה שאירע", נכתב בהודעה. דובר מזכ"ל האו"ם התייחס גם הוא אתמול לתקיפות, ואמר לכתבי האו"ם: "תהיה חייבת להיות לקיחת אחריות על האזרחים שנהרגו, על העיתונאים שנהרגו, ואנחנו נמשיך לקרוא לכך".
סוכנויות ידיעות כמו רויטרס ו-AP העבירו מבית החולים נאצר שידורים חיים למערכות חדשות ברחבי העולם. באותה תקופה היה זה אחד מבתי החולים הבודדים שעדיין פעלו ברצועה. "AP הודיעה לצבא שוב ושוב כי העיתונאים שלה נמצאים במקום", הדגישה סוכנות הידיעות.
פלסטיני מחזיק בציוד של אל-מסרי, רגעים אחרי התקיפה
(צילום: BBC)
בתקיפה הראשונה נהרג אל-מסרי ואדם נוסף. לפי AP, כשעיתונאים נוספים, בהם אבו דקה, ואנשי צוותי הצלה מיהרו לעלות במדרגות חיצוניות כדי לסייע לפצועים ולתעד את שאירע, צה"ל תקף פעם נוספת ו-20 בני אדם נהרגו. על סמך תיעוד שהפיצו הפלסטינים ועדויות של פלסטינים שהיו במקום, איש מהם לא היה חמוש. "בסך הכול תקפה ישראל את בית החולים ארבע פעמים באמצעות פגזי טנק בעלי חומר נפץ רב", צוין בכתבה.
אחרי התקיפה, כאמור, אמרו גורמים ישראלים כי חמאס השתמש במצלמה כדי לעקוב אחר כוחות צה"ל באזור. הם אמרו כי הייתה "התנהגות חשודה" סביב המצלמה, "אך הדוגמה היחידה שסיפקו הייתה שמגבת שנפרשה מעל המצלמה והאדם שצילם נראו כניסיון להסתרה", האשימו בסוכנות הידיעות. אל-מסרי, צוין בכתבה, נהג באופן שגרתי לכסות את הציוד שלו בבד לבן כדי להגן עליו מפני השמש והאבק - נוהג נפוץ בקרב עיתונאים בעזה ובאזורים חמים אחרים.
בשבוע שעבר כאמור הודיע צה"ל על פתיחת חקירות פליליות בשתי תקיפות אחרות בעזה שעוררו ביקורת בעולם: מותה של הילדה הינד רג'אב ובני משפחתה ב-2024, ומותם של 15 פלסטינים ב-2025, בהם אנשי רפואה ועובד או"ם. "בשלוש תקיפות אחרות שבהן נהרגו עובדים של ארגוני סיוע בינלאומיים, הצבא עדכן שזיכה את החיילים מאחריות", צוין.
החייל, הגיע ל-AP כאמור דרך "שוברים שתיקה", ארגון שהוקם לפני יותר משני עשורים על ידי חיילים לשעבר, שאוסף עדויות מחיילים ומבקר את פעולות ישראל. החייל טען כי לאחר תקיפות מתוקשרות שבהן נהרגים אזרחים ללא מטרה צבאית ברורה, גורמים בצבא מחפשים קשרים לארגוני טרור בקרב ההרוגים.
ההמולה בבית החולים נאצר אחרי התקיפה
(צילום: REUTERS/Hatem Khaled)
"שוברים שתיקה" טען כי עדויות שהגיעו אליו מצביעות על "תהליך הפללה בדיעבד", שבמסגרתו פלסטינים שנהרגו מוגדרים באופן אוטומטי כחמושים, גם כשלא היו חמושים. "הפללה בדיעבד משמשת כ'הצדקה כמעט אוטומטית לכל כדור, פגז או טיל שנורה, וככלי שנועד להימנע מניהול חקירות אמיתיות'", אמר נדב וימן, מנכ"ל הארגון. ב-AP ציינו שאישרו חלק מהפרטים שמסר לה החייל, והם תואמים את התגובה הרשמית של צה"ל.
צה"ל פשט או כיתר כמה בתי חולים ברצועת עזה במהלך המלחמה, שבהם חמאס משתמש כמפקדות ומסתיר בהם מחבלים. בישראל טענה זו מתקבלת כמובנת מאליה - אך בסוכנות הידיעות נטען כי צה"ל סיפק ראיות רק לחלק מהטענות שלו בנושא.
לצד זאת, ציינו בסוכנות הידיעות ש"אנשי ביטחון" של חמאס נראו בבתי חולים במהלך המלחמה, כשהם שולטים בגישה לאזורים מסוימים. בפברואר השנה השעה "רופאים ללא גבולות" חלק מפעילותו בבית החולים נאצר למשך כמה חודשים, לאחר שמטופלים ואנשי צוות דיווחו כי ראו גברים חמושים רעולי פנים מסתובבים בחלקים מהמבנה.
תקיפת הכטב"ם נכשלה
באשר לתקיפה בבית החולים נאצר, אמרו החייל וגורם צבאי לשעבר, שהיה בקיא בפרטי האירוע, שקצין בכיר אישר תחילה שימוש בנשק מדויק כדי להשמיד את המצלמה, אך ניסיון לעשות זאת באמצעות כטב"ם נכשל מסיבה שאינה ידועה. "הגורם הצבאי שוחח בעילום שם מכיוון שלא היה מוסמך לדבר עם כלי התקשורת", צוין בכתבה.
מפקד האוגדה אישר לאחר מכן שיטה חלופית, אמר החייל, מבלי לפרט מה הייתה השיטה. לא ברור מי קיבל את ההחלטה לירות פגזי טנק, שעלולים לגרום לנזק רב יותר מתקיפות באמצעות כטב"ם.
עודד עילם, בכיר לשעבר במוסד, אמר כי למרות שלמפקדים בשטח יש מידה מסוימת של חופש פעולה, אין להם "צ'ק פתוח". "אם השינוי משמעותי, במיוחד במקרים שבהם הוא עלול להשפיע על הסיכון לאזרחים, הוא חייב להישאר במסגרת הסמכות, הכללים והכוונה של הפקודה המקורית – או לדרוש אישור מחדש", אמר.
בסיום הכתבה ב-AP, צוין כי "כוחות ישראלים הרגו 207 עיתונאים פלסטינים בעזה ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהציתה את המלחמה, לפי הוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ), שבסיסה בניו יורק. ישראל אסרה על עיתונאים זרים להיכנס לרצועה, ובכך העניקה לעיתונאים הפלסטינים תפקיד מרכזי בסיקור המלחמה". כאמור, על אף שפעמים רבות צה"ל קושר בין "עיתונאי" לפעילותו בארגוני הטרור - טענה זו אינה מתקבלת בארגונים בינלאומיים.
עשן עולה מבית החולים ביום התקיפה - בתמונות שהגיעו לכל העולם
רק בחודש שעבר הוועדה להגנה על עיתונאים, הארגון הגדול מסוגו בעולם שזוכה לכינוי "הצלב האדום של העיתונות", החליט ברוב של 17 תומכים מול מתנגד אחד להשאיר על כנה את ההגדרה המכירה באנשי תקשורת המזוהים עם ארגוני טרור כמו חמאס כעיתונאים לגיטימיים "כל עוד הם אינם מעורבים בלחימה או מסיתים לאלימות באופן שעלול להיות בעל השפעה מיידית".
ההצבעה נערכה על רקע ביקורת ציבורית סביב רשימת העיתונאים שנהרגו במלחמה בעזה שפרסם הארגון, רשימה הכוללת עשרות פעילים צבאיים של חמאס וארגוני טרור נוספים. רשת פוקס ניוז הייתה היחידה שהצביעה נגד ההחלטה, בעוד שאר כלי התקשורת הגדולים, הניו יורק טיימס, רויטרס, AP הצביעו בעד.
שרה קודא, מנהלת אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה ב-CPJ, אמרה כי על ישראל מוטלת האחריות לקיים חקירה מהירה ושקופה. "כשניתן להרוג עיתונאים מבלי לתת דין וחשבון אמין, הדבר מקשה והופך למסוכן יותר עבור העיתונות לתעד סכסוכים ועבור הציבור לדעת מה מתרחש", אמרה.
סוכנות הידיעות שוחחה גם עם בני משפחותיהם של העיתונאים שנהרגו, וציינה כי "היעדר התשובות מייסר אותם". עז א-דין אל-מסרי אמר ל-AP כי אינו מבין מדוע אחיו, חוסאם, נהרג. "למרבה הצער, גילינו שדם העיתונאים בעזה זול... כאילו הכללים שמגינים על עיתונאים אינם חלים שם".
אבו דקה, בת 33, צילמה את התמונות האחרונות שלה זמן קצר לפני שעלתה במדרגות אחרי התקיפה הראשונה. "בכל פעם שאביה ריאד אבו דקה מבקר בקברה, הוא מביא איתו את הטלפון והמצלמה שלה – היא תמיד החזיקה אותם איתה. הוא מבקר בדירתה הסמוכה לבית החולים נאצר ובוכה", נכתב. "אם אחת מבנותיהם של החיילים הייתה נהרגת שלא בצדק, הם לא היו שותקים", אמר ל-AP. "הם היו רוצים לדעת למה".
